המאגר התורני

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל קשר בין הדין לדרך בה הוא נלמד. תמצית השיעור: הגמרא מביאה לימוד מ"כלל ופרט וכלל" ומקשה עליו. יש מחלוקת גירסאות האם הלימוד נדחה או לא. הדבר תלוי בהבנת המשמעות הפנימית של מידת "כלל ופרט וכלל" ושייכותה לסוגיה.   הלימוד מהפסוקים סוגיית הגמרא (בבא קמא ס"ב ע"ב): משנה. מרובה מדת תשלומי כפל ממדת תשלומי ארבעה וחמשה, שמדת תשלומי כפל נוהגת בין בדבר שיש בו רוח חיים ובין […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל אימתי הלכה כירושלמי. סוגיית הגמרא (שבת ל"ח ע"א-ב'): אמר רב ששת: לדברי האומר מחזירין, אפילו בשבת, ואף רבי אושעיא סבר אף מחזירין אפילו בשבת, דאמר רבי אושעיא: פעם אחת היינו עומדים לעילא מרבי חייא רבה והעלנו לו קומקמוס של חמין מדיוטא התחתונה לדיוטא העליונה ומזגנו לו את הכוס והחזרנוהו למקומו ולא אמר לנו דבר. אמר רבי זריקא אמר רבי אבא אמר רבי תדאי: לא שנו אלא […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל אימתי הלכה כירושלמי. המשנה במסכת שבת (ל"ח ע"ב) אומרת: אין נותנין ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל, ולא יפקיענה בסודרין ור' יוסי מתיר, ולא יטמיננה בחול ובאבק דרכים בשביל שתצלה, מעשה שעשו אנשי טבריא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין, אמרו להם חכמים: אם בשבת, כחמין שהוחמו בשבת ואסורין ברחיצה ובשתיה, אם ביום טוב, כחמין שהוחמו ביום טוב ואסורין ברחיצה ומותרין בשתיה. בגמרא מבואר, שר' […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל קשר בין הדין לדרך בה הוא נלמד. לשון הרמב"ם בספר המצוות: מצוה ל"א היא שצונו לשלוח הטמאים מן המחנה והוא אמרו יתעלה "וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב". וזה המחנה הוא מחנה שכינה. לשון הרמב"ם בהל' ביאת המקדש פ"ג ה"א, ב': מצות עשה לשלח כל הטמאים מן המקדש שנאמר "וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש". זה המחנה האמור כאן הוא מחנה […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל "יחס הנגלה והנסתר" ועל הכלל "תפוחי זהב במשכיות כסף". תמצית השיעור: דין התורה פוטר שואל (ואף את שאר השומרים) מתשלום הפגיעה בחפץ השאול כאשר "בעליו עמו". דין זה מעורר תמיהה ברמה המוסרית, ובפרטי הדינים. נבאר, שכאשר "בעליו עמו" הרי שהבעלים משועבד לשואל, ונתינת החפץ היא ביטוי לנתינת עצמו. הוא רוצה לתת את החפץ אך להשאיר את האחריות בידיו, ועל כן השואל פטור מתשלום. הבנה זו מאירה […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל "תפוחי זהב במשכיות כסף". תמצית השיעור: דבריו של רמי בר חמא בדין "המגביה מציאה לחברו" מתבססים על ההבנה שקנין הגבהה הוא קנין מציאותי שהיה קיים קודם מתן תורה. בהגבהה יש הכנסת החפץ לרשות המגביה. החידוש הוא שאדם המגביה חפץ ומכניסו לרשותו – כולל בכך גם את רשות חברו. על כן יכול חברו לזכות על ידי הגבהתו. רבא חולק, וסובר שרק אם זכה בכך האדם עבור עצמו […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מושגים ומשפטים מיוחדים. תמצית השיעור: הביטוי "מיגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה" אינו מתפרש כפשוטו, לכאורה. הרי אדם המגביה פאה לעני לא זוכה בה לעצמו, אלא רק יכול לזכות בה – אילו יפקיר נכסיו. הביאור הוא שהגבהתו לחברו היא בעצם הרחבה של הגבהתו לעצמו. מתוך שחברו כלול בו – הרי שיכול הוא לזכות לו. סוגיית הגמרא (בבא מציעא ט' ע"ב): משנה. היה רוכב על גבי בהמה […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל דבר שלא במקומו. תמצית השיעור: הביטוי "מלאכת מחשבת אסרה תורה" הוא ביטוי מרכזי, לכאורה, בהלכות שבת, אך הוא איננו מופיע כלל במסכת שבת. לדבר זה עשויה להיות השלכה על הבנת המושג. אחד המושגים היסודיים בהלכות שבת הוא (חגיגה י' ע"ב): מלאכת מחשבת אסרה תורה. דווקא משום מרכזיותו הרבה בהלכות שבת מתמיהה העובדה שמושג זה לא נזכר במסכת שבת ולו פעם אחת! ודאי הוא כי יש דברים […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מקורות פנימיים לסוגיות. תמצית השיעור: קושיות רבות על המשניות והירושלמי בפרק ראשון במסכת שביעית מתבארות לאור דברי הזוה"ק המבאר את ההלכה למשה מסיני של "עשר נטיעות". יש ערך בחרישה בשדה הנטיעות ערב שביעית, משום שיש בחרישה זו תיקון של השדה, בחי' ספירת המלכות, וחיבורה עם הנטיעות – בחי' הספירות שמעליה. בלימוד הפרק הראשון של מסכת שביעית בירושלמי עולות כמה שאלות, המכוונות להבנה עמוקה של מבנה הפרק […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל דבר שלא במקומו. תמצית השיעור: המשנה המתארת את המעמדות איננה מזכירה את ראש המעמד, והוא מוזכר בהקשר לפתקידו בלבד. הדבר מלמד על מהות המינוי של "ראש מעמד". המשנה במסכת תענית (פ"ד מ"ב) מתארת את תקנת המעמדות: אלו הן מעמדות: לפי שנאמר (במדבר כ"ח) "צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי", וכי היאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו, התקינו נביאים הראשונים […]