צפייה במדיה, מה יוצא ממוקיון שלומד תורה?
מה יוצא ממוקיון שלומד תורה? בשיחה זו נעסוק בפן נוסף ביחס לתרבות שאנו חיים בה.הדבר קשור גם לחוברת שחולקה לתלמידי הישיבה, ובה פירוט השיעורים בגמרא שינתנו בשנה הבאה. כל ר"מ כתב את הדרישות שבהן צריך לעמוד מי שרוצה להצטרף לשיעורו. בפירוט הדרישות לשיעור שלי כתבתי, בין השאר: עזיבת סממני התרבות הקלוקלת דוגמת סרטים, עיתונים וכדומה שמקורם ביוצרים בלתי ראויים (רק אנשי קודש ראויים להיות יוצרי קודש. על פי לשונו של הרב קוק). דרישה זו באה כיון שאנו שואפים להפגש גם […]
הנביא יונה – התקופה באסקפלריא של תרי עשר – חלק ד
התקופה באסקפלריא של תרי עשר שלש דעות בחז"ל על זמנו של יואל: המקדימים: ימי עלי ובניו, המאחרים: ימי _________ והדעה הנראית בפשט הכתובים ובהתאמה לסידורו של ספר יואל בתנ"ך זהו בימי יהורם בן אחאב. בשיעור זה נברר דעה שלישית זו: המתכונת של ספר יואל הוא כמכות מצרים והביטויים דומים. פרקים א- ב עוסקים בארבה, פרקים ג עוסקים בחושך של בוא יום ה' הגדול והנורא, פרק ד' עוסק במכה הגדולה ובהכאת הגויים הגדולים ובדומה למכת בכורות. השינוי כאן שמכת הארבה נוחתת […]
לחיות עם פרשת השבוע – מצות המלחמה בדרך לשלום
מצות המלחמה בדרך לשלום בפרשת השבוע נמצאת מצוה חשובה, המצוה המיוחדת של הדור שלנו – מצות ישיבת ארץ ישראל: וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. הרמב"ן מונה את הציווי המובא בפסוק כמצוה, בתוך המצוות שהוא מוסיף על מנין הרמב"ם (מצוה ד').יש בדבריו חידוש, שכן ניתן להבין – ויש מהראשונים שהבינו כך – שהפסוק הוא הבטחה לעם ישראל, ולא ציווי. במקום אחר הארכנו בדברי הרמב"ן1, וכאן נעמוד בעיקר על מה שאנו למדים ממצוה זו אלינו, […]
פתיחה יח – הקשר בין המרור של פסח ל-ט' באב
איכה רבה פתיחה י"ח – הקשר בין המרור של פסח לתשעה באב רבי אבין פתח: "השביעני במרורים", בלילי הפסח של יום טוב הראשון, "הרוני לענה", בתשעה באב. ממה שהשביעני בלילי יום טוב הראשון של פסח, הרוני בלילי תשעה באב לענה, הוי בלילי יו"ט הראשון של פסח הוא לילי תשעה באב, ועל זה היה מקונן ירמיה "איכה ישבה בדד". פירוש המדרש רבי אבין פתח – כשהיה לומד את מגילת איכה היה פותח בפסוק (איכה ג', ט"ו): "הִשְׂבִּיעַנִי בַמְּרוֹרִים הִרְוַנִי לַעֲנָה", והיה […]