שמות – רביעי – אסורה נא ואראה – חישוב מסלול מחדש
בחלק היומי של הפרשה רגליו של משה מוליכות אותו להר חורב והוא רואה את מראה הסנה הבוער: שמות (פרשת שמות) פרק ג פסוק ג וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אָסֻֽרָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה אֶת־הַמַּרְאֶ֥ה הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה מַדּ֖וּעַ לֹא־יִבְעַ֥ר הַסְּנֶֽה: מה המשמעות של דברי משה? האם הוא עומד פה בניסיון כלשהו או שזו רק דרך של הקב"ה לקרוא לו? רש"י שמות (פרשת שמות) פרק ג פסוק ג (ג) אסרה נא – אסורה מכאן להתקרב שם: רש"י מבין שמשה צריך לעקור ממקומו שנמצא בו ועובר למקום אחר […]
שמות – שלישי – ישיבה או מלחמה? דבר הלמד מעניינו
בחלק יומי של פרשה אנו פוגשים את משה כבר כאדם בוגר, משה רבינו פוגש את הצרות של עם ישראל ומגיב להן: שמות (פרשת שמות) פרק ב פסוק יא – יד וַיְהִ֣י׀ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם וַיִּגְדַּ֤ל מֹשֶׁה֙ וַיֵּצֵ֣א אֶל־אֶחָ֔יו וַיַּ֖רְא בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיַּרְא֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מַכֶּ֥ה אִישׁ־עִבְרִ֖י מֵאֶחָֽיו: וַיִּ֤פֶן כֹּה֙ וָכֹ֔ה וַיַּ֖רְא כִּ֣י אֵ֣ין אִ֑ישׁ וַיַּךְ֙ אֶת־הַמִּצְרִ֔י וַֽיִּטְמְנֵ֖הוּ בַּחֽוֹל: וַיֵּצֵא֙ בַּיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֔י וְהִנֵּ֛ה שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֥ים עִבְרִ֖ים נִצִּ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לָֽרָשָׁ֔ע לָ֥מָּה תַכֶּ֖ה רֵעֶֽךָ: וַ֠יֹּאמֶר מִ֣י שָֽׂמְךָ֞ לְאִ֨ישׁ שַׂ֤ר וְשֹׁפֵט֙ עָלֵ֔ינוּ הַלְהָרְגֵ֙נִי֙ אַתָּ֣ה אֹמֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֥ר הָרַ֖גְתָּ […]
נאמנות אדם על עצמו בקורבן
אגב העיסוק בר' חייא קמייתא, מגיעה הגמרא לפרוך את הקל וחומר מכיוון שיש חומרה בהודאת האדם שמחייב את עצמו קורבן שלא כמו עדים שאינם יכולים לחייב את האדם קורבן. הגמרא מעמידה שר' חייא סובר כמו ר' מאיר שעדים כן יכולים לחייב את האדם בקורבן: תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ג עמוד ב מה לפיו – שכן מחייבו קרבן, תאמר בעדים שאין מחייבין אותו קרבן! – הא לא קשיא, רבי חייא כרבי מאיר סבירא ליה, דאמר: עדים מחייבין אותו קרבן […]
שמות – שני – אור הבריאה ואורו של משה
בחלק היומי של הפרשה אנו קוראים על לידתו של משה רבנו, בבחינת – "ראשית צמחית גאולתנו": שמות (פרשת שמות) פרק ב פסוק ב וַתַּ֥הַר הָאִשָּׁ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֵּ֤רֶא אֹתוֹ֙ כִּי־ט֣וֹב ה֔וּא וַֽתִּצְפְּנֵ֖הוּ שְׁלֹשָׁ֥ה יְרָחִֽים: חכמים דרשו על הפסוק: תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יב עמוד א וחכמים אומרים: בשעה שנולד משה – נתמלא הבית כולו אור, כתיב הכא: ותרא אותו כי טוב הוא, וכתיב התם: וירא אלהים את האור כי טוב. נראה שיש להעמיק מדוע נלמד הדבר דווקא בגזרה שווה? […]
שמות – ראשון – ספר שמות, הספר השני, ספר הגאולה
אנו מתחילים היום את ספר שמות, נפתח את הלימוד בהקדמת הנצי"ב: העמק דבר הקדמה לשמות זה הספר נקרא בפי בעלי המדרש ספר שמות, כדאיתא בב"ר פ"ג ויהי אור נגד ספר שמות כו', וכן בהרבה מקומות. והרמב"ן סוף הספר קראו ספר הגאולה, זולת רבינו בה"ג בסוף ספרו הקדוש יקראהו ספר שני, דקחשיב חמשה חומשי תורה, ספר בראשית. וחומש שני. וספר כהנים. וחומש הפקודים. ומשנה תורה. וכ"ה בסוטה דף ל"ו ב' לא כדרך שחלוקין בחומש הפקודים אלא כדרך שחלוקין בחומש שני. ושותא […]
ויחי – חמישי – "גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב" -על משמעות המילה גדוד
נתמקד היום בפסוק הראשון של החלק היומי: בראשית (פרשת ויחי) פרק מט פסוק יט (יט) גָּ֖ד גְּד֣וּד יְגוּדֶ֑נּוּ וְה֖וּא יָגֻ֥ד עָקֵֽב: המילה 'גוד' משמשת אצל חז"ל לב' הוראות: 1. לחתוך – "גודו אילנא", לחתוך את העץ. 2. למשוך – נגידו שהוא נהר. יכול להיות שגם הרש"ר הירש בדבריו חש לנקודה זו: רש"ר הירש בראשית (פרשת ויחי) פרק מט פסוק יט (יט) גד ישכון בשקט על גבולו ולא יטריד את שכיניו, אך משהותקף, יהדוף אותם באומץ, וירדוף אחריהם אל מעבר לגבול, […]
דרכי לימוד – לימוד תורה בזמן מלחמה
נעסוק היום ביחס ובהשפעה של לימוד התורה על המלחמה. נעשה זאת עם דגש על הקשר והמחויבות לארץ ישראל. נפתח בדברי ירמיהו שדבריו נאמרו אחרי החורבן וניתחו ועמדו על סיבת הגלות: ירמיה ט', י"א-י"ב (יא) מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת זֹאת וַאֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי ה' אֵלָיו וְיַגִּדָהּ עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר. וַיֹּאמֶר ה' עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם וְלֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלִי וְלֹא הָלְכוּ בָהּ (יב) וַיֹּאמֶר יְהוָה עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם וְלֹא […]