עניינה של סמיכות פרשיות
עניינה של סמיכות פרשיות בשני מדרשים בפרשה דורשים חכמים סמיכות פרשיות. האחד בתחילת הפרשה1: "וזרח השמש ובא השמש", אמר ר' אבא בר כהנא: וכי אין אנו יודעין שזרח השמש ובא השמש, אלא עד שלא ישקיע הקב"ה שמשו של צדיק הוא מזריח שמשו של צדיק חבירו. יום שמת ר' עקיבא נולד רבינו, וקראו עליו "וזרח השמש ובא השמש". יום שמת רבינו נולד רב אדא בר אהבה, וקראו עליו "וזרח השמש ובא השמש". יום שמת רב אדא בר אהבה נולד רבי אבון, […]
היום שאחרי 3
"היום שאחרי" 3 ההתנתקות העמידה אותנו בפני שאלות רבות וקשות. התחושה היא, שאלו הן שאלות שאין עליהן תשובה. כל תשובה נראית קטנה ומצומצמת, ואיננה מתיישבת על הלב הסוער.יש מצבים בחיים בהם אנו צריכים לחוות את העמידה מול שאלות ללא תשובות. זוהי חוויה הדורשת בגרות מן האדם. ילד איננו יכול לקבל את העובדה שאין תשובה לשאלתו. אמנם אין הוא יכול להבין את התשובות לכל שאלותיו, אך הוא דורש תשובות, ופעמים שהמחנכים משמשים כמי שיש בידם את התשובות לכל השאלות, על מנת […]
פרשה ב – פסקה יא
קהלת רבה פרשה ב' פסוק ח', "כנסתי לי", א' "כנסתי לי גם כסף וזהב", הדא הוא דכתיב "ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים". אפשר כאבנים בדרכים ובחצרות ולא היו נגנבות, אלא היו גדולות, אבני שמונה אמות ואבני עשר אמות. תנא אפילו משקלות שהיה בימי שלמה של זהב היו, והיו משתמשין בכלי משקלות של זהב קנטרין, וכל משקל ומשקל גדול וקטן של זהב היו. "וסגולת מלכים", שנאמר: "וכל מלכי הארץ מבקשים את שלמה". "והמדינות", זו מלכת שבא שהיתה מדיינת עמו בחכמתה […]
מה בין בית הדין ליום הדין
מה בין בית הדין ליום הדין? בראש השנה אנו חשים במתח שבין הפרט והכלל בישראל.מצד אחד, כל אחד ואחד נידון בעצמו: "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר (תהלים לג) היוצר יחד לבם, המבין אל כל מעשהם"1. עניין זה מודגש בעצם תקנת התפילה, כפי שמבאר הרב קוק זצ"ל2: "הני תשע דראש השנה כנגד מי, אמר רבי יצחק דמן קרטיגנין כנגד תשע אזכרות שאמרה חנה בתפלתה, דאמר מר בראש השנה נפקדו שרה רחל וחנה". לעומת כלל הרבים, שהוא […]
זכור ימות עולם
"זכור ימות עולם" בתחילת שירת האזינו מופיע ציווי מיוחד של זכירה1: זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ. ננסה להבין עניינו של ציווי זה.במקום נוסף מצוה התורה על זכירה הקשורה לימים2: זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. הרמב"ן בפירושו לפסוק, בעקבות המכילתא, מבאר את משמעות הציווי: …ובמכילתא רבי יצחק אומר, לא תהא מונה כדרך שהאחרים מונים, אלא תהא מונה לשם שבת. ופירושה, שהגוים מונין ימי השבוע לשם הימים עצמן, יקראו לכל יום שם בפני עצמו, […]
ויתעצב אל לבו
"ויתעצב אל לבו" פסוקים רבים בפרשת בראשית מעוררים את שאלת ההגשמה – תיאור מעשיו של הבורא, דבריו אל האדם וכדומה קשים להבנה בצורה פשוטה. אחד הפסוקים האלה הוא הפסוק המתאר את יחסו של ה' לחטאי בני האדם1: וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם. וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. כבר במדרש נשאלה השאלה2: אפיקורס אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה, אמר לו: אין אתם אומרים שהקב"ה […]