לחיות עם פרשת השבוע – כופין אותו עד שיאמר רוצה אני
כופין אותו עד שיאמר רוצה אני אנו פותחים בקריאת ספר ויקרא, ספר הקרבנות, שבועיים לפני חג הפסח, בעיצומה של השאלה והדרישה בהלכות הפסח. מפסוקי הפרשה עולה נקודה חשובה, שיש בה להאיר את עניינו של חג הפסח – חג החרות (ויקרא א', א'-ג'): וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם. אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ […]
אש תמיד
מצוה כ"ט – אש תמיד מצוה כ"ט היא שצונו להבעיר אש על המזבח בכל יום תמיד, והוא אמרו יתעלה "אש תמיד תוקד על המזבח". וזה לא יתכן אלא במה שצוה בהתמדת שום האש על העצים בבקר ובין הערבים, כמו שנתבאר בשני של יומא ובמסכת תמיד. ובבאור אמרו אף על פי שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט. וכבר התבארו דיני מצוה זו ביומא ותמיד, רוצה לומר מצות מערכת האש אשר יעשו בכל יום במזבח.פירוש המצוהמצוה כ"ט היא שצונו – […]
אל"ף זעירא
אל"ף זעירא חומש "ויקרא" – על שום מה? שמו של החומש שנחל זה עתה בקריאתו, נגזר מן המילה המופיעה בראשו: וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר ותמוה, במה זכתה מילה זו לקבוע את שם החומש כולו? הרי בסך הכל מדובר במילה שמשמשת כאמצעי, בתוך פסוק שמשמש אף הוא כאמצעי לתוכן שידובר בו בפסוק הבא, שהוא אכן קולע לנושא של החומש – הקרבת הקורבנות: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה […]
החיגר והסומא
החיגר והסומא את הפרשיה העוסקת בקרבנות החטאת השונים פותחת התורה כך1: דבר אל בני ישראל לאמר נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות ה' אשר לא תעשינה ועשה מאחת מהנה. חז"ל במדרש עמדו על הביטוי המיוחד "נפש כי תחטא" ודרשו אותו בכמה אופנים. בשיחה זו נעיין במדרש אחד, וננסה למצוא בו טעם חדש, כדרכם של דברי תורה2: תני ר' ישמעאל משל למלך שהיה לו פרדס והיה בו בִּכּוּרוֹת נאות, והושיב בו המלך שומרים אחד חיגר ואחד סומא, ואמר להן הזהרו על […]
דקת קריאה
דקת קריאה ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר. הספרא1 עומד באריכות על כך שה' קורא למשה לפני שהוא מדבר איתו, והוא למד מכך, שלכל דיבורים, אמירות וציוויים שציוה ה' את משה קדמה קריאה של ה' למשה.יש להבין ענין זה של הקדמת הקריאה. מהו הענין בכך?נראה להסביר זאת בכמה דרכים. א. כותב על כך השפת אמת2: 'ויקרא אל משה' – 'לכל דברות כו' קדמה קריאה לשון חיבה' כמו שכתוב במדרש 'מלאכיו גבורי כח' הנביאים נקראו מלאכים כו' פניו […]
"אשר נשיא יחטא"
'אשר נשיא יחטא' ת"ר: 'אשר נשיא יחטא' (ויקרא ד') – אמר רבן יוחנן בן זכאי: אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו1. דרשת חז"ל בנויה של השינוי בפרשה זו מחברותיה בהן נאמר: "אם הכהן המשיח יחטא", "ונפש כי תחטא" ואילו כאן "אשר נשיא יחטא".וחז"ל בהקשבתם ללשון התורה שמעו כאן ביטוי הגורם לנו אושר. אשרי הדור שהנשיא שלו מתוודה על חטאו ויודע לומר טעיתי חטאתי עוויתי פשעתי.ואת שקרינו במקרא שנינו במשנה2: ולמה מזכירין את דברי שמאי והלל לבטלה ללמד לדורות […]