המאגר התורני

באגרות ראי"ה אגרת ק"ג מאריך הרב קוק זצ"ל לבאר את ההבדל בין התלמוד הבבלי ובין התלמוד הירושלמי, את מקורו ואת משמעותו. כן הוא בענין חכמת ההגדה עם חכמת ההלכה, שיסוד הראשונה חכמת הלב והרעיון, שכל ההלכות המרובות התלויות בדעה ובמחשבה נובעות ממנה, והשניה היא חכמת המעשים. ששניהם נובעים משני השרשים שמסתעפים מתורה הקדושה, הם החכמה והנבואה, שלא נתבארו עדיין יפה גדריהם ביחש לנתוח ההלכות וענין תורה שבעל פה. כי הך כללא ד"לא בשמים היא" יש בו כמה הררים גדולים, אף […]

כלל זה מבוסס על הכלל "תפוחי זהב במשכיות כסף". הכלל: יש לשים לב לביטויים מיוחדים בלשון הגמרא, ולעמוד על העומק הגנוז בהם. על החשיבות שבדיוק במילות הגמרא אין צורך להרחיב. דבריהם של חכמים שקולים בשקל הקודש, ויש משמעות לכל ביטוי ולכל מילה. אחת הדרכים לעמוד על העומק הפנימי הגנוז בדברי הגמרא הוא בשימת לב לביטויים מיוחדים. לפעמים הגמרא משתמשת במטבע לשון מיוחדת – מגדירה מושג או כלל, והלשון מתפרשת שלא כפשט המילים. במקרים אלו נראה שהביטוי מכוון להבנה פנימית של […]

כלל זה מבוסס על הכלל נשמת התורה. הכלל: קושיות רבות בסוגיה הן כחורים דרכם ניתן להציץ פנימה אל העומק הפנימי. דיוק בפשט מוליך אל הסוד. הרמב"ם, בבארו את המשפט שבכותרת, עומד על דרך כתיבתה של התורה, ודבריו מהווים בסיס לדרך לימוד התורה לעומקה (מורה נבוכים פתיחה, עמ' י' במהדורת הרב קפאח): אמר החכם 'תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על אפניו'. ושמע באור ענין זה אשר הזכיר. 'משכיות' הם הפתוחים המרושתים, כלומר שיש בהם מקומות מחוררים שחוריהם דקים מאד, כמו […]

כלל זה מבוסס על הכלל נשמת התורה. הכלל: הנגלה דן בדרך התגובה המתאימה למציאות, והנסתר מברר את מקורה הרוחני של המציאות, מדוע היא בנויה כפי שהיא. אחד הביטויים לשאיפת החיבור בין הנגלה והנסתר הוא התייחסות לדברים המופיעים בספרות הפנימית (זוה"ק, כתבי האר"י וכדומה) ושייכים לסוגיות הגמרא, כגון התייחסות של חז"ל לארבע אבות נזיקין או לשור המועד וכדומה. ניתן לשאול, מה מקומם של דברים אלה בלימוד הגמרא? כיצד דברי הזוה"ק המדמים את מחריבי בית המקדש לשור המועד1, או קושרים את דין […]

תמורה י"ג (ע"א): אמר ר"ש והרי מעשר בכלל היה ולמה יצא לומר לך מה מעשר קרבן יחיד וקרבן מזבח ודבר שבא בחובה ודבר שאינו בשותפות אף כל קרבן יחיד וקרבן מזבח ודבר שבא בחובה ודבר שאינו בא בשותפות. הנהגת דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד היא הנהגת הבריאה. "דבר" היא בחי' מלכות שיצאה מחיבורה בתפארת, וזו בחינת בריאת העולם, שהעולם כביכול "ננסר" להיותו מציאות שלימה בפני עצמה. לא ללמד על עצמה יצאה אלא על הכלל שהוא התפארת שירדה להתחבר […]

בדף ב' (ע"ב) מביאה הגמ' ברייתא: קדשי עובדי כוכבים לא נהנין ולא מועלין ואין חייבין עליהם משום פיגול נותר וטמא. ובדף ג' מביאה הגמ' מקור דין זה אחר שביארה הגמ' לא נהנין מדרבנן ולא מועלין מדאורייתא: מאי טעמא דכתיב נפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה וילפינן חטא חטא מתרומה. היינו שלומדים בגזירה שוה חטא חטא מתרומה שבתרומה נאמר "ושמרו משמרתי ולא ישאו עליו חטא" (ויקרא כ"ב, ט'). וממשיכה הגמ': ובתרומה כתיב בני ישראל ולא עובדי כוכבים. הכוונה לפסוק (במדבר י"ח, […]

תמורה דף ט' (ע"א): … ואביי אמר (טוב בטוב מנלן דלא ימיר – שטמ"ק) קל וחומר הוא ומה טוב ברע דעלויי קא מעלי ליה לקי טוב בטוב דכי הדדי נינהו לא כל שכן דלקי ורבא אין עונשין מן הדין ואביי אמר לך הא לאו דינא הוא מי גרע טוב מרע. קל וחומר דאביי פשוט הוא, שאם ממיר טוב של חולין ברע של הקדש דינו שלוקה, אף שמיטיב עם ההקדש, טוב בטוב שאינו מיטיב עם ההקדש אינו דין שילקה? אם הוא […]

תענית דף ח' (ע"א): אמר רבי אמי בא וראה כמה גדולים בעלי אמנה מניין מחולדה ובור ומה המאמין בחולדה ובור כך המאמין בהקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה. ועי' רש"י ותוס' עניינם של חולדה ובור. בערוך מביא המעשה בשלמות שהבתולה שמרה אמונים ולא נישאה לאיש והאיש לא שמר אמונים ונשא אישה ומתו ילדיו וגרש אשתו וחזר ונשא אותה בתולה ונתברכו בילדים ובנכסים לאורך ימים ומסיים בפסוק "עיני בנאמני ארץ לשבת עימדי". הכוונה ל"גדולים בעלי אמנה" שמקבלים שפע גדול מן […]

מועד קטן כ"ח (ע"ב): תנו רבנן כשמתו בניו של רבי ישמעאל נכנסו ארבעה זקנים לנחמו רבי טרפון ורבי יוסי הגלילי ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא אמר להם רבי טרפון דעו שחכם גדול הוא ובקי באגדות אל יכנס אחד מכם לתוך דברי חבירו אמר רבי עקיבא ואני אחרון פתח רבי ישמעאל ואמר רבו עונותיו תכפוהו אבליו הטריח רבותיו פעם ראשונה ושניה נענה רבי טרפון ואמר ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה והלא דברים קל וחומר ומה נדב ואביהוא שלא […]

מועד קטן ט' (ע"א): אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן אותה שנה לא עשו ישראל את יום הכפורים והיו דואגים ואומרים שמא נתחייבו שונאיהן של ישראל כלייה יצתה בת קול ואמרה להם כולכם מזומנין לחיי העולם הבא מאי דרוש אמרו קל וחומר ומה משכן שאין קדושתו קדושת עולם וקרבן יחיד דוחה שבת דאיסור סקילה מקדש דקדושתו קדושת עולם וקרבן צבור ויום הכפורים דענוש כרת לא כל שכן אלא אמאי היו דואגים התם צורך גבוה הכא צורך הדיוט הכא נמי מיעבד […]