לזכור ולא לשכוח
לזכור ולא לשכוח קודם שמספר משה רבינו לעם ישראל על מעמד הר סיני, הוא חוזר ומדגיש את חשיבותו לדורות1: רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך. יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחרב באמר ה' אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון. מלבד האזהרה שלא לשכוח את מעמד הר […]
ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה
"ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה" משה בנאומו ערב הכניסה לארץ אומר (דברים א, י"ב) "איכה אשא לבדי טרחכם משאכם וריבכם" וכידוע חז"ל (מדרש רבה איכה א', א') מקשרים זאת למגילת איכה1.בפרשת השבוע משה מצווה – (דברים א', י"ג, ט"ז) "הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם… ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו". ראינו הרבה מקומות שהשופט נקרא היושב בשער, ומשמעות הדבר שכדי להכנס לעיר צריך לעמוד בקריטריון של משפט הצדק. נקודה זו עומדת במרכז ההפטרה של […]
"אלה הדברים" – מודל לתוכחה מועילה
"אלה הדברים" – מודל לתוכחה מועילה בדרשותיהם על תחילת פרשת דברים, המהווה גם תחילת נאום התוכחה של משה, עומדים חז"ל על ענין התוכחה בצורות שונות. בשיחה זו נעיין בדרשה אחת, שיש בה הדרכה חשובה בענין התוכחה1: דבר אחר 'אלה הדברים אשר דבר משה', זהו שאמר הכתוב (תהלים נ') 'אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך וגו", מהו 'אלה עשית והחרשתי', אמר ר' שמואל בר נחמן (שמות ל"ב) 'אלה אלהיך ישראל' עשיתם במדבר והחרשתי לכם, למה שהיה משה מפייס עלי ואומר […]
שמיני עצרת ושמחת תורה
שמיני עצרת ושמחת תורה פרשת "וזאת הברכה" נקראת בשמחת תורה, שהוא גם יום שמיני עצרת.האם ישנו קשר בין עניינים אלה שחברו ליום אחד?בחוץ לארץ בה עושים יום טוב שני של גלויות, מספק, נחוג היום הראשון כ"שמיני עצרת", והשני כ"שמחת תורה". לדבר זה ישנה השלכה על סדרי הקריאה בתורה, כפי שכותב האבודרהם1: (ביום השמיני) מוציא שני ספרים באחד קורין בחמשה בפרשת 'ראה אנכי' מן 'כל בכור' עד סוף הסדר. ואם חל בשבת קורין בו שבעה ומתחילין מן (י"ד, כ"ב) 'עשר תעשר'. […]
הסנהדרין כיסוד למנהיגות ישראל (ע"פ שיעור כללי)
הסנהדרין כיסוד למנהיגות בישראל שאיפתנו לחיים ממלכתיים שלמים דורשת הגדרה של כל סוגי המנהיגות. פרשת שופטים אשר בספר דברים עוסקת בענין המנהיגות, ועיון בפרשה מלמדנו על ארבעה סוגי מנהיגות: א. סנהדרין, ב. מלך, ג. כהן גדול, ד. נביא. שלושת הראשונים קשורים במישרין לנושא המשפט ואף הרביעי לא ימלט ממנו.א. סנהדרין – אין צורך להאריך בתפקידם אשר נאמר בו "והגידו לך את דבר המשפט"1.ב. על המלך כתב הרמב"ם2: …שאין ממליכין מלך תחילה אלא לעשות משפט ומלחמות שנאמר 'ושפטנו מלכנו וגו". ג. […]
בקש שלום ורדפהו
"בקש שלום ורדפהו" המילה הפותחת את פרשת השבוע, "כי", היא מילה החוזרת פעמים רבות בפרשתנו בפתיחתן של מצוות רבות, ואף בפרשות אחרות.מצוות רבות שאנו מקיימים הם תגובה למה שקורה במציאות – כי יקרה כך וכך – עשה אתה כך וכך.המצוה מבטאת ענין זה בצורה בולטת היא מצות השכחה. לא ניתן לתכנן וליזום קיום מצוה זו. כך אומרים חז"ל במדרש1: רבי אלעזר בן עזריה אומר הרי הוא אומר 'כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה […]
מדוע האריה מתנפל על האדם
מדוע האריה מתנפל על האדם? בתוך פרשת הברכות מופיעים שני פסוקים המשלבים הבטחה על הטוב שיבוא לישראל, עם התנאי הנדרש להצלחה זו1: יקימך ה' לו לעם קדוש כאשר נשבע לך כי תשמר את מצות ה' אלהיך והלכת בדרכיו. וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. ננסה להעמיק בעניינם של פסוקים אלה ובקשר ביניהם.הביטוי "והלכת בדרכיו" מהוה מקור למצוה מתרי"ג מצוות, כדברי הרמב"ם2: מצוה ח – היא שצונו להדמות בו ית' לפי יכלתנו והוא אמרו 'והלכת בדרכיו' […]
הקביעות והדינמיקה
"נצבים וילך" – הקביעות והדינמיקה יש הדורשים את שמות הפרשות כחלק מהבנת הפרשיות. בפרשתנו הדבר בולט במיוחד. הצמד "ניצבים וילך" אומר דרשני. יש כאן חיבור בין דבר והיפוכו. "ניצבים" – יציבות וקביעות. "וילך" – הליכה וניידות.נראה שניתן לעמוד על משמעות הדברים מתוך פסוק בפרשה, הכולל אף הוא שתי מילים אלה1: ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד. ההליכה מסמלת את חילוף המשמרות שמתרחשת בפסוק זה, בחינת […]
הבחירה בטוב – לא ברירת מחדל
הבחירה בטוב – לא ברירת מחדל1 בתחילת פרשת השבוע נותן ה' לפני ישראל שתי דרכים2: ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה. את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום. והקללה אם לא תשמעו אל מצות ה' אלהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם. משמעות של שתי דרכים אלה מוסברות בהרחבה בספר "לשם שבו ואחלמה"3, ונלך בדרכו בביאור הענין.האדם נברא כך שיש בידיו בחירה, האם ללכת […]
מה אוכלת הנשמה
מה אוכלת הנשמה? כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע ה' לאבתיכם. וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותו אם לא. ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה […]
מה שעש יכול לעשות
מה שעש יכול לעשות… דבר אחר 'ואתחנן אל ה". זה שאמר הכתוב (תהלים ל"ט): 'בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם'. מהו 'בתוכחות על עון', על ידי עון אחד שהיה ביד משה שהוכיח את בניך ואמר להם (במדבר כ') 'שמעו נא המורים' יסרת אותו והוכחת אותו. ואין איש אלא משה שנאמר (במדבר י"ב) 'והאיש משה עניו מאד'. מהו 'ותמס כעש חמודו', כל חמדה שהיה מתאוה משה ליכנס לארץ המסת אותו כעש הזה שנכנס בכלים ומרקיבן. […]
אֵיכָה או אַיֶּכָּה
אֵיכָה או אַיֶּכָּה פרשת השבוע נקראת בכל שנה קודם תשעה באב, ואת הפסוק "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם" נוהגים לקרוא בטעמי מגילת איכה. חז"ל במדרש עומדים על ביטוי מיוחד זה בו משתמש משה1: 'איכה ישבה'. שלשה נתנבאו בלשון איכה: משה ישעיה וירמיה. משה אמר (דברים א') 'איכה אשא לבדי וגו", ישעיה אמר (ישעיה א') 'איכה היתה לזונה', ירמיה אמר 'איכה ישבה בדד'. אמר רבי לוי משל למטרונה שהיו לה שלשה שושבינין אחד ראה אותה בשלותה ואחד ראה אותה בפחזותה […]
הקבוע, הנטוע ומה שביניהם
הקבוע, הנטוע ומה שביניהם פרשת שופטים מתארת את מערכות השלטון השונות בעם ישראל, וביניהן את המלוכה. בין השאר מצווה התורה את המלך1: והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים. והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ה' אלהיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשתם. לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאול למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל. […]
שמעת מה קרה
שמעת מה קרה? שתיים משש הזכירות שבתורה מופיעות בפרשתנו: זכירת מעשה מרים וזכירת מעשה עמלק.נעמיק בענין זכירת מעשה מרים. כותבת התורה1: השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות. זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים. הרמב"ן כותב2: מצוה שביעית שנצטוינו לזכור בפה ולהשיב אל לבנו מה שעשה ית' למרים כשדברה באחיה, עם היותה נביאה ואחיה גמול חסדה ועל ידה ניצל, כדי שנתרחק מלשון הרע ולא נהיה מאשר נאמר […]
בשמחה תמיד
"בשמחה תמיד" מהי שמחה?לרמב"ם ישנה תשובה ברורה לשאלה זו, המבוארת מספר פעמים בספר הי"ד החזקה:א. בהל' יום טוב1: שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג עם שאר ימים טובים כולם אסורים בהספד ותענית, וחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלוים עליו שנאמר (דברים ט"ז) 'ושמחת בחגך וגו", אף על פי שהשמחה האמורה כאן היא קרבן שלמים כמו שאנו מבארין בהלכות חגיגה יש בכלל אותה שמחה לשמוח הוא ובניו ובני ביתו כל אחד ואחד כראוי […]
האם אנחנו חיים
האם אנחנו חיים? הגמ' בכתובות1 אומרת: אמר ר' אלעזר: עמי הארצות אינן חיים שנאמר 'מתים בל יחיו וגו". תניא נמי הכי: 'מתים בל יחיו' – יכול לכל? ת"ל 'רפאים בל יקומו' – במרפה עצמו מדברי תורה הכתוב מדבר. אמר ליה רבי יוחנן: לא ניחא למרייהו דאמרת להו הכי, ההוא במרפה עצמו לעבודת כוכבים הוא דכתיב, אמר ליה: מקרא אחר אני דורש דכתיב: 'כי טל אורות טליך וארץ רפאים תפיל' כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו וכל שאין משתמש באור […]
מי נותן למי
מי נותן למי? בסוף הפרשה מופיעה מצוות הצדקה1: כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' אלקיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון. כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו. השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא. נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך […]
שכחת את העיקר
"שכחת את העיקר" הסמ"ג מספר בהקדמת ספרו: ולכן הנני משה בן יעקב נתתי פני לחבר שני הספרים… ויעזרני א-לקי גליות ישראל יתברך שמו על המלאכה לעשות אותה. וגם בענין לאוין בא אלי בחלום ענין מראה בזה הלשון: "הנה שכחת את העיקר, 'השמר לך פן תשכח את ה' א-לקיך'". כי לא היה בדעתי לחברו במנין הלאוין. וגם רבינו משה (=הרמב"ם) לא הזכירו במנין. ואתבונן אליו בבקר והנה יסוד גדול הוא ביראת ה'… ואכן, בלא תעשה ס"ד מונה הסמ"ג לאו זה: 'השמר […]
יראת העונש? יראת הרוממות?
יראת העונש? יראת הרוממות? כתב הרמב"ם בספר המצוות1: והמצוה הרביעית היא שצונו להאמין יראתו יתעלה ולהפחד ממנו ולא נהיה ככופרים ההולכים בקרי אבל נירא ביראת ענשו בכל עת והוא אמרו יתעלה 'את ה' אלהיך תירא'. ישנה מצוה מן התורה לירא ולפחד מעונשו של ה' לעובר על דבריו, כלומר, "יראת העונש".בהלכות יסודי התורה, שם מפורטות ההלכות הנוגעות למצוה זו, כותב הרמב"ם2: האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאהבו וליראה אותו שנאמר ואהבת את ה' אלהיך, ונאמר את ה' אלהיך תירא.והיאך היא הדרך […]
תקופות שונות – עם אחד
תקופות שונות – עם אחד במדרש תנחומא בפרשה1 מובא: יתברך שמו ויתעלה זכרו, שכל הנסים שעשה לישראל במדבר, כך עתיד לעשות בציון. במדבר כתיב 'אלה הדברים', ובציון כתיב 'אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתים ולא עזבתים'. במדבר כתיב 'וכל העם רואים את הקולות', ובציון כתיב 'קול ששון וקול שמחה קול חתן וגו". במדבר כתיב 'ארץ רעשה', ובציון כתיב 'ואני מרעיש את השמים ואת הארץ'. במדבר כתיב 'וה' הולך לפניהם יומם', ובציון כתיב 'כי הולך לפניהם ה". במדבר […]