צדיק יסוד עולם
צדיק יסוד עולם אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח. פסוק זה מעורר שאלה. הפתיחה "אלה תולדות…" מביאה אחריה בדרך כלל את שמות הצאצאים, וכאן מתארים את אישיותו של נח1.נראה, ששאלה זו עמדה בפני בעל המדרש הראשון בפרשה2: 'אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים', הדא הוא דכתיב (משלי י') 'כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם', 'כעבור סופה ואין רשע', זה דור המבול, 'וצדיק יסוד עולם', זה נח. (משלי י"ב) 'הפוך רשעים ואינם […]
מלחמת היצר
מלחמת היצר בכתבי האר"י מובא1: …אי נמי, יען כי לפתח חטאת רובץ, ויצר טוב אינו בא עד שהאדם בן י"ג שנה, לכן האיברים של אדם רגילים עם היצר הרע מיום הלידה. כשאדם בא לשוב בתשובה, היינו שיצא למלחמה על האויבים, שהוא היצר הרע והאיברים.ונתנו ה' אלוהיך בידיך שהוא היצר הרע, אז ושבית שביו שהם אברי הגוף.וראית בשביה אשת יפת תואר, שהיא הנשמה.וגלחה את ראשה, שתסיר האמונות הרעות.ועשתה את ציפורניה, שהוא חתיכת ומניעת המותרות.והסירה את שמלת שביה, שהוא הלבוש שנעשה ממעשה […]
הקבוע, הנטוע ומה שביניהם
הקבוע, הנטוע ומה שביניהם פרשת שופטים מתארת את מערכות השלטון השונות בעם ישראל, וביניהן את המלוכה. בין השאר מצווה התורה את המלך1: והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים. והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ה' אלהיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשתם. לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאול למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל. […]
שמעת מה קרה
שמעת מה קרה? שתיים משש הזכירות שבתורה מופיעות בפרשתנו: זכירת מעשה מרים וזכירת מעשה עמלק.נעמיק בענין זכירת מעשה מרים. כותבת התורה1: השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות. זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים. הרמב"ן כותב2: מצוה שביעית שנצטוינו לזכור בפה ולהשיב אל לבנו מה שעשה ית' למרים כשדברה באחיה, עם היותה נביאה ואחיה גמול חסדה ועל ידה ניצל, כדי שנתרחק מלשון הרע ולא נהיה מאשר נאמר […]
ראש השנה שחל להיות בשבת
ראש השנה שחל בשבת דין ידוע הוא, שכשראש השנה חל להיות בשבת אין תוקעים בשופר.דין זה מיוחד מאוד. ישנה מצוה בתורה, לתקוע בשופר, מצוה שמעלתה העליונה מפורשת במקומות רבים בחז"ל, כמזכירה את זכותם של ישראל, וחכמים קובעים שעם ישראל כולו לא יתקע בשופר. מדוע? אלא אמר רבא מדאורייתא מישרא שרי ורבנן הוא דגזור ביה כדרבה דאמר רבה הכל חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיעין בתקיעת שופר גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים והיינו […]
הנטוע והמעופף
הנטוע והמעופף ננסה לעיין מחדש בפרק הראשון, בפתיחת ספר תהילים. אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב. ישנם כאן שלושה עניינים: הלך, עמד וישב, וננסה להבין את עניינו של כל אחד."לא הלך בעצת רשעים": הליכה אחר עצה פירושה הליכה בדרך אידיאולוגית. ישנן גישות בעלות אידיאולוגיה של רשעות, כמו הקומוניזם שהתבסס על כפירה וכדו', ואנשים רבים מתפתים ללכת בעצה זו.כאן משתמש דוד המלך בביטוי הליכה, כיון שאלו דברים שאדם הולך אחריהם ונמשך אליהם […]
בשמחה תמיד
"בשמחה תמיד" מהי שמחה?לרמב"ם ישנה תשובה ברורה לשאלה זו, המבוארת מספר פעמים בספר הי"ד החזקה:א. בהל' יום טוב1: שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג עם שאר ימים טובים כולם אסורים בהספד ותענית, וחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלוים עליו שנאמר (דברים ט"ז) 'ושמחת בחגך וגו", אף על פי שהשמחה האמורה כאן היא קרבן שלמים כמו שאנו מבארין בהלכות חגיגה יש בכלל אותה שמחה לשמוח הוא ובניו ובני ביתו כל אחד ואחד כראוי […]
האם אנחנו חיים
האם אנחנו חיים? הגמ' בכתובות1 אומרת: אמר ר' אלעזר: עמי הארצות אינן חיים שנאמר 'מתים בל יחיו וגו". תניא נמי הכי: 'מתים בל יחיו' – יכול לכל? ת"ל 'רפאים בל יקומו' – במרפה עצמו מדברי תורה הכתוב מדבר. אמר ליה רבי יוחנן: לא ניחא למרייהו דאמרת להו הכי, ההוא במרפה עצמו לעבודת כוכבים הוא דכתיב, אמר ליה: מקרא אחר אני דורש דכתיב: 'כי טל אורות טליך וארץ רפאים תפיל' כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו וכל שאין משתמש באור […]
מי נותן למי
מי נותן למי? בסוף הפרשה מופיעה מצוות הצדקה1: כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' אלקיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון. כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו. השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא. נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך […]