רב: הרב תמיר כהן

משל למטרונה חז"ל עמדו על מבנה הפרשיות הסובבות את מתן תורה1: ד"א "ואלה המשפטים". מה כתיב למעלה מן הפרשה? "ושפטו את העם בכל עת", ואמר כאן: "ואלה המשפטים", והדברות באמצע. משל למטרונה שהייתה מהלכת, הזין מכאן והזין מכאן והיא באמצע. כך התורה, דינין מלפניה ודינין מאחריה, והיא באמצע. * מה משמעות מבנה זה של הפרשיות?* מה תורם ה"משל למטרונה" להבנת העניין?* מדוע ממשילים למטרונה ולא למלך עצמו? האם המלך אינו זקוק לשומרי ראש?* האם יש הבדל בין הדינים שלפניה ובין […]

אז – ישיר רמז לתחיית המתיםשירת הים פותחת בביטוי שקשה להולמו מבחינת סדר הזמנים המופיעים בו: "אז ישיר". "אז" – לשון עבר; "ישיר" – לשון עתיד! רש"י מציע פתרון לבעיה בדרך הפשט ובדרך הדרש: אז ישיר משה – אז כשראה הנס עלה בלבו שישיר שירה… למדנו שהיו"ד על שם המחשבה נאמרה, זהו ליישב פשוטו. אבל מדרשו: אמרו רבותינו זכרונם לברכה, מכאן רמז לתחיית המתים מן התורה. על פי הדרש, משה אכן אמר שירה בעת המאורע, אך הכתוב עובר ללשון עתיד […]

שחוקו של הקב"ה 10=7+3זכו עשר המכות למספר חלוקות. יש המחלקים אותן לצמדים, יש שחילקו לשתי קבוצות בנות חמש חמש, וחביבה ומפורסמת חלוקתו של רבי יהודה: דצ"כ, עד"ש, באח"ב, וכבר דנו במשמעותן של חלוקות אלו.מסדר פרשיות השבוע חילק את המכות ל-7, בפרשת וארא, ו-3, בפרשת בא. וכבר מצאו לכך רמז בשמות הפרשות: בכל פרשה נמצא מכות כגימטריה של האותיות הפותחות וחותמות את שם הפרשה: וארא: ו+א=7.ב א: ב+א=3.ננסה להבין את חלוקת המכות ל: 7+3, ולבאר מה מייחד את המכות המופיעות בפרשת […]

אחד מעשרה קל וחומר שבתורה כאדם האומר נחזור על הראשונות פרשתנו פותחת בשליחותו של משה לשאת את נאום ארבע לשונות של גאולה באוזני העם, ומספרת על כישלון השליחות1: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה: ה' שולח את משה אל פרעה, ומשה טוען טענת "קל וחומר"2: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: בֹּא דַבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וִישַׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי […]

בין מגדל בבל לבור מצרים הקבלה לא צפויהבאופן מפתיע, בפרשת השעבוד של ישראל במצרים מופיעים ביטויים המזכירים את הסיפור של מגדל בבל1: שעבוד מצרים מגדל בבל הבה נתחכמה לו פן ירבה…ועלה מן הארץ הבה נבנה לנו עיר… פן נפוץעל פני כל הארץ ויבן ערי מסכנות לפרעה נבנה לנו עיר וימררו את חיים בעבודה קשה בחומר ובלבנים ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחומר בשני המקרים מוצג חשש: באחד – חשש מפני התגברות של עם אחד על משנהו, ובאחר – […]

הדרך לאחרית הימים על פי הדיבור קברתיה שםימי יעקב קרבו למות. הוא קורא לבנו ליוסף ומצווה אותו לקוברו במערת המכפלה. יעקב מחזק את צוואתו בהשבעת בנו, וכאן מסתיים המעמד. אחרי הדברים האלה, מתבשר יוסף אודות מחלת אביו, והוא מגיע אליו עם מנשה ואפרים. כל פרק מ"ח עוסק בהתייחסותו של יעקב לבני יוסף, וברכתו להם. על כן בולטת בחריגותה הזכרת מות רחל וקבורתה בדרך אפרת היא בית לחם1: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל יוֹסֵף אֵל שַׁדַּי נִרְאָה אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיְבָרֶךְ אֹתִי: […]

שתי מגמות בירידה מצרימה הזמנה כפולהיוסף מתוודע אל אחיו, ושולח איתם הצעה לאביו לרדת מצרימה על מנת להיות עמו במשך שנות הרעב. אנו מצפים שעתה יפנה יוסף לפרעה, ויקבל ממנו אישור סופי להבאת המשפחה. להפתעתנו, מתברר שהשמועה אודות בואם של אחי יוסף התגלגלה כבר אל ארמונו של פרעה, והוא מצדו הכין מיוזמתו הזמנה למשפחה להגיע למצרים. הזמנה זו הינה בעלת תוכן דומה לזו של יוסף, ובכל זאת התורה חוזרת עליה בפירוט. לשם מה הכפילות בתיאור ההזמנות?נעיין בשני התיאורים ונבחן האם […]

עת לשבת ביקש יעקב לישב בשלווה וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן1: ועוד נדרש בו: "וישב" – ביקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף. צדיקים מבקשים לישב בשלוה אומר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה2: דומה שמאז בא יעקב לארץ כנען, הצרות לא מפסיקות לרדוף אותו. קראנו על כך בפרשה הקודמת, וביתר שאת, בפרשת וישב. ביקש יעקב לישב בשלווה, אך השלווה ממנו והלאה: שנאת האחים; "מות יוסף" – […]

לוז1 סגולת הנצח של לוזיעקב, בדרכו לחרן, מגיע למקום שמכונה בפיו: "שער השמים", והוא קורא לו: "בית אל". התורה מציינת2: וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה: לשם מה מספרת לנו התורה על שמו הקדום של המקום?על מנת לענות על השאלה נעיין במדרשי חז"ל אודות "לוז", אך ראשית נצטט מקור נוסף בו מופיעה העיר לוז3: וַיַּעֲלוּ בֵית יוֹסֵף גַּם הֵם בֵּית אֵל וַה' עִמָּם: וַיָּתִירוּ בֵית יוֹסֵף בְּבֵית אֵל וְשֵׁם הָעִיר לְפָנִים לוּז: וַיִּרְאוּ הַשֹּׁמְרִים […]

פרשת השליחות נמיכות קומהאירועי פרשת וישלח מתנהלים לכאורה בסימן של נמיכות קומה.בפרשיות הקודמות אנו פוגשים את יעקב כמי שיודע להסתדר עם רמאים; מפגין את כוחו בגלילת האבן מעל פי הבאר, לעיניהם המשתאות של שלושת הרועים ועדריהם; עומד על זכותו לקבל את ברכת הבכורה. אך בפרשת וישלח, כל זה נעלם. יעקב ירא מפני עשו; שולח לו מנחה; מכנה עצמו עבד ומשתחווה לפניו.דיוק באחד הפסוקים ימחיש לנו עד כמה עמוקה תחושת הנמיכות וההשפלה של יעקב. יעקב שולח מלאכים אל עשו אחיו, ומתדרך […]

"תולדות" ואלה תולדות יצחק בן אברהםפעמים רבות ראינו כי חלוקת התורה לפרשות אינה חלוקה מקרית, שתכליתה הבלעדית היא לפרוש את קריאת התורה על פני שבתות השנה, אלא חלוקה זאת מהותית, והיא מסייעת בידינו לגלות את עניינה של הפרשה ולראות אותה כיחידה אורגאנית1. בפרשתנו נמצא חיזוק לטענה שאף שם הפרשה אינו נגזר באופן שרירותי מן המילים הפותחות אותה, אלא הוא מקפל בתוכו את משמעות הפרשה כולה, ולעיתים ניתן לראות זאת: אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹח         נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ […]

עליה ראשונה ועליה שניה ה"מפטיר" שכמעט נשכחאם ישאלו אותך: היכן מופיע לראשונה בתורה, הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל1? רבים הסיכויים שתשובתך תהיה: "בפרשת לך לך". כך חשבתי אף אני משבקשתי לעמוד על עניינה של ארץ ישראל. פרשיות "בראשית" הן פרשיות ראשונות וחביבות, כולנו קשובים אליהן, ולכאורה מעטים הסיכויים לפספס משהו. לכן גדולה היתה התדהמה כשמצאנו שהקשר בין אברהם לארץ כנען מופיע כבר בסוף פרשת נח2: וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ […]