המאגר התורני

ירושלמי כתובות פרק שלישי ה"ו: כיצד הוא שותה בעציצו אפי' היא חיגרת אפי' היא סומא אפילו היא מוכת שחין. נמצא בה דבר זימה או שאינה ראויה לבוא בישראל אינו רשאי לקיימה שנאמר (דברים כ״ב:י״ט) ולו תהיה לאשה אשה שהיא ראויה לו: גרבי ירמיה רבי חייה בשם רבי שמעון בן לקיש לא יאמר ולו תהיה לאשה זה המוציא שם רע שאינו צריך כבר היא תחת ידו ומה תלמוד לומר ולו תהיה לאשה תלמד הימינה לגזירה שוה מתדרש ולו תהיה לאשה ולו […]

פסחים כ"ז (ע"ב) – כ"ח (ע"א): תניא א"ר יהודה אין ביעור חמץ אלא שריפה והדין נותן ומה נותר שאינו בבל יראה ובל ימצא טעון שריפה חמץ שישנו בבל יראה ובל ימצא לא כל שכן שטעון שריפה אמרו לו כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל אינו דין לא מצא עצים לשורפו יהא יושב ובטל והתורה אמרה (שמות יב) תשביתו שאור מבתיכם בכל דבר שאתה יכול להשביתו חזר ר' יהודה ודנו דין אחר נותר אסור באכילה וחמץ אסור באכילה מה […]

זבחים ל"ג (ע"ב): …רבי יוחנן אמר תני ברדלא אתיא טומאתו טומאתו מביאת מקדש מה להלן ענש והזהיר אף כאן ענש והזהיר וחוזרת ג"ש זו בדף ל"ד בענין בשר קודש לפני זריקה עיי"ש. נאמר בדין אכילת בשר קדש על ידי כהן טמא (ויקרא ז', כ'): והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר לד' וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה. ונאמר בדין כניסה למקדש בטומאה (במדבר י"ט, י"ג): כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן ד' טמא ונכרתה […]

זבחים דף מ' (ע"ב): מזה. תניא כוותיה דרב פפא: ועשה… כאשר עשה – מה ת"ל לפר? לרבות פר יום הכפורים לכל מה שאמור בענין, דברי רבי; א"ר ישמעאל: ק"ו, ומה במקום שלא הושוה קרבן לקרבן – השוה מעשים למעשים, מקום שהשוה קרבן לקרבן – אינו דין שישוה מעשה למעשה, אלא מה ת"ל לפר? זה פר העלם דבר של צבור, לפר – זה פר כהן משיח. אמר מר: ומה במקום שלא הושוה קרבן לקרבן. מאי לא הושוה קרבן לקרבן? אילימא פר […]

יבמות ע"ג (ע"ב): מה שאין כן בתרומה מנא לן אמר ר' אבהו אמר רבי יוחנן דאמר קרא לא בערתי ממנו בטמא ממנו אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר שמן של תרומה שנטמא ואימא ממנו אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר שמן של קדש שנטמא לאו קל וחומר הוא ומה מעשר הקל אמרה תורה לא בערתי ממנו בטמא קדש חמור לא כ"ש אי הכי תרומה נמי ק"ו הוא הא כתיב ממנו ומה ראית מסתברא קדש לא ממעיטנא שכן פנקעכ"ס פגול נותר […]

זבחים ל"ג (ע"ב): דאיתמר אזהרה לאוכל בשר קודש מנין … רבי יוחנן אמר תני ברדלא אתיא טומאתו טומאתו מביאת מקדש מה להלן ענש והזהיר אף כאן ענש והזהיר. בטמא שנכנס למקדש נאמר (במדבר י"ט, כ'): את מקדש ה' טמא. ובטמא שאכל קדש נאמר (ויקרא ז', כ'): ונכרתה הנפש ההיא מעמיה. ולא נאמר שטמא את הקדש. נראה שהלימוד מטומאת מקדש הוא שגם כאן הבשר הטהור והקדוש לא מגיע ליעדו להוסיף קדש וחיים לעולם. המפגש עם הטומאה הוא מפגש עם המוות. הביטוי […]

יבמות ע"ט (ע"א): והא כתיב לא תלין נבלתו על העץ אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק מוטב שתעקר אות אחת מן התורה ויתקדש שם שמים בפרהסיא שהיו עוברים ושבים אומרים מה טיבן של אלו הללו בני מלכים הם ומה עשו פשטו ידיהם בגרים גרורים אמרו אין לך אומה שראויה להדבק בה כזו ומה בני מלכים כך בני הדיוטות על אחת כמה וכמה ומה גרים גרורים כך ישראל על אחת כמה וכמה. הקל וחומר נעשה על ידי עוברים ושבים […]

זבחים י"ג (ע"א): לא ירצה המקריב אותו לא יחשב זריקה בכלל היתה ולמה יצתה להקיש אליה לומר לך מה זריקה מיוחדת שהיא עבודה (ומכפרת) ומעכבת כפרה אף כל עבודה ומעכבת כפרה יצאו שפיכת שיריים והקטרת אימורין שאין מעכבין את הכפרה. האר"י בביאור מידה זו כתב: וכל דבר שהיה בכלל וכו' (ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא). לפעמים מקבלת מן הת"ת בסוד למודי ה', ע"י נצח או הוד, ותהיה המלכות בהוד, והת"ת […]

פסחים כ"ד (ע"א): אלא אמר רב פפא מהכא (ויקרא ז) והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף שאין תלמוד לומר לא יאכל מה תלמוד לומר לא יאכל אם אינו ענין לגופו דהא נפקא ליה מקל וחומר ממעשר הקל ומה מעשר הקל אמרה תורה (דברים כו) לא בערתי ממנו בטמא בשר קדש חמור לא כל שכן וכי תימא אין מזהירין מן הדין הקישא הוא דכתיב (דברים יב) לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וגו' מה […]

נאמר במשנה: אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט מן האירוסין לא יאכלו בתרומה רבי אלעזר ורבי שמעון מכשירין. ואומרת הגמרא: תניא אמר ר"מ ק"ו ומה קדושי רשות אין מאכילין קדושי עבירה לא כ"ש אמרו לו לא אם אמרת בקידושי רשות שכן אין לו להאכיל במקום אחר תאמר בקדושי עבירה שכן יש לו להאכיל במקום אחר. דברי רבי מאיר קשים להבנה. מה פירוש קידושי רשות אין מאכילין. בפשטות הכוונה לקידושין רגילים שישראל נושא ישראלית, וקידושין אלו אין מאכילין בתרומה. אלא […]