המאגר התורני

ערכין ל' (ע"א): תנו רבנן מכרה לראשון במנה ומכרה ראשון לשני במאתים מנין שאינו מחשב אלא עם הראשון ת"ל [לאיש] אשר מכר לו מכרה לראשון במאתים ומכר הראשון לשני במנה מנין שאין מחשבין אלא עם השני ת"ל לאיש [לאיש] אשר בתוכו דברי רבי רבי דוסתאי בן יהודה אומר מכרה לו במנה והשביחה ועמדה על מאתים מנין שאינו מחשב אלא במנה שנאמר והשיב את העודף העודף שבידו מכרה לו במאתים והכסיפה ועמדה על מנה מנין שאין מחשבין אלא במנה שנאמר והשיב […]

ספרי נשא (פסקא מ"ב): ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום… גדול השלום שהרי עליונים צריכים לו שנאמר איוב כה המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו. והרי דברים קל וחומר ומה במקום שאין איבה ותחרות ושנאה ובעל דבבא צריכים שלום קל וחומר למקום שיש בו כל המדות הללו. עי' בדברי הנצי"ב בביאורו לספרי שהקשה על הקל וחומר, שהרי כך ברא הקב"ה את המלאכים שלא יזיקו זה את זה עי"ש בדבריו. נראה שזה גופא הקל וחומר. לכאורה יש הרי הנהגת קל […]

הגמרא מבארת את הברייתא המדברת על הצורך במליחת קרבנות בדרך של לימוד כלל ופרט וכלל: אימא קרבן כלל ומנחה פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט מנחה אין מידי אחרינא לא הדר אמר על כל קרבנך חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש שאחרים באין חובה לה אף כל שאחרים באין חובה לה. ובהמשך בדף כ"א מוסיפה הגמרא דעת רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא: דתניא רבי ישמעאל בנו של […]

ערכין ל"א (ע"ב): אמר רבי אבא בר ממל מכר שני בתי ערי חומה אחד בחמשה עשר באדר הראשון ואחד באחד באדר השני זה שמכר לו באדר השני כיון שהגיע יום אחד באדר של שנה הבאה עלתה לו שנה זה שמכר לו בחמשה עשר של אדר הראשון לא עלתה לו שנה עד חמשה עשר באדר של שנה הבאה מתקיף לה רבינא ולימא ליה אנא קדים שחין נורא מקמא דידך משום דאמר ליה את נחית לעיבורא: וא"ר אבא בר ממל נולדו לו […]

ביצה ל"ו (ע"ב): … כל אלו ביום טוב אמרו קל וחומר בשבת אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד. כבר למדנו לדעת (לעיל ל"ה:-ל"ו.) שיום טוב הוא בחי' קל והשבת חמורה. שכן האורות המאירים ומשפיעים ביום טוב גלויים יותר ואינם מלובשים כמו האורות המאירים בשבת1. על כן דברים שנאסרו ביום טוב, קל וחומר שיאסרו בשבת. שבת משום קדושתה העליונה ואורותיה העליונים (אשר משום עליונותם אי אפשר לקבלם שלא דרך לבושים ומסכים) "כל העולמות עד למעלה עד הא"ס… והנה […]

מנחות כ"א (ע"ב): ת"ל ברית מלח עולם הוא ולהלן הוא אומר מאת בני ישראל ברית עולם מה להלן משל ציבור אף כאן משל ציבור. הרמב"ם הביא מצות מליחת הקרבנות שהיא מצוה בפני עצמה מן העובדה שעל כל קרבנך תקריב מלח ומכאן שאינה חלק מכל קרבן וקרבן ולכן אינה מחלקי המצוה אלא היא מצוה בפני עצמה. אם אכן המליחה היתה חלק מחלקי הקרבן, נראה שהיתה באה מביתו של מביא הקרבן כמו שאת הקרבן מביא הוא מביתו. כיון שהוא מצוה בפני עצמה […]

ערכין כ"ט (ע"א): ר"ש בן אלעזר אומר אין גר תושב נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג אמר רב ביבי מאי טעמא אתיא טוב טוב כתיב הכא כי טוב לו עמך וכתיב התם בטוב לו לא תוננו. כשם שעבד עברי נוהג רק בזמן שהיובל נוהג כך גם דין גר תושב נוהג רק בזמן שהיובל נוהג. עבד עברי נוהג רק כשהיובל נוהג. אין עבדות אלא בזמן חירות. רק כשיש יובל שהוא עלמא דחירו, אז יכולה להתקיים העבדות, שכן אז העבדות אינה שעבוד גמור […]

ביצה ל"ו (ע"א): התם תנן אבל לא את האוצר ואמר שמואל מאי אבל לא את האוצר אבל לא יגמור את האוצר כולו דלמא אתי לאשויי גומות הכא מאי התם הוא בשבת דאסור משום דחמיר אבל יום טוב דקיל שפיר דמי או דלמא התם דאיכא בטול בית המדרש אמרת לא הכא דליכא בטול בית המדרש לא כל שכן והכא תנן משילין פירות דרך ארובה ביום טוב ואמר רב נחמן לא שנו אלא באותו הגג אבל מגג לגג לא ותניא נמי הכי […]

מנחות כ"ג (ע"ב): דא"ר זירא נאמרה הקטרה בקומץ ונאמרה הקטרה בשירים מה הקטרה האמורה בקומץ אין הקומץ מבטל את חבירו אף הקטרה האמורה בשירים אין שירים מבטלין את הקומץ תא שמע הקומץ שנתערב במנחה שלא נקמצה לא יקטיר ואם הקטיר זו שנקמצה עלתה לבעלים וזו שלא נקמצה לא עלתה לבעלים ולא קא מבטיל ליה טיבלא לקומץ מני אי רבנן הא אמרי עולין הוא דלא מבטלי הדדי הא מין במינו בטיל אלא פשיטא ר' יהודה בשלמא למ"ד בתר מבטל אזלינן מבטל […]

במשנה: … ואם החרים את כולם אינם מוחרמים דברי ר"א א"ר אלעזר בן עזריה מה אם לגבוה אין אדם רשאי להחרים כל נכסיו על אחת כמה וכמה שיהא אדם חס על נכסיו. ובגמרא (על דברי ר' אלעזר בן עזריה): היינו תנא קמא איכא בינייהו דרבי אילא דאמר רבי אילא באושא התקינו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש. וברש"י: ר' אלעזר בן עזריה אית ליה דרבי אילא דהא אתא לאשמועינן שיהא אדם חס על נכסיו ר"א לית ליה דרבי אילא דאי בזבז […]