ברכת ה' היא תעשיר
"ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה"1 פירוש הפסוק הוא, שדבר שבא מהקב"ה, מגיע ללא טורח וללא יגיעה – ללא עצב.לאחר חטא האדם הראשון נענש האדם: "…ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך"2. החטא גרם לכך שהדברים באים בעצב, אך יש מציאות שחוזרים למצב שלפני החטא – כאשר השפע מגיע בברכת ה' והוא איננו כרוך בעצב.מהו העצב הכרוך בעושר שאיננו בא מברכת ה'? ניתן להגדיר שלושה שלבים בהם יש עצב:1. בהשגת הממון. ההשתדלות והטרחה בהשגת הממון גורמים לעצב.2. […]
תורתו של רשב"י
תורתו של רבי שמעון בר יוחאי פתיחה אחר בקשת מחילה על עצם הנסיון לעסוק ולהבין קצות דרכיו של רשב"י, נאמר כי תורה היא וללמוד אנו צריכין וננסה דרך דבריו ודברים שהובאו משמו, להבין שיטתו. ק"ש דרבנן הגמרא במסכת ברכות1 אומרת: אמר רב יהודה אמר שמואל2: ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא – אינו חוזר וקורא. מאי טעמא – קריאת שמע דרבנן. מתיב רב יוסף3: "ובשכבך ובקומך"! – אמר ליה אביי: ההוא בדברי תורה כתיב. נחלקו הראשונים בהבנת דברי שמואל: […]
תיטיב לנו החתימה
"תיטיב לנו החתימה" לקראת יום הכיפורים, ננסה להבין את מושג החתימה, וקישורו ליום הכיפורים. אמר רב חנינא… חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת1. א. בפתיחה לספר "שי למורא" בערך "אמת" מובא: מה ששמעתי בשם קאצק, חותם אמת, כי חותם צריך שלא יוכל לזייפו, ואמת אם יזדייף יהיה שקר, בזה יש לומר אפילו לפעול בעצמו שיהיה אמת כמו חבירו שרואה בו מעלה זו או רבו, גם כן אינו אמת, כי האמת אינו מזדייף ומתחלף רק מה שמוצא בהשגת נפשו לבד זהו […]
בניין בית הבחירה
בנין בית הבחירה שאלות 1. בגמ' בסנהדרין1: שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, למנות להם מלך, להכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה. ובתנחומא כי תצא הוסיף: לבנות להם בית הבחירה שנאמר ועשו לי מקדש. ויש לעיין, שפסוק זה נאמר גם על המשכן שהיה עם ישראל במדבר, ולא נצטוו בו רק בכניסתן לארץ. 2. בשיטת הרמב"ם יש לעיין טובא:א.בכל פעם שינה הרמב"ם שמו של הבית. בספר המצוות יש כמה גרסאות ובמתוקנת שבהם כתוב: מצוה כ' לבנות בית לעבודה בו תהיה […]
ארבעת המינים
ארבעת המינים בארבעת המינים מנו חז"ל מספר פסולים המשותפים לכולם, כגון – הגזול, היבש, של אשירה ושל עיר הנידחת וכו'. מעבר לפסולים אלו, מצאנו בכל אחד מהמינים פסול אופייני המיוחד לו, חז"ל כינו את הפסולים הנוספים הללו כשמות מומים שבאדם. וכך מצינו בסוכה2 על לולב שכל עליו מצידו האחד: ואמר רבא: האי לולבא דסליק בחד הוצא, בעל מום הוא ופסול. בהמשך דנה הגמרא בהדס ששלושת עליו לא יוצאים כאחד מתוך עוקץ אחד, אלא "תרי וחד" – שנים היוצאים מתוך עוקץ […]
סוכות וארץ ישראל
סוכות וארץ ישראל מצות הישיבה בסוכה נתייחדה בכך שהתורה נתנה לה טעם1: למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים. חז"ל נחלקו בגמרא2 מה היו הסוכות שבהם ישבו בני ישראל: דתניא 'כי בסוכות הושבתי את בני ישראל' – ענני כבוד היו, דברי ר' אליעזר. ר' עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם. אף על פי שלהלכה נפסק כר' אליעזר, היו שסברו למסקנה כר' עקיבא, ואחד מהם הוא ר' אלעזר בעל הרוקח, שכתב3: ויש מפרשים כשצרו על […]
ישראל ויום הזכרון
"ישראל ויום הזכרון" המדרש בפרשת המועדים1 דורש את הפסוק2 שנאמר על ראש השנה: דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש. ואלו דברי המדרש: ר' נחמן פתח (ירמיה ל'): 'ואתה אל תירא עבדי יעקב' מדבר ביעקב דכתיב (בראשית כ"ח) 'ויחלום והנה סולם מוצב ארצה'. אמר ר' שמואל בר נחמן אלו שרי אומות העולם דאמר ר' שמואל בר נחמן מלמד שהראה הקב"ה ליעקב אבינו שרה של בבל עולה שבעים עווקים ושל מדי נ"ב […]
דרך התורה
דרך התורה "אם בחוקותי תלכו… ונתתי גשמיכם בעתם…"בספר ה"ליקוטים" מובאת קושיה על ראשית הפרשה שכביכול הקב"ה משדל את ישראל לשמור את תורתו, על ידי שנותן להם שכר על כך ומענישם בעוברם על מצוותיו, וכלשונו1: ראוי להבין דברים אלו, שנראים כאילו השי"ת משדל לישראל בדברים, ומפתה אותם לומר, אם תעשו כך יהיה לכם כך. וג"כ, שהם נראים שהם ברכות גשמיות. וקשה עוד יותר מהמדרש2: "אם בחקותי תלכו" הה"ד (תהילים קי"ט) "חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך"… ר' הונא בשם ר' אחא […]
כתבנו בספר חיים טובים (מוסר)
"כתבנו בספר חיים טובים" ישנו מדרש1 המוזכר בבית מדרשנו פעמים רבות, וכדרכם של דברי תורה, בכל עיון מוצאים בהם טעם חדש: א"ר יצחק בר מריון בא הכתוב ללמדך שאם אדם עושה מצוה יעשנה בלבב שלם שאלו היה ראובן יודע שהקב"ה מכתיב עליו (בראשית ל"ז) "וישמע ראובן ויצילהו מידם" בכתפו היה מוליכו אצל אביו ואילו היה יודע אהרן שהקב"ה מכתיב עליו (שמות ד') "הנה הוא יוצא לקראתך" בתופים ובמחולות היה יוצא לקראתו ואלו היה יודע בעז שהקב"ה מכתיב עליו "ויצבט לה […]
אמור אל הכהנים
אמור אל הכהנים שם הפרשה מלמד שיש באמירה לא רק אמצעי להעברת המידע, אלא דבר עצמי. ואמנם פרשיות רבות מתחילות ב"ויאמר" או "וידבר" ואינן נקראות על שם ראשיתן כי אינם אלא מילות קישור.חז"ל דרשו בכמה אנפין את ענין האמירה.עוד דנו המפרשים בכפילות של הפסוק: "אמור… ואמרת".כמו כן חז"ל דרשו את סמיכות הפרשה לפסוק האחרון בפרשת קדושים העוסק באוב וידעוני1: א"ר יהושע דסכנין בשם ר' לוי מלמד שהראהו הקב"ה למשה דור דור ושופטיו, דור דור ומלכיו, דור דור וחכמיו, דור דור […]