יציאה לחירות תוך כדי ביטול העבדות
יציאה לחירות תוך כדי ביטול העבדות פרשת פינחס מיוחדת בכך שהתורה מזכירה בה פעמים רבות חטאים מהעבר:חטא בנות מדין מוזכר בתוך הציווי על מלחמת מדין (במדבר כ"ה, י"ח): כִּי צֹרְרִים הֵם לָכֶם בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר נִכְּלוּ לָכֶם עַל דְּבַר פְּעוֹר וְעַל דְּבַר כָּזְבִּי בַת נְשִׂיא מִדְיָן אֲחֹתָם הַמֻּכָּה בְיוֹם הַמַּגֵּפָה עַל דְּבַר פְּעוֹר: חטאו של קרח מוזכר בתוך פקודי בני ראובן, בעקבות הזכרת דתן ואבירם (במדבר כ"ו, ט'-י"ב): וּבְנֵי אֱלִיאָב נְמוּאֵל וְדָתָן וַאֲבִירָם הוּא דָתָן וַאֲבִירָם קְרִיאֵי הָעֵדָה אֲשֶׁר הִצּוּ עַל […]
המוח והלב
המוח והלב ננסה לעשות סדר במערכת היחסים שבין השכל והאמונה, כיצד בנוי האדם ומה משמעות הדברים. במדרש מובא (מדרש משלי, פרשה א'): דבר אחר, "והחכמה מאין תמצא", מלמד שהיה שלמה מחפש היכן החכמה מצויה, ר' אליעזר אומר: בראש, ר' יהושע אומר: בלב, הדא הוא דכתיב "נתתה שמחה בלבי" (תהלים ד'), וכתיב "חכם בני ושמח לבי" (משלי כ"ז), ומפני מה ניתנה חכמה בלב, מפני שכל האיברים תלויים בלב. אמר שלמה אני עושה כדפתח אבי, שהוא פתח בחכמתו בראש אותיות וסיים באמצע […]
שלשה צעדים אחורה
שלושה צעדים אחורה הגמרא במסכת נדה (ע' ע"ב) מתארת שאלות ששאלו חכמי אלכסנדריה את ר' יהושע בן חנניה, בנושאים שונים: דברי חכמה, דברי הגדה, דברי בורות ודברי דרך ארץ. אחת משאלותיהם בענייני דרך ארץ: מה יעשה אדם ויחכם? אמר להן: ירבה בישיבה, וימעט בסחורה. אמרו: הרבה עשו כן ולא הועיל להם, אלא יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו, שנאמר (משלי ב'): "כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה"… מאי קמשמע לן, דהא בלא הא לא סגיא (שזה בלא זה – מעשים […]
כמעט חינם
כמעט חינם אמר שלמה המלך ע"ה (משלי י"ב, א'): אֹהֵב מוּסָר אֹהֵב דָּעַת וְשֹׂנֵא תוֹכַחַת בָּעַר. פשט הפסוק מובן. אדם שאוהב דעת, צריך לאהוב גם מוסר, שכן הדרך אל הדעת עוברת דרך המוסר. ולהיפך, מי ששונא תוכחת ואיננו מוכן לקבל מוסר – ישאר בער ללא דעת, ככתוב: "אִישׁ בַּעַר – לֹא יֵדָע" (תהלים צ"ב, ז').הגר"א כותב בפירושו לפסוק זה: כי אין התורה ניתנה אלא על ידי יסורים, כמו שאמרו חז"ל שלש מתנות (טובות נתן הקב"ה לישראל וכולן לא נתנן אלא […]
כותבים עלינו
כותבים עלינו לכבוד חג השבועות, נעסוק במדרש שכבר עסקנו בו בעבר, וננסה להעמיק בו (רות רבה פרשה ה', ו'). "ויצבט לה קלי", קליל זעיר בשתי אצבעותיו. אמר רבי יצחק: את שמע מינה תרתי, או ברכה שרתה באצבעותיו של אותו צדיק, או ברכה שרתה במעיה של אותה צדקת, ממה דכתיב: "ותאכל ותשבע ותתר", נראין הדברים שהברכה שרתה במעיה של אותה צדקת. אמר רבי יצחק בר מריון: בא הכתוב ללמדך שאם אדם עושה מצוה יעשנה בלבב שלם, שאלו היה ראובן יודע שהקב"ה […]
"התנערי מעפר קומי שבי ירושלים"
התנערי מעפר קומי שבי ירושלים לקראת נסיעתה של הישיבה לשבת בירושלים, נתבונן בדבריו של הזוה"ק על ירושלים (ח"ג, ו' ע"א, בתרגום1): ר' אלעזר היה הולך בדרך, והיה עמו ר' יהודה. בעוד שהיו הולכים, אמר ר' יהודה: ומה שכתוב "ואתה בן אדם שא קינה על בתולת ישראל", ודאי עליה נאמר, על כנסת ישראל, וזה קשה יותר מהכל, שכתוב "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל". ומה שאמרו כל החברים בדבר זה, "נפלה, לא תוסיף" עוד לנפול, "קום בתולת ישראל", יפה הוא, אבל […]
גם זה יעבור
גם זה יעבור "עבדי הזמן עבדי עבדים הם". מהו הזמן? הזמן הוא כינוי לכל צרכי העולם הזה, הנמצאים תחת ממשלת הזמן.יש מקום להעמיק במושג זה של "עולם הזמן" ומשמעותו אלינו. פסקה נפלאה של הרב קוק זצ"ל עוסקת בענין זה (אורות הקודש ח"ב עמ' שע"ז): שאיפת הנצחהויתנו הזמנית היא ניצוץ אחד מההויה הנצחית, של הוד נצח הנצחים, ואי אפשר להוציא אל הפועל את אוצר הטוב הגנוז בהתוכן של חיי הזמן רק על פי גודל התאמתו לחיי הנצחים.וזאת היא הכרה פנימית שרויה […]
"אדם ובהמה תושיע ה"'
"אדם ובהמה תושיע ה'" בפרשת השבוע, פרשת אמור, יש פסוק שיש מקום לעיין בו, גם לאור הימים הללו1 (ויקרא כ"ב, כ"ו-כ"ז): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַה'. חז"ל (זוה"ק ח"ג צ"א ע"ב, בתרגום) עומדים על היחוד שבביטוי "שור… כי יולד", וננסה לעמוד על משמעות דבריהם: בוא וראה, אדם שנולד, לא נתמנה עליו כח מלמעלה עד שנמול, כיון שנמול נתעורר עליו התעוררות הרוח […]