קטגוריה: פרשת שבוע

יוצא מן הכלל… הזוה"ק בפרשת בהעלותך דורש פסוק מפרשת נח, וממנו לומד עניין יסודי בהתייחסות לתורה בכלל1: ר' אלעזר ור' יוסי ור' יצחק היו הולכים בדרך, פגעו באלו הרי חושך. בעוד שהיו הולכים נשא עיניו ר' אלעזר וראה אלו הרים הרמים, והיו חשכים ונוראים באימה. אמר ר' אלעזר אל החברים, אלו היה אבי כאן, לא הייתי מתיירא, אבל כיון שאנו שלשה, ודברי תורה בינינו, לא יהיה נמצא כאן דין.פתח ר' אלעזר ואמר, כתוב "ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי […]

המבול והיווצרות העמים אחרי המבולחלק הארי של פרשתנו עוסק במבול. לאחר שמסתיים סיפור המבול, באות שלוש פרשיות שהמשותף להן הוא "היווצרות העמים": 1. שכרותו של נח (ט', יח-כט).2. תפוצת בני נח אחר המבול (פרק י').3. חטא דור הפלגה (י"א, א-ט). אין ספק ששתי הפרשיות האחרונות נוגעות לנושא היווצרות העמים, אך נראה שגם הפרשיה הראשונה. פרשיה זו פותחת1: וַיִּהְיוּ בְנֵי נֹחַ הַיֹּצְאִים מִן הַתֵּבָה שֵׁם וְחָם וָיָפֶת וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן:שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה בְּנֵי נֹחַ וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָל הָאָרֶץ: פסוקים אלו לכאורה […]

תפקידם של בתי הדין בישראל שאלותפרשת שופטים עוסקת בגורמים המרכיבים את המנהיגות בעם ישראל: השופטים, הכהנים, המלך והנביא, והיא מתייחסת לעניינים הנמצאים תחת טיפולם של אותם גורמים, כגון דינו של רוצח ועיר מקלט, דין עד זומם וסדרי היציאה למלחמה.בתחילת הפרשה מובאת מצות מינוי הדיינים, מודגם תפקידם של הדיינים דרך פרשיית העובד לגרמי השמים, ומתואר דינו של זקן ממרא. תמוהים לפי זה הפסוקים שבין פרשיית מינוי הדיינים לפרשיית הטיפול בעובד הכוכבים, שלכאורה עוסקים בנושא שאינו שייך למערכת המשפט1: לֹא תִטַּע לְךָ […]

בן סורר ומורה בין סורר למורה כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם.וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ.וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא.וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ1. פרשת בן סורר ומורה מעלה תמיהות רבות. לא נראה שהבן עובר עבירות חמורות שדינן מיתה. אמנם על קללת הורים או הכאתם מתחייבים […]

שמחה לארצך1 שמחה גנוזה בקללותפרשת הקללות הכתובה בפרשתנו נראית כחתומה בחותמה של עבודת ה' ביראה. הקללות הקשות מבהירות בצורה שאינה משתמעת לשני פנים מה יהיה גורלו של מי שלא מקיים את מצוות ה', וזה לכאורה עניינה של פרשה זו. לכן מפתיע למצוא בתוך הפרשה את הפסוקים הבאים2: וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וּרְדָפוּךָ וְהִשִּׂיגוּךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר צִוָּךְ. וְהָיוּ בְךָ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת וּבְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם. תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' […]

בחירה ועדות כפילות בפרשת וילךהשבת נקרא את הפרשה הקצרה ביותר בתורה – בסך הכל שלושים פסוקים. אלא שעד שאנו מתרשמים מקצורה של הפרשה, נראה לנו שניתן היה לקצר יותר: בחלקה הראשון של הפרשה מתואר כיצד משה מחזק את יהושע, כותב את התורה ונותנה לכוהנים בני לוי, מצווה להקהיל את העם ולקרוא את התורה באוזניהם. והנה, החל מפסוק י"ד חוזרת התורה על אותם עניינים: ה' מבקש לחזק את יהושע, ושוב יהושע שומע: "חזק ואמץ", ושוב משה מסיים לכתוב את התורה ומוסר […]

תהליך התשובה חזרה בתשובה פרשת התשובה היא היפוכה של פרשת הקללה. רואים זאת על פי המקבילות הרבות ביניהן1. מהו תהליך התשובה המתואר כאן? במבט ראשון נראה שיש חזרות רבות בתיאור התשובה. לדוגמה, לא מובן לאן ניתן להתקדם לאחר השלב של: "לאהבה את ה' א-לוקיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך" (פס' ו'). ובכל זאת, התורה מוסיפה לדבר על התשובה בפסוקים: ח'; י'! נציג את מבנה הפרשיה כפי שאנו רואים אותו: פתחו לי פתח כפתחו של מחט התורה מתארת את תהליך […]

ראיה ראויה בדיקת ראיהעניין הראיה מופיע בפרשה פעמים רבות, ולא בכדי נקבע כשמה של הפרשה. נסקור את הופעות הראיה בפרשה: * רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה (י"א, כו).* לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם אִישׁ כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו (י"ב, ח).* הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה (י"ב, יג).* כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהֶיך (י"ב, כח).* לֹא תֹאבֶה לוֹ וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וְלֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו (י"ג, […]

שיעור באמונה ההקבלה בין "ואתחנן" ל"עקב"בפרשות ואתחנן – עקב מופיעות תוכחות מפורשות כלפי ישראל, ונראה שבסך הכל שתי פרשות אלו עוסקות באותם נושאים. נביא מספר דוגמאות לנושאים שנידונים בשתי הפרשות:1) הציווי על איבוד הכנענים ועבודה זרה שלהם. כך בפרק ז', א-ה: כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ: וּנְתָנָם ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית […]

מעין של געגועים לארץ ישראל תחינתו של משה רבנו להיכנס לארץ, לכאורה הושבה ריקם. נדמה שזו היתה תפילה שלא נענתה. אולם הרב נריה מביא בספרו: "מועדי הראי"ה" דברים ששמע מפי הרב קוק בפרשת ואתחנן, ומהם עולה תמונה שונה1: בפרשת ואתחנן אמר מרן הרב זצ"ל על שולחנו הטהור:מידות גדולות שהיו צריכות להקבע במסד האומה, נפתחו בגדולי – גדולים, והם שהעמיקו בהם עד השיתין של הנפש, והעלו אותם למרומים שברוח.מידות החסד והאהבה נפתחו על ידי אברהם אבינו, מידות הגבורה והיראה נפתחו על […]

ספר המסעות כאן חששת את ראשך את חומש במדבר ניתן לסכם כשינוי שעובר על עם ישראל בשלושה צירים: מקום – מתחיל במדבר סיני, ומסיים בערבות מואב. זמן – מתחיל בשנה השניה, ומסיים בשנה הארבעים. אדם – מתחיל במנהיגותם של משה, אהרון ומרים, ומסיים ביהושע, אלעזר ופנחס. בשבוע שעבר עסקנו בשינוי המנהיגות בעם ישראל, נושא המאפיין את פרשת מטות. פרשת מסעי עוסקת בעיקר במה שנוגע למקום: המסעות, גבולות הארץ, הנחלות, נחלת הלויים, ערי מקלט ונחלת בנות צלפחד ושבט מנשה. אנו נתמקד […]

פרשת "מטות" – פרשתם של ראשי המטות פתיחה מיוחדתהפתיחה של פרשת מטות מתייחדת בכמה עניינים תמוהים, והפרשנים עומדים על כך. כדי לחוש בייחודיות זאת, הבה נקשיב ללשונו המיוחדת של רשב"ם בראש הפרשה1: וידבר משה אל ראשי המטות – נשאלתי באניוב בכרך לושדון: לפי הפשט, היכן מצינו שום פרשה שמתחלת כן? שלא נאמר למעלה: "וידבר ה' אל משה לאמר איש כי ידר וגו' ", והיאך מתחלת הפרשה בדבורו של משה שאין מפורש לו מפי הגבורה? בעקבות אנשי אניוב שבכרך לושדון, נעלה […]

על פי הגורל חלוקת הארץ בגורל זש"ה: (משלי יח) "מדינים ישבית הגורל". לפי שכתב סימן כל שבט ושבט מיעקב: (בראשית מט) "זבולן לחוף ימים ישכון"; "יששכר רובץ בין המשפתים"; "מאשר שמנה לחמו" – אין לך רשות לחלק אלא על פי הגורל. ומעשה נסים היה בגורל: אלעזר בן אהרן מולבש אורים ותומים וקלפי הגורל לפני יהושע שנאמר: (יהושע יח) "ויריתי לכם גורל פה לפני ה' ". ועד שלא יעלה הגורל, אלעזר אומר ברוח הקדש: גורל שבט פלוני עולה שיטול ממקום פלוני. […]

תקשורת זוגית לאומית המדרש בשיחה זו נלמד גם בכללי הלימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. פרשת פנחס עוסקת בהיבטים שונים של החלפת הנהגת דור המדבר בהנהגת ארץ ישראל. כחלק מענין זה דואג משה רבינו למנות מנהיג מתאים לאחר מותו1: וידבר משה אל ה' לאמר. יפקד ה' אלקי הרוחת לכל בשר איש על העדה. אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רעה. חז"ל במדרש […]

נביא לגויים לא הניח הקב"ה לעכו"ם פתחון פה לעתיד לבוא "וירא בלק בן צפור". זה שאמר הכתוב: (דברים לב) "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט". לא הניח הקב"ה לעובדי כוכבים פתחון פה לע"ל לומר שאתה רחקתנו. מה עשה הקב"ה? כשם שהעמיד מלכים וחכמים ונביאים לישראל, כך העמיד לעובדי כוכבים. העמיד שלמה מלך על ישראל ועל כל הארץ, וכן עשה לנבוכדנצר. זה בנה בית המקדש ואמר כמה רננות ותחנונים, וזה החריבו וחרף וגדף ואמר: (ישעיה יד) "אעלה על במתי עב". […]

גורל ונחלה כבוש הארץ לאחר סיפורו של פנחס מגיע המפקד של בני ישראל. המגמה של המפקד ברורה, הזמן הוא ערב כניסתם לארץ והמגמה היא הכנה לחלוקת הארץ (כ"ו, נ"ג) "לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות". אולם, כידוע, ההתנחלות בארץ לא עברה בצורה חלקה. בספר יהושע פרק י"ח, לאחר כיבוש הארץ כמו שכתוב (א') "והארץ נכבשה לפניהם". ומתברר שעדיין נותרו שבעה שבטים שלא נחלו את הארץ. זהו מצב מוזר, שכן אם כבשו את כל הארץ מדוע לא נחלו אותה? יהושע מוכיח […]

"את קרבני לחמי לאִשַי" בפרשת השבוע מובאת פרשת הקרבנות המוספים, ויש מקום לעיין בענין הקרבנות בכלל. פתיחת הפרשה מעוררת שאלה1: את קרבני לחמי לאשי ריח ניחֹחי תשמרו להקריב לי במועדו. הביטוי "קרבני לחמי", כביכול הקב"ה זקוק לקרבנות כדרך שהאדם זקוק ללחם, דורש ביאור להבנת משמעותו העמוקה.חז"ל במדרש מדגישים נקודה זו2: 'את קרבני לחמי לאשי' אמר לו הקב"ה למשה אמור להם לישראל לא שאני צריך לקרבנות, כל העולם כולו שלי הוא, הבהמה שאתם מקריבים אני בראתי אותה, וכן הוא אומר (תהלים […]

פרשת דברים ותשעה באב רב לכם שבת בהר הזהפרשת דברים מחוברת לתשעה באב לא רק מבחינת מיקומה במעגל שבתות השנה, אלא אף מבחינת תוכנה קשורה היא בטבורה למועד זה. משה מוכיח את ישראל על חטא המרגלים, וחטא זה ארע, כידוע, בתשעה באב. גם המשך הפרשה עוסק בתוצאותיו של חטא זה. חטא המרגלים גרם לשינוי באופי ואופן הכניסה לארץ. לכתחילה נאמר1: ה' אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה. פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו […]