המאגר התורני

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל שתיק רב. תמצית השיעור: שתיקתו של ר' אליעזר באה כדי למקד את אמירתו העיקרית, שלא יתכן שתבוא הגאולה בלא תשובה. ר' יהושע, לעומת זאת, מדגיש כי לא יתכן שיתקיים העולם בלא גאולה. לאור הבנה זו מתבארות שאלות ותמיהות בסוגיא. נחלקו אמוראים ותנאים האם הגאולה תלויה בתשובה, או שמא איננה תלויה בתשובה. מקורה של סוגיא זו במסכת סנהדרין (צ"ז ע"ב): אמר רב: כלו כל הקיצין ואין הדבר […]

כלל זה מבוסס על הכלל כללים ופרטים. סוגיות רבות עוסקות ביחס בין האדם לגופו ובין האדם לממונו. יש להבין יחס זה באופן מהותי, ומתוך כך ניתן להבין את פרטי הסוגיות. בכמה דרשות של חז"ל אנו רואים את ערכו וחשיבותו של הממון, אף יותר מגופו של אדם1. כך דורשת הגמרא (חולין צ"א ע"א): 'ויותר יעקב לבדו', אמר רבי אלעזר שנשתייר על פכין קטנים. מכאן לצדיקים שחביב עליהם ממונם יותר מגופם, וכל כך למה לפי שאין פושטין ידיהן בגזל. ובמקום נוסף דרשו […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל שתיק רב. היסוד המתבאר בשיעור: העולם ניתן לשליטה ביד האדם: "וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ (בראשית א', כ"ח). לא כל המקומות שוים מבחינת שליטת האדם עליהם, ומקומות מקומות יש. המדבר הוא הפקר, שאין יד אדם שולטת בו. מן הצד השני נמצא הבית, שהוא בשליטת היחיד. בין שני הקטבים נמצא השדה (בקעה), הקרוב לבחינת מדבר, וחצר, הקרובה לבית. תפקידו של האדם הוא […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל האדם גופו וממונו. תמצית השיעור: ההוה אמינא של הגמרא, "ומה פיו שאין מחייבו ממון", תמוהה. הרב קוק זצ"ל ביאר זאת על פי החקירה אם הודאת בעל דין היא בגדר התחייבות או שהתורה האמינה לבעל דין. עיון בשרשי הדברים מעלה גדר חדש של נאמנות: נאמנות מכח בעלות. זהו שילוב של שני צדדי החקירה, שעל פיו מתבארת הסוגיא. סוגיית הגמרא (בבא מציעא ג' ע"א): תני רבי חייא: מנה […]

כלל זה מבוסס על הכלל כללים ופרטים. כלל זה יסודי ביותר בדיני ממונות, וסוגיות רבות מתבארות על פיו. בצורה מבוארת מופיע הדבר באגרת שכתב הרב קוק זצ"ל (אגרות ראי"ה א', אג' פ"ט): והנה ההכרעה בין שיתוף הקנין, המעביר קו על כח הצדק של "שלי שלי ושלך שלך", ובין הגבלת זכיות כל יחיד ויחיד, זה אחד מהדברים הקשים שבעמקי המשפט. והנה על הדבר הנאבד באמת הכריעה תורה, שאחר היאוש כבר כח השיתוף גובר בו על כח היחוד, והשיקול האלקי השוה בזה […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל משנת תנאים. תמצית השיעור: פתיחת פרק הקניינים בקנין אשה מלמדנו כי לשון קנין מוסבת על הקידושין בדווקא. הקנין הוא צורת ההתקשרות של האדם לדברים כדי להוציאם אל הפועל. ממקורות התנאים עולה מחלוקת ביחס לצורת הקשר בין האיש והאשה. פרק ראשון במסכת קידושין פותח בדרכים לקנין אשה, וממשיך בדרכי הקנין של דברים נוספים: האשה נקנית בשלש דרכים וקונה את עצמה בשתי דרכים, נקנית בכסף בשטר ובביאה, בכסף […]

הכלל: יסודות מהותיים בתורה עשויים לבאר כמה סוגיות. יש להעמיק במקורם הרוחני, ומתוך כך בפרטי הדינים המתבארים מתוכם. הצורך בלימוד כללים עולה ממקורות רבים. מובן הדבר שיסוד כל המציאות הוא הכלל. הכלל הרוחני, הבונה את המציאות המעשית, הוא הנותן חיים לפרט, ומבלעדיו אין לפרט כל מציאות. על כן שאיפתנו צריכה להיות לקשור את הפרטים אל הכללים כדי להרוותם בטל חיים ולתת להם מציאות וקיום. אמנם "הסדר התדירי הוא לבא מן הגלוי אל הנסתר ומהפרטים אל הכלל" (לשון הרב קוק זצ"ל […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל שתיק רב, ועל הכלל "חלק הכלל בממון". תמצית השיעור: דעתו של רב המנונא נדחית, והוא איננו משיב על הדחיה. הרמב"ם פסק כרב המנונא ביחס לדין "תקפו כהן" אך לא ביחס לשאלה מי הוא "המוציא מחברו" – ישראל או הכהן. יסוד הדברים הוא "חלק הכלל" בקניינו של האדם. יש בכך מדרגות שונות. הבכור שייך לכלל אך מוחזק בידי ישראל. פטר חמור שייך לישראל אך מצוה עליו לתיתו […]

הכלל: גדר מרכזי בנושא מסויים שאיננו מופיע בסוגיות העיקריות של הנושא – יש בזה מקום לעיון. כלל גדול לימדנו ר' צדוק, כי אף בסוגיות הגמרא "המקום גורם" (פרי צדיק, ערב יום הכפורים, ה'): וכמו כן כל ענין האגדות שנזכרו בגמרא כל אחד יש לו שייכות לאותו ענין. כמו מתן תורה במסכת שבת בפרק ר' עקיבא, כי לדברי הכל בשבת נתנה תורה לישראל. ופרק ר' עקיבא ירמז על תורה שבעל פה, כי ר' עקיבא היה השורש של בחינת תורה שבעל פה, […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל תפוחי זהב במשכיות כסף. תמצית השיעור: סוגיית הגמרא על דרכי הקנין של גמל וחמור תמוהה. מדברי חכמים עולה כי הגמל הוא ביטוי לרע בעולם, והחמור הוא ביטוי לחומר. הבנה זו מבארת את דרך הקנין המיוחדת לכל בהמה. הגמרא דנה בשאלה האם רכוב קונה, ומנסה להכריע על פי ברייתא (בבא מציעא ח' ע"ב): תא שמע: שנים שהיו מושכין בגמל ומנהיגין בחמור, או שהיה אחד מושך ואחד מנהיג, […]