יבמות י"א (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
יבמות י"א (ע"ב): אמר רבי חייא בר אבא רבי יוחנן בעי המחזיר גרושתו משניסת צרתה מהו אמר ליה רבי אמי ותיבעי לך היא גופה היא גופה לא קמיבעיא לי דאמרינן קל וחומר במותר לה אסורה באסור לה לא כל שכן. מותר ואסור הם קל וחמור. המותר הוא במידת החסד והאסור במידת הדין. על כן אמרו שאם במותר לה שהוא בעלה (והקשר ביניהם בחי' חסד), אסורה עליו משנישאת אחר גירושיה, אחי בעלה שהייתה אסורה עליו, והקשרים שלהם הם בבחינת דין, קל […]
עירובין ק"ג (ע"א) – לימוד מקל וחומר
הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. עירובין ק"ג (ע"א): אמר רבי אליעזר ק"ו ומה שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת אלו שמשום שבות אינו דין שידחו את השבת. מקורו בפסחים ס"ה: משנה אלו דברים בפסח דוחין את השבת שחיטתו וזריקת דמו ומיחוי קרביו והקטרת חלביו אבל צלייתו והדחת קרביו אינן דוחין את השבת הרכבתו והבאתו מחוץ לתחום וחתיכת יבלתו אין דוחין את השבת ר' אליעזר אומר דוחין אמר ר"א והלא דין הוא […]
מספר ביאורים ביחס שבין המידות לקודש
בהתייחס לגמרא זבחים מ"ט (ע"ב) – נ"א (ע"א) נאמר בזהר "קודש – מילה בגרמיה". הקודש הוא עצמי ולכן בקדשים אנו מבקשים את העצמיות ולא לימודים שיש בהם בחינה של חיצוניות. הלמד עצמו הוא תורה ולכן למדו קדשים בכל המידות. אבל למד מן הלמד זה נקרא חיצוני. במידות עצמן היקש הוא חיבור חיצוני בין שני נושאים, הקשורים זה לזה קשר חיצוני. ק"ו אדם לומד מעצמו ולא מבחוץ ג"ש אדם לומד מרבו – מבחוץ – אבל זה חושף את העצמיות הפנימית של […]
סנהדרין ק"י (ע"א) ועירובין ס"ג (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ הרמ"ע מפאנו. סנהדרין ק"י (ע"א): אמר ר' יוסי כל החולק על מלכות בית דוד ראוי להכישו נחש כתיב הכא (מלכים א א) ויזבח אדוניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזוחלת וכתיב התם (דברים לב) עם חמת זוחלי עפר. עירובין ס"ג (ע"א): אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המורה הלכה בפני רבו ראוי להכישו נחש שנאמר (איוב לב) ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים […]
יבמות ט"ו (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
יבמות ט"ו (ע"ב): לבית הלל מי קאמרינן קל וחומר ומה אלמנה לכהן גדול שאין איסורה שוה בכל בנה פגום זו שאיסורה שוה בכל אינו דין שבנה פגום. אלמנה לכהן גדול יש בה שתי בחינות שונות האחת מצד הדין, אסורה היא לכהן גדול וזו היא מידת הדין שבפרשה זו. הבחינה השניה היא שקידושין תופסין בה וזו היא מידת החסד שיש חיבור בינה לבין כהן גדול, וכל חיבור הוא מצד החסד. אין הנהגת פרשה זו נחשבת לדין ממוזג בחסד, אלא לשתי בחינות […]
עירובין ס"ג (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ הרמ"ע מפאנו. עירובין ס"ג (ע"א) 1: אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המורה הלכה בפני רבו ראוי להכישו נחש שנאמר (איוב לב) ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים וגו' על כן זחלתי וכתיב (דברים לב) עם חמת זוחלי עפר. גזירה שוה מכרעת בכח הקבלה מרבו ורבו מרבו בתוך מידת גזירה שוה, מובנה, כחלק מן המידה, הכלל שאין אדם דן גזירה שוה מעצמו אלא […]
חגיגה כ"ד (ע"א) – לימוד מקל וחומר
חגיגה כ"ד (ע"א): תניא אמר רבי יוסי מנין לרביעי בקדש שהוא פסול ודין הוא ומה מחוסר כפורים שמותר בתרומה פסול בקדש שלישי שפסול בתרומה אינו דין שיעשה רביעי לקדש ולמדנו שלישי לקדש מן התורה ורביעי בקל וחומר שלישי לקדש מן התורה מנין דכתיב והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל מי לא עסקינן דנגע בשני וקאמר רחמנא לא יאכל רביעי מקל וחומר הא דאמרן. יש להבין מה פירוש למדנו שלישי בקדש מן התורה ורביעי מקל וחומר. א. גם ק"ו הוא […]
עירובין נ"א (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י והרמ"ע מפאנו. עירובין נ"א (ע"א): הני אלפים אמה היכן כתיבן… אמר רב חסדא למדנו מקום ממקום ומקום מניסה וניסה מניסה וניסה מגבול וגבול מגבול וגבול מחוץ וחוץ מחוץ דכתיב (במדבר לה) ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו'. הלימוד בגזירה שוה משוה כמה פסוקים ועושה אותם ענין אחד. ומכאן למדו שאל יצא איש ממקומו היינו אלפיים אמה ויש שלא גרסו "גבול מגבול" ולמדו ניסה מניסה […]
חגיגה ה' (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
חגיגה ה' (ע"ב): רבי ורבי חייא הוו שקלי ואזלי באורחא כי מטו לההוא מתא אמרי איכא צורבא מרבנן הכא נזיל וניקביל אפיה אמרי איכא צורבא מרבנן הכא ומאור עינים הוא אמר ליה רבי חייא לרבי תיב את לא תזלזל בנשיאותך איזיל אנא ואקביל אפיה תקפיה ואזל בהדיה כי הוו מיפטרי מיניה אמר להו אתם הקבלתם פנים הנראים ואינן רואין תזכו להקביל פנים הרואים ואינן נראין אמר ליה איכו השתא מנעתן מהאי בירכתא אמרו ליה ממאן שמיעא לך מפרקיה דרבי יעקב […]
שבת צ"ט (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. שבת צ"ט (ע"ב): אמר עולא קל וחומר לאחרים עושה מחיצה לעצמו לא כ"ש. היה מקום לומר שרה"ר מתפשטת ורחבה ורה"י נפרדת ומצומצמת ואז כביכול רה"ר בחי' חסד שעניינו התפשטות ורה"י דין המצמצם. ואז הק"ו אם המחיצה עושה דין ומפרידה את הרשות שהיא בחי' לאחרים עושה מחיצה, לעצמה לא כ"ש שהיא מופרדת מרה"ר. אלא שעדיין יש לעיין שמא נפרדת היא אבל לא חלק מרה"י מפרידה בין הרשויות, ויש […]