רב: הרב יהושע ויצמן

בראשית רבה (וילנא) (פרשת נח) פרשה לא סימן יב יב [ו, יז] ואני הנני הנני מסכים לדברי מלאכים, שהיו אומרין (תהלים ח) מה אנוש כי תזכרנו, את המבול מים, מים היו וכיון שהיו יורדין היו נעשים מבול, לשחת כל בשר כל אשר בארץ יגוע, יצמוק, והקימותי את בריתי אתך, ברית אתה צריך מפני הפירות שאתה כונס שלא ירקבו, ושלא יתעפשו, ושלא ישתנו, ברית אתה צריך, הגבורים היה א' מהם נותן רגלו על התהום וסותמו נותן ידו על החלון וסותמה, היה […]

אמרו בספרים, שמידת הענוה היא שורש לכל המידות הטובות, ומידת הגאוה היא שורש לכל המידות הרעות. ננסה לראות כיצד האמונה היא פתח לענוה, והענוה פתח לאמונה. איסור הגאוה נמנה על ידי חלק מספרי המצוות כמצוה מתרי"ג המצוות. כתב על כך בהרחבה ב"ספר מצוות גדול" לר' משה מקוצי, מבעלי התוספות. בהקדמתו הוא מספר על הדחיפה לכתיבת ספרו: ויהיה כאשר הייתה סבה מן השמים שאסבב בארצות להוכיח גליות ישראל נתתי את פני לסדר בעל פה המצות, כל מצוה ומצוה כמאמרה יסודות המצוה […]

שני פסוקים עוסקים בקשר בין האמונה למצוות, וניתן ללמוד מהם על מרכזיותה של האמונה בבנין האישיות של האדם. א. פסוק בחבקוק, שהגמרא מביאה אותו (מכות כ"ד ע"א): בא חבקוק והעמידן (את תרי"ג המצוות) על אחת, שנאמר: "וצדיק באמונתו יחיה". יש שורש אחד לכל תרי"ג המצוות, והוא האמונה. הפסוק בשלמותו (חבקוק ב', ד'): הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה. המילה "עֻפְּלָה" קשה, אבל ניתן לנסות להבינה מההקשר. מי שקשור ל"עופלה" – לא ישרה נפשו. ולעומתו הצדיק – באמונתו […]

השנה בלימוד הפרשה היתה לי הפתעה גדולה. ביום שני קראתי את "שני" של הפרשה, וכשקראתי את הפסוק הראשון – לא הבנתי איך קראתי את הפסוק הזה עשרות שנים ולא שמתי לב לתופעה מיוחדת בו (בראשית כ"ג, י"ז): וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ וְכָל הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בְּכָל גְּבֻלוֹ סָבִיב. חמש פעמים מופיעה המילה "אשר" בפסוק. זוהי הפעם היחידה בתנ"ך. בכל התנ"ך אין פסוק שיש בו יותר משלוש פעמים "אשר", וכאן חמש פעמים. […]

בפרשת השבוע מאריכה התורה בסיפור על סדום וחורבנה. אנו רואים שהתורה מתארת לנו את החטאים שהיו בדורות הראשונים, ואת ההתערבות של הקב"ה. בדור המבול ה' מוריד מבול כדי למחות את האדם. בדור הפלגה נאמר (בראשית י"א, ז'): הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. וביחס לסדום נאמר (בראשית י"ח, כ"א): אֵרֲדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם לֹא אֵדָעָה. הקב"ה יורד ומתערב במהלך ההיסטוריה. אירועים מרכזיים אלו לא מתוארים בתורה בשביל ההיסטוריה – רק […]

המדרש הפותח את דרשות חז"ל על פרשת לך לך, מאיר את דמותו של אברהם אבינו. הרבה עסקו במדרש זה, וננסה גם אנו לעיין בו: "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וגו'", ר' יצחק פתח (תהלים מה, יא): "שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך", אמר רבי יצחק: משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת, אמר: תאמר שהבירה זו בלא מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו: אני הוא בעל הבירה. כך לפי שהיה אבינו […]

בראשית רבה (וילנא) (פרשת נח) פרשה לא סימן י י [ו, טו] וזה אשר תעשה אותה, אמר רבי יודן זה וזה עתיד אחד למוד באמתך, הה"ד (דה"ב =דברי הימים ב= ג) אורך האמות במדה הראשונה אמות ששים ורוחב אמות עשרים, ולמה הוא קורא אותה אמה תביקין, רבי הונא אמר שהיו מתביאות בה, רבנן אמרין על שם תיבתו של נח, שלש מאות אמה אורך התיבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה בר חטיא אמר (תהלים קיט) בפקודיך אשיחה בחקותיך אשתעשע לימדתך […]