גמרא: כרתות

כריתות כ"א (ע"א): אמר מר כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר שיש בו טומאה קלה וטומאה חמורה ויש בה איסור והיתר ויש בהן מין בשר אף כל דבר שיש בו טומאה קלה וטומאה חמורה וכו' נראה שההנהגה של דם היא ממש בחי' כלל ופרט וכלל, שהדם בכללותו בלב ומשם מתפרט לאיברים וחוזר להתכלל בלב. זה בחי' כללא קמא וכללא בתרא שוין אבל בדם י"ל שכללותו בכבד שהוא משכן הנפש והדם הוא הנפש, ומשם […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ האר"י והרב קוק. במשנה בכרתות (דף ט' בגמרא) אמרו: אלו מביאין על הזדון כשוגג… ושבועת העדות ושבועת הפקדון ובגמ' אמרו: שבועת העדות מנלן דת"ר בכולן נאמר "ונעלם" כאן לא נאמר "ונעלם" לחייב על השוגג כמזיד שבועת הפקדון מנלן, יליף "תחטא" משבועת העדות. ביאור הדברים נאמר בפרשת שבועת העדות (ויקרא ה' א')   ונפש כי תחטא ושמע קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם לא יגיד ונשא עוונו […]

מהדורה תניינא – למהדורה קמא לחץ כאן הגמרא בכריתות (ה' ע"א), מביאה ארבעה לימודים בקל וחומר: אמר רבי ינאי: לעולם אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך, שהרי פיגול אחד מגופי תורה ולא לימדו הכתוב אלא מגזירה שוה, דאמר רבי יוחנן תני זבדא בר לוי: נאמר להלן: "ואוכליו עונו ישא", ונאמר כאן: "והנפש האוכלת ממנו עונה תשא", מה להלן כרת אף כאן כרת. אמר ר' סימאי: לעולם אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך, שהרי נותר אחד מגופי תורה ולא לימדו הכתוב […]

מהדורה קמא – למהדורה תניינא לחץ כאן   הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י והרמ"ע מפאנו.   כריתות ה' (ע"א): א"ר ינאי לעולם אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי פיגול אחד מגופי תורה ולא לימדו הכתוב אלא מגזירה שוה דאמר רבי יוחנן תני זבדא בר לוי נאמר להלן (ויקרא יט) ואוכליו עונו ישא ונאמר כאן (ויקרא ז) והנפש האוכלת ממנו עונה תשא מה להלן כרת אף כאן כרת  א"ר סימאי לעולם אל […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. הגמרא בכרתות ז' (ע"ב): … ליתן כרת למקלל דכתיב במקלל "ונשא חטאו" וכתיב בפסח שני "חטאו ישא" מה להלן כרת אף כאן כרת. נראה שהגזירה שוה, משוה בין ישראל לקב"ה, שפסח הוא יצירת עם ישראל והמבטל עשה דקרבן פסח כורת עצמו מן האומה, כן המברך את השם כורת עצמו מן המקור. האר"י ביאר שג"ש היא בתפארת הממצעת את החסד והדין. לכאורה היה נראה שכאן זה דין גמור […]

בבא מציעא ג' (ע"ב): ומאי קל וחומר ומה פיו שאין מחייבו ממון מחייבו שבועה עדים שמחייבין אותו ממון אינו דין שמחייבין אותו שבועה ופיו אין מחייבו ממון והא הודאת בעל דין כמאה עדים דמי מאי ממון קנס ומה פיו שאין מחייבו קנס מחייבו שבועה עדים שמחייבין אותו קנס אינו דין שמחייבין אותו שבועה מה לפיו שכן מחייבו קרבן תאמר בעדים שאין מחייבין אותו קרבן הא לא קשיא רבי חייא כרבי מאיר סבירא ליה דאמר עדים מחייבין אותו קרבן מקל וחומר […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. נאמר בגמ' (כריתות ח' ע"ב) בענין תהליך כניסת הגר לקהל ישראל הכולל הבאת קרבן עולה "כאשר תעשו כן יעשה". שואלת הגמרא שמא: מה אתם עולה ושלמים אף גר עולה ושלמים… אמר רב פפא יש לומר לעוף איתרבי, לעולת בהמה לא כל שכן? הגמרא לומדת בקל וחומר שאם הקלנו על הגר שמביא עולת עוף קל וחומר שלא נחייבו להביא שלמים נוסף על עולת בהמה. המקור לדין גר הוא […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה כלל ופרט וכלל מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י, הרמ"ע מפאנו והרב קוק. על הקטורת נאמר בספר שמות (ל', ל"ד): ויאמר ה' אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה. ובגמרא בכריתות (ו' ע"ב): דבי רבי ישמעאל תני: סמים – כלל נטף שחלת וחלבנה – פרט סמים – חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר שקיטר ועולה וריחו נודף אף כל […]