וירא בשכינה, וירא במלאכים
"וירא בשכינה, וירא במלאכים" פתיחת הפרשה מתארת את התגלות ה' לאברהם1: וירא אליו ה' באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום. וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה. הכתוב מדגיש את ראייתו של אברהם. חז"ל במדרש עמדו על כך2: הדא הוא דכתיב 'וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו', 'וירא' בשכינה 'וירא' במלאכים. המדרש מסביר שהיתה כאן ראיה כפולה של אברהם, בשכינה ובמלאכים, ויש להבין את משמעות הדברים.נראה, וכך הבין […]
שמיני עצרת ושמחת תורה
שמיני עצרת ושמחת תורה פרשת "וזאת הברכה" נקראת בשמחת תורה, שהוא גם יום שמיני עצרת.האם ישנו קשר בין עניינים אלה שחברו ליום אחד?בחוץ לארץ בה עושים יום טוב שני של גלויות, מספק, נחוג היום הראשון כ"שמיני עצרת", והשני כ"שמחת תורה". לדבר זה ישנה השלכה על סדרי הקריאה בתורה, כפי שכותב האבודרהם1: (ביום השמיני) מוציא שני ספרים באחד קורין בחמשה בפרשת 'ראה אנכי' מן 'כל בכור' עד סוף הסדר. ואם חל בשבת קורין בו שבעה ומתחילין מן (י"ד, כ"ב) 'עשר תעשר'. […]
"וכל מעשיך יהיו לשם שמים"
"וכל מעשיך יהיו לשם שמים"1 הרמב"ם ב"שמונה פרקים" כותב2: ודע שזאת המדרגה היא מדרגה עליונה מאד וחמודה, לא ישיגוה אלא מעט מזער ואחר הרגל גדול, וכשתזדמן מציאות האדם שזה ענינו, אני אומר שהוא למטה מן הנביאים, רצוני לומר, שישמש כחות נפשו כולם וישים תכליתם ידיעת השם יתברך לבד, ולא יעשה מעשה קטן או גדול, ולא ידבר דבר אלא שהפועל ההוא או הדבר ההוא מביא למעלה או למה שמביא אל מעלה, והוא יחשוב ויסתכל בכל פועל ותנועה, ויראה אם יביא אל […]
למנין שאנו מונים
"למנין שאנו מונים" בפרשת השבוע אנו נפגשים מחדש עם ראשית התאריך העברי, המונה את השנים לבריאת העולם. בספר הכוזרי מצאנו התייחסות מעניינת לענין זה. בתארו את מעלותיו של משה רבינו אומר החבר1: נביא זה הוא אשר הסיר פני הלוט מעל העבר בהודיעו איך היתה בריאת העולם, וכיצד התיחשו האנשים שלפני המבול אל אדם, ואיך היה המבול, וכיצד התיחשו שבעים האומות אל שם חם ויפת בני נח, איך נפרדו הלשונות, והיכן התישבו בני האדם, וכיצד צצו המלאכות ונבנו הערים, ושנות העולם […]
תיבת נח – מודל התנהגות בעת סערה
תיבת נח – מודל התנהגות בעת סערה חטאי האדם והשחתת דרכו גרמו להבאת המבול לעולם. רק נח ומשפחתו זכו להינצל, ועימם נציגים של מיני בעלי החיים השונים. כולם נכנסו אל התיבה, שסגרה עליהם מפני מי המבול.לענין זה משמעות עמוקה, לדרך התיקון של העולם כולו ושל האדם הפרטי.הרב קוק זצ"ל מתייחס לכך בספרו "מוסר אביך"1: והדבר הפרטי באדם נלמד הוא מהכלל כולו, שלמדנו החסיד רמ"ח לוצאטו ז"ל בפירושו לאדרא רבה מענין המבול ותיבת נח. שדומה לו היה האידרא דרשב"י ע"ה, שהתיקונים […]
מה טבו אהליך יעקב
מה טבו אהליך יעקב המשנה אומרת1: לא יפתח אדם לחצר השותפין פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון. הגמרא מביאה מקור מן התורה לדין זה2: מנהני מילי? אמר ר' יוחנן, דאמר קרא (במדבר כ"ד): "וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו", מה ראה? ראה שאין פתחי אהליהם מכוונין זה לזה, אמר: ראוין הללו שתשרה עליהם שכינה. בלעם, שראה שאין אהליהם של ישראל מכוונין זה כנגד זה ובירך אותם, הוא המקור לכך שאין לו לאדם לפתוח פתח כנגד פתחו של […]
הסנהדרין כיסוד למנהיגות ישראל (ע"פ שיעור כללי)
הסנהדרין כיסוד למנהיגות בישראל שאיפתנו לחיים ממלכתיים שלמים דורשת הגדרה של כל סוגי המנהיגות. פרשת שופטים אשר בספר דברים עוסקת בענין המנהיגות, ועיון בפרשה מלמדנו על ארבעה סוגי מנהיגות: א. סנהדרין, ב. מלך, ג. כהן גדול, ד. נביא. שלושת הראשונים קשורים במישרין לנושא המשפט ואף הרביעי לא ימלט ממנו.א. סנהדרין – אין צורך להאריך בתפקידם אשר נאמר בו "והגידו לך את דבר המשפט"1.ב. על המלך כתב הרמב"ם2: …שאין ממליכין מלך תחילה אלא לעשות משפט ומלחמות שנאמר 'ושפטנו מלכנו וגו". ג. […]
בקש שלום ורדפהו
"בקש שלום ורדפהו" המילה הפותחת את פרשת השבוע, "כי", היא מילה החוזרת פעמים רבות בפרשתנו בפתיחתן של מצוות רבות, ואף בפרשות אחרות.מצוות רבות שאנו מקיימים הם תגובה למה שקורה במציאות – כי יקרה כך וכך – עשה אתה כך וכך.המצוה מבטאת ענין זה בצורה בולטת היא מצות השכחה. לא ניתן לתכנן וליזום קיום מצוה זו. כך אומרים חז"ל במדרש1: רבי אלעזר בן עזריה אומר הרי הוא אומר 'כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה […]
פרק ראשון – השותפין – חלק ב'
שיעור כללי בנושא השותפין המשך (ב.) הזוהר בפרשת בלק דורש בענין ה"בבות" של סדר נזיקין1: 'וירא בלק'. ר' חזקיה פתח: 'כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות'. כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דאע"ג דאינון חאבו קמיה, וחבין קמיה בכל זמנא וזמנא, איהו עביד לון לישראל זדונות כשגגות. והכי אמר רב המנונא סבא: תלת בבי דינא תקינו רבנן בסדרי מתניתא, חדא קדמיתא, ב'ארבע אבות נזיקין השור המבעה וההבער'. תניינא, טלית דאשתכח, תליתאה, שותפין ורזא דאבידה. […]
פרק ראשון – השותפין – חלק א'
השותפין (ב.) מסכת בבא בתרא פותחת בדין חלוקת חצר השותפין: השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר, בונין את הכותל באמצע. מקום שנהגו לבנות גויל, גזית, כפיסין, לבנים, בונים. הכל כמנהג המדינה. בגויל, זה נותן שלשה טפחים, וזה נותן שלשה טפחים. בגזית, זה נותן טפחיים ומחצה, וזה נותן טפחיים ומחצה. בכפיסין, זה נותן טפחיים, וזה נותן טפחיים. בלבנים, זה נותן טפח ומחצה, וזה נותן טפח ומחצה. לפיכך אם נפל הכותל, המקום והאבנים של שניהם. ויש לשאול כמה שאלות על המשנה:לכאורה היה מתאים […]
אורו של עולם
אורו של עולם במהלך השנה נעסוק מידי פעם באגדות חז"ל המופיעות במסכת בבא בתרא, הנלמדת בישיבה.בתחילת המסכת1 מופיע סיפורו של הורדוס שהרג את חכמי ישראל, מלבד בבא בן בוטא שאת עיניו סימא. לאחר מכן נפגש עמו, והשיחה הובילה את הורדוס לחרטה על הריגת החכמים, ולכן הוא מבקש מבבא בן בוטא תקנה: אמר ליה הוא (=הורדוס) כבה אורו של עולם, דכתיב "כי נר מצוה ותורה אור", ילך ויעסוק באורו של עולם (=יבנה את בית המקדש), דכתיב "ונהרו אליו כל הגוים". איכא […]
והרבה נחת מהילדים…
… והרבה נחת מהילדים בספר משלי ישנם ארבעה פסוקים הבנויים במבנה שיש מקום לעיין בו1: יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך.באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו.בדברים לא יִוָסֶר עבד כי יבין ואין מענה.חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו. ישנן כאן שתי יחידות שבכל אחת שני פסוקים, שבהם ישנו ביטוי החוזר על עצמו – מוסר וחזון. נראה שהכתוב מעמיד כאן שתי צורות חינוך זו מול זו – הבן מול העבד. אדם רוצה שבנו יתן מעדנים לנפשו – יעריך את […]
מדוע האריה מתנפל על האדם
מדוע האריה מתנפל על האדם? בתוך פרשת הברכות מופיעים שני פסוקים המשלבים הבטחה על הטוב שיבוא לישראל, עם התנאי הנדרש להצלחה זו1: יקימך ה' לו לעם קדוש כאשר נשבע לך כי תשמר את מצות ה' אלהיך והלכת בדרכיו. וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. ננסה להעמיק בעניינם של פסוקים אלה ובקשר ביניהם.הביטוי "והלכת בדרכיו" מהוה מקור למצוה מתרי"ג מצוות, כדברי הרמב"ם2: מצוה ח – היא שצונו להדמות בו ית' לפי יכלתנו והוא אמרו 'והלכת בדרכיו' […]
הקביעות והדינמיקה
"נצבים וילך" – הקביעות והדינמיקה יש הדורשים את שמות הפרשות כחלק מהבנת הפרשיות. בפרשתנו הדבר בולט במיוחד. הצמד "ניצבים וילך" אומר דרשני. יש כאן חיבור בין דבר והיפוכו. "ניצבים" – יציבות וקביעות. "וילך" – הליכה וניידות.נראה שניתן לעמוד על משמעות הדברים מתוך פסוק בפרשה, הכולל אף הוא שתי מילים אלה1: ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד. ההליכה מסמלת את חילוף המשמרות שמתרחשת בפסוק זה, בחינת […]
הבחירה בטוב – לא ברירת מחדל
הבחירה בטוב – לא ברירת מחדל1 בתחילת פרשת השבוע נותן ה' לפני ישראל שתי דרכים2: ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה. את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום. והקללה אם לא תשמעו אל מצות ה' אלהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם. משמעות של שתי דרכים אלה מוסברות בהרחבה בספר "לשם שבו ואחלמה"3, ונלך בדרכו בביאור הענין.האדם נברא כך שיש בידיו בחירה, האם ללכת […]
מה אוכלת הנשמה
מה אוכלת הנשמה? כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע ה' לאבתיכם. וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותו אם לא. ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה […]
מה שעש יכול לעשות
מה שעש יכול לעשות… דבר אחר 'ואתחנן אל ה". זה שאמר הכתוב (תהלים ל"ט): 'בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם'. מהו 'בתוכחות על עון', על ידי עון אחד שהיה ביד משה שהוכיח את בניך ואמר להם (במדבר כ') 'שמעו נא המורים' יסרת אותו והוכחת אותו. ואין איש אלא משה שנאמר (במדבר י"ב) 'והאיש משה עניו מאד'. מהו 'ותמס כעש חמודו', כל חמדה שהיה מתאוה משה ליכנס לארץ המסת אותו כעש הזה שנכנס בכלים ומרקיבן. […]