המאגר התורני

קטגוריה: צו

לחיות עם פרשת השבוע – לנקות את האויר מוירוסים

הגמרא במסכת ערכין דורשת סמיכות פרשיות מפסוקים בפרשת השבוע. כך נאמר בתורה (ויקרא ז’, ל”ז – ח’, ב’): זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים. אֲשֶׁר צִוָּה ה’ אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי בְּיוֹם צַוֹּתוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת קָרְבְּנֵיהֶם לַה’ בְּמִדְבַּר סִינָי. וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ וְאֵת הַבְּגָדִים וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׁנֵי הָאֵילִים וְאֵת סַל הַמַּצּוֹת. דרשו על כך חכמים (ערכין ט”ז ע”א): אמר ר’ ענני

לשיעור המלא »

לחיות עם פרשת השבוע – צו זירוז לדורות

לחיות עם פרשת השבוע – צו – צו זירוז לדורות שמה של פרשת השבוע, “צו”, קשור לדרשה שדרשו חכמים בי”ג. מידת “בנין אב משני כתובים” מוסברת כך (ספרא, ברייתא דרבי ישמעאל, פרשה א’): מבנין אב משני כתובים כיצד, לא פרשת הנרות כהרי פרשת שלוח טמאים ולא פרשת שלוח טמאים כהרי פרשת הנרות, הצד השוה שבהן שהם בצו מיד ולדורות, אף כל דבר שהוא בצו יהא מיד ולדורות. בפרשת שילוח טמאים מן המחנה נאמר “צו” (במדבר ה’, א’-ד’): וַיְדַבֵּר ה’ אֶל

לשיעור המלא »

הצמאון הלוהט והשכל הקר

הצמאון הלוהט והשכל הקר בסיום פרשת “תרומת הדשן” הפותחת את פרשת צו, מופיע ציווי נוסף1: אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה. הרמב”ם מונה פסוק זה כמצות עשה בתרי”ג המצוות2: היא שציוונו להבעיר אש על המזבח בכל יום תמיד, והוא אמרו יתעלה ‘אש תמיד תוקד על המזבח’, וזה לא יתכן אלא במה שצוה להתמיד להשים עצים בבקר ובין הערבים, כמו שנתבאר בב’ מיומא ובמס’ תמיד. ובביאור אמרו אף על פי שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט. וכבר התבארו

לשיעור המלא »

זבח השלמים – מלחמה ושלום

זבח השלמים – מלחמה ושלום בפרשת השבוע מפורטים דיני הקרבנות, ובכללם קרבן השלמים.הספרא1 מבאר את עניינם של השלמים: ‘ואם זבח שלמים קרבנו’. ר’ יהודה אומר כל המביא שלמים מביא שלום לעולם… דבר אחר שלמים שהכל שלום בהן – הדם והאימורין למזבח, החזה ושוק לכהנים, העור והבשר לבעלין. שתי דעות מובאות במדרש זה בעניינו של השלמים: האם הם מביאים שלום או שהשלום נמצא בהם.לדעת ר’ יהודה, העולם נמצא בפירוד. האדם לחוד, הבהמה לחוד, המזבח לחוד – כל דבר נפרד מחבירו. השלמים

לשיעור המלא »

בגדים מדברים

בגדים מדברים הגמרא במסכת שבת1 לומדת מפסוק בפרשתנו לימוד מיוחד: אמר רבי אחא בר אבא אמר רבי יוחנן מניין לשנוי בגדים מן התורה שנאמר (ויקרא ו’, ד’): “ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים”, ותנא דבי רבי ישמעאל לימדך תורה דרך ארץ בגדים שבישל בהן קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו. ר’ יוחנן דייק בפסוק המופיע בפרשתנו כי התורה מורה לכהן להחליף את בגדיו כאשר הם מתלכלכים ואינם ראויים לשימוש של כבוד. התורה הגדירה את החלפת הבגדים כחלק מסדר היום

לשיעור המלא »

חיפוש שיעורים

  • נושא

  • שם הרב

נושאים