ייחודו של הבור בין אבות הנזיקין
נעסוק השיעור באב הנזק "בור", וננסה לדייק ולברר דינים והגדרות בבור. לצורך כך ננסה קודם כל למצוא מספר נקודות ייחודיות בבור ומתוך כך ננסה להבין מדוע דווקא בבור יש את הדינים המיוחדים הללו. הדינים המיוחדים בבור נעיין במספר מקומות ונמצא פרטים ייחודיים בבור: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ה עמוד ב אמר רבא: וכולהו כי שדית בור בינייהו, אתיא כולהו במה הצד לבר מקרן, משום דאיכא למיפרך: מה לכולהו שכן מועדין מתחילתן; ולמאן דאמר: אדרבה, קרן עדיפא שכוונתו להזיק, […]
דרכי לימוד – מניין אבות נזיקין בבלי וירושלמי
ננסה בשיעורנו לעסוק בהקבלה בין גישות הבבלי והירושלמי במניין אבות הנזיקין מתוך מטרה למזגם. תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ב עמוד א ארבעה אבות נזיקין: השור, והבור, והמבעה, וההבער. לא הרי השור כהרי המבעה, ולא הרי המבעה כהרי השור. ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים, כהרי האש שאין בו רוח חיים. ולא זה וזה שדרכן לילך ולהזיק, כהרי הבור שאין דרכו לילך ולהזיק. הצד השוה שבהן – שדרכן להזיק ושמירתן עליך. וכשהזיק, חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב […]
לחיות עם פרשת השבוע – למי קורים ניסים?
בפרשת השבוע אנחנו קוראים על המפגש של יהודה ויוסף, שחז"ל מתארים כמפגש דרמטי ומשמעותי ביותר. נראה דרשה של חכמים בענין, ובעקבותיה נעיין בזוה"ק העוסק בחשיבות המחילה של אדם לחברו. בדברי חז"ל על יהודה ויוסף, יש שלוש דרשות הבנויות על פסוק במשלי (כ', ה'): מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה. פשט הפסוק אומר, שבעומק נפשו של האדם, כשהוא מגיע לעצמיות והפנימיות שלו – שם נמצאת העצה הטובה עבורו – איך להגיב ומה ליזום, ולאן החיים הולכים. אם תגיע לנקודה […]
ארבעה אבות נזיקין ואדם
בשיעורנו נעסוק באב הנזיקין "אדם". נזכיר, שהמשנה פותחת בארבעה אבות הנזיקין שהם שור, בור מבעה והבער. ישנה מחלוקת בין רב לשמואל, כאשר לפי רב המבעה הוא האדם והוא כלול במשנה הראשונה ולפי שמואל מבעה הוא שן של השור והאדם לא כלול במשנה הראשונה. ננסה לעמוד הן על שיטת רב והן על שיטת שמואל בקשר להגדרת האדם כמזיק. קושיות בקשר לאדם כמזיק יש מחלוקת בין רב לשמואל האם מבעה הוא אדם או שן. לאחר שהגמרא מבררת את השיטות השונות היא מקשה […]
לחיות עם פרשת השבוע – מהשלמוּת אפשר רק לרדת
בפרשה שלנו ובפרשיות הסמוכות לה בולט ענין החלומות. בתחילת הפרשה מוזכרים שני חלומותיו של יוסף, ויש מקום להבין – האם החלומות הללו הם בעלי משמעות? יוסף רוצה להראות לאחים שהוא יודע מה יהיה בעתיד, והתורה מראה זאת לנו? מה מסיפים החלומות לסיפור, ולשם מה התורה מספרת עליהם? החלומות הם בחי' של נבואה. כשמשווים את חלומותיו של יוסף בפרשת "וישב" לחלומו של יעקב בפרשת "ויצא", נראה שאפשר לדרוש "גזרה שוה". בחלומו של יעקב עמדנו על כך שהתורה חוזרת על המילה "והנה" […]
דרכי לימוד – יכולת הספק לחייב בממון
השיעור היום יעסוק בחקירות שונות בדיני שן ורגל, בדין היקש ובדין "אין עונשים מן הדין". נראה את הגמרא בדף ג: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ג עמוד א שן ורגל היכא כתיבי? … ה"א או הא או הא, או רגל דהזיקו מצוי, או שן דיש הנאה להזיקו. מכדי שקולין הן, ויבאו שניהם, דהי מנייהו מפקת! אצטריך, סד"א הני מילי היכי דשלח שלוחי, אבל אזלא ממילא לא, קמ"ל. הגמרא מבררת את המקורות לאבות הנזיקין שן ורגל ושואלת האם לא יכולנו […]
כוונה להזיק בשור ועבד
תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ג עמוד ב אמר רב יהודה: תנא שור לקרנו ומבעה לשינו, והכי קאמר: לא ראי הקרן שאין הנאה להזיקו כראי השן שיש הנאה להזיקה, ולא ראי השן שאין כוונתו להזיק כראי הקרן שכוונתו להזיק. ולאו ק"ו הוא? ומה שן שאין כוונתו להזיק – חייב, קרן שכוונתו להזיק – לא כ"ש! איצטריך, ס"ד אמינא מידי דהוה אעבד ואמה, עבד ואמה לאו אף על גב דכוונתן להזיק אפ"ה פטירי, ה"נ לא שנא. אמר רב אשי: אטו […]