קטגוריה: מדרש

המדרש: א"ר יודן בן בתירה עוד איני דן את הדין הזה לעולם, ר' הונא בשם רבי יוסף אמר לא אוסיף לא אוסיף ליסגי ליסגי, רבנן אמרי לא אוסיף לבני נח, לא אוסיף לדורות, אני אמרתי שתהא רוחי דנה בהן והן לא בקשו הרי אני משגמן ביסורין, אני אמרתי שתהא רוחי דנה בהן, והן לא כחשו, הריני משגמן אלו באלו, דאמר רבי אלעזר אין לך שהוא מתחייב באדם הזה אלא אדם כיוצא בו, רבי נתן אומר אפילו זאב וכלב, רבי הונא […]

המדרש: [ו, ג] ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם, אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי איני נותן רוחי בהם בשעה שאני נותן מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא, שנאמר (יחזקאל לו) ואת רוחי אתן בקרבכם, רבי ינאי ורבי שמעון בן לקיש תרויהון אמרין אין גיהנם לעתיד לבא אלא יום הוא שמלהט את הרשעים, מ"ט (מלאכי ג) כי הנה יום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש וליהט אותם היום הבא, ורבנן אמרי יש גיהנם שנאמר (ישעיה לא) נאם […]

המדרש: כי טובות הנה, אמר רבי יודן טבת כתיב, משהיו מטיבין אשה לבעלה היה גדול נכנס ובועלה תחלה, הדא הוא דכתיב כי טבת הנה, אלו הבתולות ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו, אלו נשי אנשים, מכל אשר בחרו, זה זכר ובהמה, רבי הונא בשם רבי אמר דור המבול לא נימוחו מן העולם עד שכתבו גמומסיות לזכר ולבהמה, אמר רבי שמלאי בכל מקום שאתה מוצא זנות אנדרלומסיאה באה לעולם והורגת טובים ורעים, רבי עזריה ורבי יהודא בר רבי סימון שם ריב"ל […]

המדרש: [ו, ב] ויראו בני האלהים, רבי שמעון בן יוחאי קרא להון בני דייניא רבי שמעון בן יוחאי מקלל לכל מאן דקרא להון בני אלהיא, תני רבי שמעון בן יוחאי כל פרצה שאינה מן הגדולים אינה פרצה, כומריא גנבו אלהיא מאן מומי ביה או מאן מקרב, ולמה קורא אותן בני האלהים רבי חנינא ורבי שמעון בן לקיש תרויהון אמרין שהרבו ימים בלא צער, ובלא יסורין, רבי חנא בשם רבי יוסי אמר כדי לעמוד על התקופות ועל החשבונות, רבנן אמרין כדי […]

המדרש: [ו, א] ויהי כי החל האדם, א"ר סימון בג' מקומות נאמר בלשון הזה לשון מרד, אז הוחל, ויהי כי החל, הוא החל להיות גבור בארץ, אתיבן ליה והכתיב (בראשית יא) וזה החלם לעשות, אמר להם קיפח על ראשו של נמרוד וא"ל זה המרידן עלי, לרוב על פני האדמה שהיו שופכים את זרעם על העצים ועל האבנים, ולפי שהיו שטופים בזנות לפיכך הרבה להם נקבות, הה"ד (שם /בראשית/ ו) ויהי כי החל האדם ובנות יולדו להם ר"ש בר אמי ילדה […]

המדרש: ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת והלא יפת הוא הגדול אלא בתחלה אתה דורש שהיה צדיק, ונולד כשהוא מהול, ושייחד הקדוש ברוך הוא שמו עליו, ושאברהם עתיד לצאת ממנו, ששמש בכהונה גדולה ושנבנה בית המקדש בתחומו, שמעון בר חוטה אמר שמנין אותיותיו תלה הקדוש ברוך הוא לדורות מן המבול ועד הפלגה, שלש מאות וארבעים שנה.

המדרש: אמר רבי חנינא אין מיתה לעתיד לבא אלא בעובדי כוכבים בלבד, ר' יהושע בן לוי אמר לא בישראל ולא בעובדי כוכבים, שנאמר (ישעיה כה) ומחה ד' אלהים דמעה מעל כל פנים, מה עביד ליה רבי חנינא מעל כל פנים, מעל פניהם של ישראל, והכתיב (שם /ישעיהו/ סה) כי הנער בן מאה שנה ימות והא מסייע ליה לר' חנינא, מה עביד ליה רבי יהושע בן לוי, ראוי לכל עונשים, והא כתיב (תהלים מט) כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם […]

המדרש: [ו, י] ויולד נח ג' בנים את שם ואת חם ואת יפת, כתיב (שם /תהלים/ צב) שתולים בבית ה' בחצרות אלהינו יפריחו, שתולים בבית ה' זה נח ששתלו הקדוש ברוך הוא בתיבה, בחצרות אלהינו יפריחו, ויולד נח שם את חם ואת יפת, עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, עוד ינובון, זה נח, דשנים ורעננים יהיו, ויולד נח, א"ר יודן מה טעם כל דורות הולידו למאה שנים, ולמאתים שנה, וזה הוליד לחמש מאות שנה, אלא אמר הקדוש ברוך הוא אם […]

המדרש: [ה, לב] ויהי נח בן חמש מאות שנה כתיב (תהלים א) אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, אשרי האיש זה נח, אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר בשלשה דורות בדור אנוש ובדור המבול ובדור הפלגה, רבי נחמיה אומר בדור המבול ובדור הפלגה אבל בדור אנוש היה קטן, על דעתיה דר' יהודה דאמר אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, זה דור אנוש, ובדרך חטאים לא עמד, זה דור […]

המדרש: מן האדמה אשר אררה ה', עשרה שני רעבון באו לעולם, אחד בימי אדם הראשון שנאמר (שם /בראשית/ ג) ארורה האדמה בעבורך, ואחד בימי למך, שנאמר (שם /בראשית/ ה) מן האדמה אשר אררה ה', ואחד בימי אברהם, (שם /בראשית/ כו) ויהי רעב בארץ, ואחד בימי יצחק שנאמר ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון, ואחד בימי יעקב שנאמר (שם /בראשית/ מה) כי זה שנתים הרעב, ואחד בימי שפוט השופטים שנאמר (רות א) ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ, ואחד בימי […]

המדרש: [ה, כט] ויקרא את שמו נח לאמר, ר' יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי יוחנן אמר לא המדרש הוא השם ולא השם הוא המדרש, לא הוה צריך קרא למימר אלא נח זה יניחנו או נחמן זה ינחמנו, אלא בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון השליטו על הכל, הפרה היתה נשמעת לחורש, והתלם נשמע לחורש, כיון שחטא אדם מרדו עליו, הפרה לא היתה נשמעת לחורש, והתלם לא היה נשמע לחורש, כיון שעמד נח נחו, ומנא לן נאמר כאן […]

המדרש: [ה, כד] ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אותו אלהים, אמר ר' חמא בר הושעיא אינו נכתב בתוך טימוסן של צדיקים אלא בתוך טימוסן של רשעים א"ר איבו חנוך חנף היה פעמים צדיק פעמים רשע אמר הקדוש ברוך הוא עד שהוא בצדקו אסלקנו, א"ר איבו בר"ה =בראש השנה= דנו בשעה שהוא דן כל באי עולם, אפיקורסים שאלו לרבי אבהו אמרו לו אין אנו מוצאין מיתה לחנוך, אמר להם למה, אמרו לו נאמרה כאן לקיחה ונאמרה להלן (מלכים ב […]

המדרש: ר' תנחומא בשם ר"א ורבי מנחם בשם רב אמר כל האומניות אדם הראשון למדם מאי טעמיה (ישעיה מד) וחרשים המה מאדם, מאדם הראשון, רבנן אמרין אפי' סירגולו של ספר אדם הראשון למדו, שנאמר זה ספר הוא וסירגולו, ביום ברא אלהים אדם, הדא מסייעא לההיא דאמר ר"א בן עזריה, שלש פלאים נעשו באותו היום, בו ביום נבראו בו ביום שמשו, בו ביום הוציאו תולדות, בן עזאי אומר זה ספר תולדות אדם זה כלל גדול בתורה, ר"ע אומר (ויקרא יט) ואהבת […]

בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה כד סימן ו – ז ו ד"א זה ספר תולדות אדם אלין תולדות ואין הראשונים תולדות ומה הן אלהות, בעון קומי אבא כהן ברדלא אדם, שת, אנוש, ושתק, אמר להם ע"כ בצלם אלהים וכו' כדכתיב לעיל, ד"א אלו תולדות ואין הראשונים תולדות ומה הן רוחות דא"ר סימון כל ק"ל שנה שפרשה חוה מאדם היו רוחות הזכרים מתחממים ממנה והיו מולידים ממנה, ורוחות נקבות מתחממות מאדם ומולידים ממנו הה"ד (שמואל כו) אשר בהעותו והוכחתיו בשבט […]

המדרש: ד"א זה ספר תולדות כתיב (איוב כח) אז ראה ויספרה, רבנן ורבי אחא, רבנן אמרין כל דיבור ודיבור שהיה הקדוש ברוך הוא אומר למשה היה אומרו שתי פעמים בלבו ואח"כ היה אומר למשה ומ"ט אז ראה ויספרה חד, הכינה וגם חקרה חד, ואח"כ ויאמר לאדם זה משה, ורבי אחא אמר ד' אז ראה חד, ויספרה חד, הכינה חד, וגם חקרה חד, ואח"כ ויאמר לאדם זה משה, א"ר יהודה ב"ר סימון ראוי היה אדה"ר =אדם הראשון= שתנתן תורה על ידו, […]

המדרש: דבר אחר זה ספר תולדות אדם, כתיב (ישעיה נז) כי לא לעולם אריב עם אדם הראשון, ולא לנצח אקצוף, עם תולדותיו, כי רוח מלפני יעטוף, אמר רבי הונא הרוח הזה בשעה שהוא יוצא לעולם הוא מבקש להחריב את העולם, והקדוש ב"ה מרשלו בהרים ומשברו בגבעות, ואומר לו הזהר שלא תזיק בריותי, מאי טעמיה כי רוח מלפני יעטוף, מה הוא יעטוף משלהי ליה, היך מה דאת אמר (יונה ב) בהתעטף עלי נפשי את ה' זכרתי, אמר רבי הונא ג' רוחות […]

המדרש: בר קפרא פתח (שם /תהלים/ סט) ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו, ימחו מספר חיים, מספר תולדות של מטה, ועם צדיקים אל יכתבו מספר תולדות של מעלה, תני בר קפרא בכל מקום שנאמר חי, צדיק, ארפכשד חי שלח חי, דבר אחר ימחו מספר חיים, מספר תולדות של אדם.

המדרש: דבר אחר זה ספר תולדות אדם, כתיב (תהלים קלט) גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו ימים יוצרו ולא אחד בהם, רבי יהושע בר נחמיה ורבי יהודה בר סימון בשם ר"א בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון מלא כל העולם כולו בראו, ממזרח למערב מניין שנאמר (שם /תהלים קל"ט/) אחור וקדם צרתני, ומצפון לדרום מניין שנאמר (דברים ד) ולמקצה השמים ועד קצה השמים, ומניין אף בחללו של עולם ת"ל (תהלים קלט) ותשת עלי כפכה, רבי תנחומא בשם […]

המדרש: [ה, א] זה ספר תולדות אדם, רבי יהושע רבה פתח (ישעיה כט) הוי המעמיקים מה' לסתיר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי רואנו ומי יודענו, לארכיטיקטוס שבנה את המדינה חדרים וביבים ומערות, לאחר ימים נעשה גבאי, היו בני המדינה מטמינין מפניו בתוך החדרים ובתוך המערות, אמר להן אני הוא שבניתי את המערות ומפני מה אתם מטמינין עצמכם בהן, כך הוי המעמיקים מה' לסתיר עצה והיה במחשך מעשיהם (שם /ישעיהו כ"ט/) הפככם אם כחומר היוצר יחשב, מדמין צורה ליוצרה נטיעה […]

המדרש: (בראשית ד) אז הוחל, א"ר סימון בג' מקומות נאמר בלשון הזה לשון מרד, אז הוחל לקרוא בשם ה' (שם /בראשית/ ו) ויהי כי החל האדם (בראשית י) הוא החל להיות גבור בארץ, איתיבון והכתיב וזה החלם לעשות, אמר להם קיפח על ראשו של נמרוד ואמר זה המורדן עלי, אמר רבי לוי לאשה שאמרה לבעלה ראיתי בחלום שאתה מגרשני, א"ל ולמה בחלום הא לך בעלילות, א"ר אחא אתם עשיתם עצמכם עבודת כוכבים וקראתם לשמכם אף אני אקרא למי הים לשמי […]