קטגוריה: דברים

ה"פרשה" שאנו חיים אותה בשעות אלה היא התחממות הגזרה הצפונית, שהובילה לכך שחלק ניכר מתלמידי שיעור ה' הוקפצו חזרה לצבא. ננסה ללמוד מן הפרשה כיצד להתבונן על מאורעות השעות הגדולות הללו. הפרשה פותחת במילים (דברים כ"ט, ט'): אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם… עיקר הענין נמצא בשתי המילים הראשונות של הפרשה: "אתם נצבים". אנו נמצאים במלחמה מול ארגון טרור. המאבק בטרור נעשה על ידי כח העמידה של הציבור. לפני כשמונה שנים היתה ועדה ממשלתית שבחנה את המצב האסטרטגי של […]

אחד הדברים שבולטים לעין בקריאת הפרשה הוא החזרה על המילה "היום". הדבר בולט במיוחד בקריאה של היום ("רביעי"). הפסוק הפותח והפסוק הסוגר מסתיימים באותה מילה: דברים כ"ז, א': וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָעָם לֵאמֹר שָׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם. דברים כ"ז, י': וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' אלקיך וְעָשִׂיתָ אֶת מִצְו‍ֹתָו וְאֶת חֻקָּיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. מה הכוונה במילה "היום"? המילה הזו חוזרת בפרשה פעמים רבות, ולפעמים בצורה מיוחדת. הדבר בולט מאוד בפרשת הביכורים (דברים כ"ו, […]

ברוב השנים קוראים יחד את פרשות "נצבים" ו"וילך". הביטוי "נצבים וילך" הוא ביטוי מעניין, כי הוא מכיל שתי מילים עם הוראות הפוכות. נצבים – "בקומה זקופה", בעמידה. "וילך" – הליכה, תנועה ושינוי. פרשות אלו נקראות בכל שנה לפני ראש השנה, ויש בבחינת "נצבים וילך" הכנה לראש השנה. אנו עוברים משנה לשנה. יש כאן שינוי. "באחד באלול ראש השנה לישיבות", ואנו מתחילים שנה חדשה. התלמידים החדשים בישיבה, ולא רק הם, עוברים ממציאות חיים אחת למציאות אחרת. בישיבה יש צורת חיים שונה […]

בכל שנה יש להתפעל מחדש מפרשת הביכורים. אדם לוקח פרי מהשדה שלו, וכך אומרת התורה (דברים כ"ו, ג'): וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ. התורה מדגישה שהכהן הוא "בימים ההם", בדור שלך, ואומרים לו: "הגדתי היום… כי באתי אל הארץ". יכול להיות שהאדם שאומר את זה הוא דור שביעי בארץ. איך הוא אומר כאילו היום הוא בא אל הארץ? התורה מלמדת אותנו שאנו […]

בכל שנה אנו חוזרים אל ביטוי מיוחד שמופיע שלוש פעמים בפרשה, ולא מופיע יותר בכל התנ"ך: "בדרך בצאתכם ממצרים". דברים כ"ג, ד'-ז': לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה' גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד עוֹלָם. עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ. וְלֹא אָבָה ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ ה' אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. לֹא תִדְרֹשׁ […]

אנחנו עומדים בהתרגשות גדולה לפני השבת האחרונה של השנה. גם תחילת הפרשה: "אתם נצבים היום כולכם", מזכירה את ראש השנה, "היום הרת עולם". רש"י בתחילת הפרשה מביא את דברי התנחומא (דברים ל', י"ב): ומדרש אגדה (תנחומא נצבים פ"א), למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות, לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ ממ"ט שבתורת כהנים, הוריקו פניהם, ואמרו מי יוכל לעמוד באלו, התחיל משה לפייסם, אתם נצבים היום, הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה, והרי אתם קיימין לפניו. דברי […]