המאגר התורני

הקודש והטבע בנרות חנוכה1 שואל הבית יוסף (או"ח תחילת סי' תר"ע), מדוע תקנו שמונה ימים לחנוכה ולא שבעה, הרי בהדלקת המנורה ביום הראשון לא היה נס, שכן השמן הספיק מלכתחילה ליום אחד.תירץ הרב קוק זצ"ל (מאמרי הראי"ה עמ' 478), שאם היו מתקנים להדליק נרות שבעה ימים הרי היתה מנורת החנוכה בעלת שבעה קנים כמנורת המקדש, ודבר זה מטשטש את ההבדלה שצריכה להיות בין הקודש ובין החול, ומאריך הרב בדרשתו לבאר את חשיבות ההבדלה בין הקודש ובין החול הבאה בצורת תקנה […]

על אור וחושך לקראת חג החנוכה1, נעיין מעט בעניינם של האור והחושך בתורה.מספר מקורות בחז"ל עוסקים בעניין זה.במדרש, שעסקנו בו מספר פעמים, מובא2: רבי אבהו ור' חייא רבה. רבי אבהו אמר: מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה במעשיהן של צדיקים ומעשיהן של רשעים, הדא הוא דכתיב (תהלים א) "כי יודע ה' דרך צדיקים וגו'". "והארץ היתה תהו ובהו" – אלו מעשיהן של רשעים. "ויאמר אלהים יהי אור" – אלו מעשיהן של צדיקים. אבל איני יודע באיזה מהם חפץ, אם במעשה […]

המקום, הזמן והאדם בנר חנוכה הסוגיא במסכת שבת (כ"א ע"ב) מפרטת את הדרגות השונות בקיום מצות נר חנוכה: תנו רבנן מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין – בית שמאי אומרים יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך, ובית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך.רש"י: נר איש וביתו – נר אחד בכל לילה, ואיש וכל בני ביתו סגי להו (מספיק להם) בנר אחד. והמהדרין – אחר המצות עושין נר […]

חנוכה – חג הראיה חנוכה הוא חג הראיה. מצות החג העיקרית היא הדלקת הנרות, מצוה הקשורה כמובן לראיה.בפרק "הרואה", פרק תשיעי במסכת ברכות, מפורטות הברכות השונות שמברכים על ראית מקומות שנעשו בהם ניסים וכדומה. ר' אחאי גאון, בעל ה'שאילתות', בהביאו את דיני חנוכה, פתח בדינים אלו, ומדיון בהם עבר לדיון בעניני חנוכה1: "שאילתא דמחייבין דבית ישראל לאודויי ולשבוחי קמי שמיא בעידנא דמתרחיש להו ניסא (=שחייבין בית ישראל להודות ולשבח לפני ה' בזמן שמתרחש להם נס), דכתיב: 'הללו את ה' כל […]