קטגוריה: מדרש

בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה כח סימן ה ה אמר רבי אבא בר כהנא נעשה בעשרת השבטים, מה שלא נעשה בדור המבול, כתיב בדור המבול (בראשית ו) וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, ובי' השבטים כתיב (מיכה ב) הוי חושבי און ופועלי רע על משכבותם, ה"ז בלילה ומנין אף ביום, ת"ל באור הבוקר יעשוה, אותן לא נשתייר מהם פליטה ואלו נשתייר מהן, אלא בזכות הצדיקים והצדיקות שהן עתידין לעמוד מהן, הה"ד (יחזקאל יד) והנה נותרה בה פליטה […]

בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה כח סימן ד ד אמחה, אני ממחה על בריותי, ואין בריותי ממחים על ידי, א"ר אלעזר משל למלך שהיו לו אוצרות בלוסים, והיו בני המדינה מליזין אחרי המלך, לאמר מזגו של מלך רעה, מה עשה המלך פתח להם המאושרים שבהם, ומלאו את כל המדינה סריות, התחילו גורפים ומשליכים ליאור כך אלו החשובים שבהם כך עשו, הגרועים שבהם על אחת כו"כ, (קהלת ז) אדם אחד מאלף מצאתי, כהדא דתנן אלפא ליין, אמחה את האדם אשר […]

בראשית רבה כח, ג: "ויאמר ה' אמחה את האדם" ר' לוי בשם ר' יוחנן אמר אפי' אסטרובלין של רחיים נמחה ר"י בר סימון בשם ר' יוחנן אמר אפי' עפרו של אדה"ר נמחה כד דרשה ר"י בציפורי בצבורא ולא קיבלו מיניה רבי יוחנן בשם ר"ש בן יהוצדק אמר אפילו לוז של שדרה שממנו הקדוש ברוך הוא מציץ את האדם לעתיד לבא נמחה אדריאנוס שחיק עצמות שאל את רבי יהושע בן חנניא א"ל מהיכן הקב"ה מציץ את האדם לעתיד לבא א"ל מלוז […]

בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה כח סימן א א [ו, ז] ויאמר ה' אמחה את האדם (איוב לד) לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו, ר' חנינא שאליה לר' יונתן אמר ליה מהו דכתיב לכן יכיר מעבדיהם וגו', א"ל אין הקדוש ברוך הוא נפרע מן הרשעים עד שהוא קורא אגליגין שלהן מלמעלן ואח"כ הוא פורע מהן, שהקב"ה הופך את יום ללילה והקשיטן לפורענות, ואחר כך הוא פורע מהם, כך בתחלה וירא ה' כי רבה רעת האדם, ואחר כך וינחם ה' […]

אפיקורס אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה אמר לו: אין אתם אומרים שהקדוש ברוך הוא רואה את הנולד?! אמר לו: הן. והא כתיב ויתעצב אל לבו?! אמר לו: נולד לך בן זכר מימיך? אמר לו: הן. אמר לו: מה עשית? אמר לו: שמחתי ושמחתי את הכל. אמר לו: ולא היית יודע שסופו למות?! אמר לו: בשעת חדוותא חדוותא, בשעת אבלה אבלה. אמר לו: כך מעשה לפני הקב"ה. דאמר רבי יהושע בן לוי: שבעה ימים נתאבל הקדוש ברוך הוא על […]

בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה כז סימן ד ויתעצב אל לבו אמר רבי ברכיה: משל לשר שבנה פלטין על ידי אדריכל, ראה אותה ולא ערבה לו. על מי יש לו להתכעס, לא על אדריכל?! כך, ויתעצב אל לבו. אמר ר' אסי: משל לשר שעשה סחורה ע"י סרסור והפסיד. על מי יש לו להתרעם. לא על הסרסור?! כך ויתעצב אל לבו.

המדרש: וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, משהיתה חמה זורחת ועד שהיתה שוקעת לא היתה בהם תוחלת, הה"ד (איוב כד) לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב, והא כתיב (שם /איוב כ"ד/) חתר בחשך בתים למה שיומם חתמו למו, מה היו עושים היו מביאים אפופולסימון ושף באבן ובאים בלילה ומריחים וחותרים כך דרש ר' חנינא בצפורן איתעביד ההוא ליליא תלת מאה חותרין, הוה להון אפופולסימון מה הוה ציפוראי עבדין בתמיה.

המדרש:רבי חנינא בר פפא פתח: (משלי כה כ): "מעדה בגד ביום קרה, חומץ על נתר, ושר בשירים על לב רע". מעדה בגד ביום קרה: ר' חנינא ור' יונתן תרויהון אמרין: למה היו עשרת השבטים ושבט יהודה ובנימין דומין? לשני בני אדם שהיו מתכסים בשמלה חדשה בימות הגשמים. היה זה בוגד מכאן וזה בוגד מכאן, עד שקרעו אותה. כך, לא זזו עשרת השבטים עובדים עבודת כוכבים בשומרון, ושבט יהודה ובנימין עובדים עבודת כוכבים בירושלים, עד שגרמו לירושלים ליחרב. דבר אחר: מעדה […]

המדרש: וירא ה' כי רבה וגו', רבי חנינא אמר רבה והולכת, רבי ברכיה בשם רבי יוחנן אמר שמענו בדור המבול שנדונו במים והסדומים שנדונו באש ומנין ליתן את האמור כאן להלן ואת האמור להלן כאן, ת"ל רבה רבה לגזרה שוה, וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, משהיתה חמה זורחת ועד שהיתה שוקעת לא היתה בהם תוחלת, הה"ד (איוב כד) לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב, והא כתיב (שם /איוב כ"ד/) חתר בחשך בתים למה שיומם […]

המדרש: דבר אחר וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ כתיב (שם /קהלת ב/) כי כל ימיו מכאובים וכעס ענינו גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא, כי כל ימיו מכאובים, זה דור אנוש ודור המבול שהיו מכאיבים להקב"ה במעשיהן הרעים, וכעס ענינו, שהיו מכעיסים להקב"ה במעשיהן הרעים, גם בלילה לא שכב לבו, מן העבירות, ומנין אף ביום ת"ל (בראשית ו) וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, ד"א גם בלילה לא שכב לבו, זה הקדוש ברוך […]

המדרש: רבי אחא בשם רבי יהושע בן לוי אמר קשה היא המחלוקת כדור המבול, נאמר כאן אנשי השם ונאמר להלן (במדבר טז) קריאי מועד אנשי שם מה אנשי השם שנאמר להלן מחלוקת אף אנשי שם שנאמר כאן מחלוקת.

המדרש: אנשי השם, א"ר אחא (איוב ל) בני נבל גם בני בלי שם, ואת אמרת אנשי השם, אלא שהשימו את העולם, ושהושמו מן העולם, ושגרמו לעולם שישום, רבי לוי בשם ר' שמואל בר נחמן אמר אנשים שנתפרשו שמותן למעלן, דאמר ר"י בן לוי כל השמות הללו לשון מרדות הן, עירד עורדן אני מן העולם, מחויאל, מוחן אני מן העולם, מתושאל, מתישן אני מן העולם, מה לי ללמך ולתולדותיו, א"ר יוחנן המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם, ומי פירש מעשיהן, אליפז […]

המדרש: וגם אחרי כן, יהודה בר רבי אמי אמר אחראי לא ילפון מן קדמאי, דור המבול לא לקחו מוסר מדור אנוש, ודור הפלגה מדור המבול, (בראשית ו) וגם אחרי כן אשר יבואו בני האלהים אל בנות האדם, א"ר ברכיה היתה אשה יוצאת בשוק והיתה רואה בחור ומתאוה לו והיתה הולכת ומשמשת את מטתה והיתה מעמדת בחור כיוצא בו.

המדרש: [ו, ד] הנפלים היו בארץ בימים ההם, ז' שמות נקראו להם, אימים, רפאים, גבורים, זמזומים, ענקים, עוים, נפילים, אימים, שכל מי שראה אותן היתה אימתן נופלת עליו, רפאים, שכל מי שראה אותן היה לבו רפה כשעוה, גבורים, רבי אבא בר כהנא בשם רבי יוחנן אמר מוח קוליתו של של אחד מהם היתה נמדדת י"ח אמה, זמזומים, א"ר יוסי בר חנינא מנטרומין מגיסטי מלחמה, ענקים, רבנן ורבי אחא, רבנן אמרו שהיו מרבים ענקים על גבי ענקים, (פירש תכשיטין) רבי אחא […]

המדרש: א"ר חנינא בר פפא אפי' נח שנשתייר מהם לא שהיה כדי אלא שצפה הקדוש ברוך הוא שמשה עתיד לעמוד ממנו שנאמר בשגם זה משה דחושבניה דדין הוא חושבניה דדין, רבנן מייתו לה מהכא והיו ימיו מאה ועשרים שנה, ומשה חי מאה ועשרים שנה.

המדרש: א"ר אלעזר בכל מקום שאין דין יש דין, רב ביבי בריה דר' אמי בשיטת רבי אלעזר (בראשית ו) לא ידון רוחי א"ר מאיר הן לא עשו מדת הדין למטה, אף אני איני עושה מדת הדין למעלה, הה"ד (איוב ד) הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה בלא חכמת התורה, (שם /איוב ד'/) מבוקר לערב יוכתו מבלי משים לנצח יאבדו ואין משים אלא דין היך מה דאת אמר (שמות כא) ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, א"ר יוסי הגלילי עוד איני […]

המדרש: אמר רבי יהושע בר נחמיה איני דן רוחן בעצמן שב"ו הן אלא הרי אני מביא עליהם מיעוט שנים שקצבתי עליהם בעוה"ז ואח"כ אני משגמן ביסורין, אמר ר' איבו מי גרם להם שימרדו בי לא ע"י שלא שיגמתי אותם ביסורין, הדלת הזו מי מעמידו שגמיו.