פרשת המועדות
פרשת המועדות במרכז הפרשה התורה מביאה את פרשת המועדות. היא פותחת בשבת ועוברת על המועדים ע"פ סדר השנה – מפסח בחודש הראשון והלאה. השבת באה כעין כותרת למועדים. והרי השבת היא קביעא וקיימא ולא תלויה בנו, לעומת שאר המועדים התלויים בסנהדרין. בכל אופן, השבת היא התשתית הרוחנית של המועדים בכלל. הרס"ג מסביר שכל תרי"ג מצוות כלולות בעשרת הדיברות, וממילא כל המועדים כלולים במצות השבת המופיעה בעשרת הדיברות. חידושה של השבת הוא קדושת הזמנים – לא כל הזמנים שווים. יש קדושה […]
לחיות עם פרשת השבוע – עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה
עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה ביטוי זה נאמר בהשראת מקורות הקשורים לפרשת השבוע. כך נאמר (ויקרא כ"ב, כ"ז): שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַה'. דרשו חכמים (בבא קמא ס"ה ע"ב): אמר רבא: שור בן יומו קרוי שור, איל בן יומו קרוי איל. האדם מתקדם במדרגות – בתחילה הוא קרוי תינוק, אחר כך הופך לאיש. כאשר התורה אומרת "איש", זה ממעט קטן. השור – מן היום שבו […]
אמירה, דיבור, ושלום
אמירה, דיבור, ושלום1 אמירהשם הפרשה, "אמור", לכאורה מבטא דבר שולי. הלוא העיקר הוא תוכן הדברים, והאמירה הינה כלי למסירתם. מדוע כאן נקבע שם הפרשה על פי הכלי2?עיון בפסוק הראשון בפרשה מראה שהתורה הדגישה את השורש: א.מ.ר: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו: רש"י מפרש: אמור ואמרת – להזהיר גדולים על הקטנים. ועדין יש להבין את החזרה על השורש: א.מ.ר.בזוהר הקדוש מבואר3: "אמור אל הכהנים" – ר' יצחק אמר: אמור אל הכהנים […]
גדול מהחיים
גדול מהחיים בשיחה זו נעיין בדברים שהוזכרו בשיחות קודמות, וננסה לדלות ענין אחד החורז דברים רבים בפרשה. א. פתיחת הפרשה היא בציווי על הכהנים שלא להיטמא אלא לקרובים. הרב קוק זצ"ל מעמיק בענין זה1: המות הוא חזיון שוא, טומאתו היא שקרו. מה שבני אדם קוראים מות הרי הוא רק תגבורת החיים ותעצומתם. מתוך השקיעה התהומית בקטנות, אשר יצר לב האדם השקיע אותו בה, הרי הוא מצייר את תגבורת החיים הזאת בצורה מדאיבה וחשוכה, שהוא קוראה מות.מתעלים הם הכהנים בקדושתם מהקשבה […]
תגיד יפה תודה!
תגיד יפה תודה! ימים אלה, שבין יום העצמאות ליום שחרור ירושלים הם ימי הודיה שנתקנו בדורנו. להודיה זו עלינו להוסיף תודה "על נסיך שבכל יום עמנו" – על הנצחון על עיראק שהסיר מעל מדינת ישראל איום צבאי.בכלל, עלינו להתרגל להודות לה' על כל מה שקורה אתנו, על השפע הגדול שהוא משפיע עלינו בכל יום. עם כל הבעיות הכלכליות שאנו נתונים בהם, הרי שהשוואה קטנה לימים אחרים ומקומות אחרים, כמו תקופת סטאלין ברוסיה, או תקופות חשוכות אחרות, השוואה כזו ממלאת את […]
למען השם
למען השם ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדשכם1. מפסוק זה אנו למדים על החיוב לקדש את השם ועל האיסור לחלל את השם. א. "את שם קדשי" המהרש"ל, בביאורו למצות חילול ה' בסמ"ג2 שואל: יש מקשים, למה תלה עיקר עוון החילול במילת השם יותר משאר עבירות, ולמה לא אמר "לא תחללו אותי"? ועונה המהרש"ל: ונראה לי שהוא יתעלה לא קפיד אלא אמעלת (= על מעלת) ישראל שלא יצא עליהם שום דופי וקלון, כי הם תלויים […]
אמור אל הכהנים
אמור אל הכהנים שם הפרשה מלמד שיש באמירה לא רק אמצעי להעברת המידע, אלא דבר עצמי. ואמנם פרשיות רבות מתחילות ב"ויאמר" או "וידבר" ואינן נקראות על שם ראשיתן כי אינם אלא מילות קישור.חז"ל דרשו בכמה אנפין את ענין האמירה.עוד דנו המפרשים בכפילות של הפסוק: "אמור… ואמרת".כמו כן חז"ל דרשו את סמיכות הפרשה לפסוק האחרון בפרשת קדושים העוסק באוב וידעוני1: א"ר יהושע דסכנין בשם ר' לוי מלמד שהראהו הקב"ה למשה דור דור ושופטיו, דור דור ומלכיו, דור דור וחכמיו, דור דור […]