המאגר התורני

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל "שתיק רב". תמצית השיעור ר' חנין אומר, שהפסוק המונה את שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל נאמר לשיעורין – על פי הפירות המופיעים בפסוק משערים את שיעורי התורה השונים. על דעה זו מקשים בגמרא, אך נראה שהיא לא נדחית, ועומקה הוא, שפירות אלה הם הפירות הבונים את שלמותו של האדם, ועל כן בהם משערים את השיעורים השונים. השיעורים הם ביטוי לתכונה שאותה בונה הפרי. הצגת הסוגיא […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל קשר בין הדין לדרך בה הוא נלמד. תמצית השיעור נחלקו תנאים האם ניתן לעשות את המנורה מעץ, או שמא רק ממתכת. הגמרא מבארת כי מחלוקתם היא בשאלה האם ללמוד את פסוקי המנורה במידת "כלל ופרט וכלל", שעניינה הוא הגדרת המצב הקיים, או במידת "ריבוי ומיעטו וריבוי", העוסקת בהתפשטות וצמצום. עיון בעומק המידות מעלה, כי יש משמעות רבה לשאלה באיזו מידה למדים, והדבר קשור להבנת עניינה של […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל "שתיק רב". הגמרא במסכת בבא בתרא דנה בסדר ספרי התנ"ך ובכותבי הספרים. בין השאר נאמר שם בברייתא (י"ד ע"ב): "יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה". ומפרש רש"י: "ושמונה פסוקים – מן וימת משה עד סוף הספר". כין שמשה איננו יכול לכתוב על מיתתו, כתב יהושע פסוקים אלה. הגמרא דנה בדברי הברייתא, וזו לשונה (ט"ו ע"א): אמר מר יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה, תניא כמאן דאמר […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל "שתיק רב". תמצית השיעור שמואל סובר ששמין לשואל, והוא אומר שרב מודה לו. אולם, כשבא מקרה לפני רב הוא פסק שאין שמין לשואל, וכשנשאל האם אכן זהו הדין – שתק. רב מודה לשמואל, ששורת הדין היא ששמין לשואל, אלא שעל פי עניינו פסק רב לפנים משורת הדין, שאין שמין לשואל. על פי רב ישנו הבדל בין הבנת הדין, התיאורטי, ובין צורת הפסיקה בפועל, שפעמים מופיעה בדרך […]

כלל זה מבוסס על הכלל נשמת התורה. הכלל: הנסתר הוא מקורו הרוחני של הנגלה, ומקורות מן החכמה הפנימית שופכים אור על סוגיות ומבארים את משמעותן. אחת השאיפות המרכזיות העומדות בבסיס דרך הלימוד של תורת ארץ ישראל היא השאיפה לאיחוד ההלכה והאגדה – הנגלה והנסתר (עי' אורות הקודש ח"א עמ' כ"א והלאה). מקורה ויסודה של שאיפה זו בהבנה כי מקורם של התחומים השונים אחד הוא. כך מבאר השל"ה הקדוש ענין זה (תולדות אדם – בית חכמה תניינא, י"ב): ובזה יתבאר ענין […]

באגרות ראי"ה אגרת ק"ג מאריך הרב קוק זצ"ל לבאר את ההבדל בין התלמוד הבבלי ובין התלמוד הירושלמי, את מקורו ואת משמעותו. כן הוא בענין חכמת ההגדה עם חכמת ההלכה, שיסוד הראשונה חכמת הלב והרעיון, שכל ההלכות המרובות התלויות בדעה ובמחשבה נובעות ממנה, והשניה היא חכמת המעשים. ששניהם נובעים משני השרשים שמסתעפים מתורה הקדושה, הם החכמה והנבואה, שלא נתבארו עדיין יפה גדריהם ביחש לנתוח ההלכות וענין תורה שבעל פה. כי הך כללא ד"לא בשמים היא" יש בו כמה הררים גדולים, אף […]

כלל זה מבוסס על הכלל "תפוחי זהב במשכיות כסף". הכלל: יש לשים לב לביטויים מיוחדים בלשון הגמרא, ולעמוד על העומק הגנוז בהם. על החשיבות שבדיוק במילות הגמרא אין צורך להרחיב. דבריהם של חכמים שקולים בשקל הקודש, ויש משמעות לכל ביטוי ולכל מילה. אחת הדרכים לעמוד על העומק הפנימי הגנוז בדברי הגמרא הוא בשימת לב לביטויים מיוחדים. לפעמים הגמרא משתמשת במטבע לשון מיוחדת – מגדירה מושג או כלל, והלשון מתפרשת שלא כפשט המילים. במקרים אלו נראה שהביטוי מכוון להבנה פנימית של […]

כלל זה מבוסס על הכלל נשמת התורה. הכלל: קושיות רבות בסוגיה הן כחורים דרכם ניתן להציץ פנימה אל העומק הפנימי. דיוק בפשט מוליך אל הסוד. הרמב"ם, בבארו את המשפט שבכותרת, עומד על דרך כתיבתה של התורה, ודבריו מהווים בסיס לדרך לימוד התורה לעומקה (מורה נבוכים פתיחה, עמ' י' במהדורת הרב קפאח): אמר החכם 'תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על אפניו'. ושמע באור ענין זה אשר הזכיר. 'משכיות' הם הפתוחים המרושתים, כלומר שיש בהם מקומות מחוררים שחוריהם דקים מאד, כמו […]

כלל זה מבוסס על הכלל נשמת התורה. הכלל: הנגלה דן בדרך התגובה המתאימה למציאות, והנסתר מברר את מקורה הרוחני של המציאות, מדוע היא בנויה כפי שהיא. אחד הביטויים לשאיפת החיבור בין הנגלה והנסתר הוא התייחסות לדברים המופיעים בספרות הפנימית (זוה"ק, כתבי האר"י וכדומה) ושייכים לסוגיות הגמרא, כגון התייחסות של חז"ל לארבע אבות נזיקין או לשור המועד וכדומה. ניתן לשאול, מה מקומם של דברים אלה בלימוד הגמרא? כיצד דברי הזוה"ק המדמים את מחריבי בית המקדש לשור המועד1, או קושרים את דין […]

תמורה י"ג (ע"א): אמר ר"ש והרי מעשר בכלל היה ולמה יצא לומר לך מה מעשר קרבן יחיד וקרבן מזבח ודבר שבא בחובה ודבר שאינו בשותפות אף כל קרבן יחיד וקרבן מזבח ודבר שבא בחובה ודבר שאינו בא בשותפות. הנהגת דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד היא הנהגת הבריאה. "דבר" היא בחי' מלכות שיצאה מחיבורה בתפארת, וזו בחינת בריאת העולם, שהעולם כביכול "ננסר" להיותו מציאות שלימה בפני עצמה. לא ללמד על עצמה יצאה אלא על הכלל שהוא התפארת שירדה להתחבר […]