לחיות עם פרשת השבוע – בעקבות נאום ראש הממשלה בנימין נתניהו
בעקבות נאום ראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרת השיחות "לחיות עם פרשת השבוע", נעסוק בפרשה שקרתה השבוע – נאומו המדיני של ראש הממשלה. האם היה זה נאום מכונן? ימים יגידו. אולם, כבר עתה יש מקום להתייחס לנאום ולהשלכותיו. הן מבחינת תכנו של הנאום, והן מבחינת הצורה החיצונית, הנאום נאמר "כמי שכפאו שד". אף אחד מאיתנו לא היה רוצה להיות במקומו, ולעמוד במסכת הלחצים שהוא עומד בה. כאדם פרטי בטוח כל אחד שהוא יודע בדיוק מה צריך לעשות ולומר, ושהוא היה עושה […]
מה מגיע לי?
מה מגיע לי בשבוע שעבר קראנו בתורה בפרשת בהעלותך את תלונת בני ישראל על המן. בתוך תלונתם אומרים בני ישראל (במדבר י"א, ה'): זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים. המילה חנם נדרשה על ידי חכמים: חנם – מן המצוות, חנם – בלא ברכה (עי' ספרי בהעלותך, כ"ט, וזוה"ק ח"ג ק"ח ע"א).לכאורה, תלונתם של בני ישראל לא נגעה לתשלום על המזון. מדוע, אפוא, הזכירו שבמצרים קיבלו את מזונם חנם? נראה […]
יואל – התקופה באספקלריא של תרי עשר – חלק א
התקופה באסקפלריא של תרי עשר שלש דעות בחז"ל על זמנו של יואל: המקדימים: ימי עלי ובניו, המאחרים: ימי _________ והדעה הנראית בפשט הכתובים ובהתאמה לסידורו של ספר יואל בתנ"ך זהו בימי יהורם בן אחאב. בשיעור זה נברר דעה שלישית זו: המתכונת של ספר יואל הוא כמכות מצרים והביטויים דומים. פרקים א- ב עוסקים בארבה, פרקים ג עוסקים בחושך של בוא יום ה' הגדול והנורא, פרק ד' עוסק במכה הגדולה ובהכאת הגויים הגדולים ובדומה למכת בכורות. השינוי כאן שמכת הארבה נוחתת […]
לחיות עם פרשת השבוע – להנצל מהמרגלים שבתוכנו
להינצל מהמרגלים שבתוכנו פרשת שלח עוסקת ביחס לארץ ישראל, ויש ללמוד ממנה את ההסתכלות הראויה על הארץ, ובמיוחד על הקשיים שנתקלים בהם בארץ ישראל. המרגלים ראו את הקשיים וזה גרם להם להוצאת דיבה על הארץ, ואנו צריכים ללמוד מכאן את ההתייחסות הראויה לקשיים שבארץ ישראל. כאשר אומר הקב"ה למשה שהוא רוצה לכלות את עם ישראל, אומר משה (במדבר י"ד, י"ג-כ'): ויאמר משה אל ה' ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו. ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי […]
לקום עם שיר חדש בלב
לקום עם שיר חדש בלב בפרשת השבוע, בהעלותך, מובאות תלונות של עם ישראל (במדבר י"א, ד'-ו'): וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר. זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים. וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ. כמה ביאורים והסברים נאמרו לפסוקים אלו – מהו "חנם", ומהו הזכרון הטוב שיש להם מתקופת שעבוד מצרים.נעמוד על נקודה חשובה ומרכזית כגישה לחיים העולה […]
פרק ששה עשר – תיתי לי – מידת חסידות
"תיתי לי" – מידות חסידות הגמרא במסכת שבת (קי"ח ע"ב) מביאה דברי אמוראים על הנהגותיהם הטובות: אמר רב נחמן: תיתי לי דקיימית שלש סעודות בשבת. אמר רב יהודה: תיתי לי דקיימית עיון תפלה. אמר רב הונא בריה דרב יהושע: תיתי לי דלא סגינא ארבע אמות בגילוי הראש. אמר רב ששת: תיתי לי דקיימית מצות תפילין. ואמר רב נחמן: תיתי לי דקיימית מצות ציצית. אמר ליה רב יוסף לרב יוסף בריה דרבה: אבוך במאי זהיר טפי, אמר ליה: בציצית, יומא חד […]
לחיות עם פרשת השבוע – משברים של כלל ישראל
משברים של כלל ישראל במרכז הפרשה מופיעה פרשה המוקפת "סימניות" מלפניה ומלאחריה: וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר משֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ.וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבֲבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל. פרשה זו מחלקת את ספר במדבר לשלושה ספרים, והחלוקה מבדילה בצורה חדה בין תחילת הספר להמשכו. בתחילת הספר – סדר מופתי של ישראל במדבר, בהליכתו ובחנייתו. ואילו לאחר פרשה זו – מתאוננים, קברות התאוה, מרגלים, קורח.העם מתאוננים ומבקשים בשר, ותגובתו של משה רבנו: וַיִּשְׁמַע משֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו אִישׁ […]
לחיות עם פרשת השבוע – שייכותנו להר סיני
שייכותנו להר סיני פרשת נשא נקראת ברוב השנים לאחר חג השבועות. אומר על כך ר' צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק נשא, ז'): איתא בספר הזכות לחידושי הרי"מ זצ"ל הטעם שיש מדרש רבה בגודל הכמות וגם הזוהר הקדוש בגודל האיכות, היינו האדרא רבה דייקא בפרשה זו יותר משאר הפרשיות. משום שעל פי רוב קוראים תמיד פרשת נשא אחר שבועות זמן מתן תורתינו לזה בא השפעה גדולה בדברי תורה בשבת זה. האריכות הגדולה במדרש באה בדרשות על פרשת הנשיאים שבסוף פרשת נשא. […]
פרק שביעי – מלאכת קושר
מלאכת קושר שיטות שונות יש בין הראשונים בהגדרת מהותה של מלאכת קושר, נעמוד על סוגית הגמרא ועל שיטות הראשונים בהבנתה.נעיין בשלוש סוגיות ובפסקי הרי"ף והרמב"ם עליהן. הצעת הסוגיותא. שבת קי"א ע"ב: משנה. ואלו קשרים שחייבין עליהן: קשר הגמלין וקשר הספנין, וכשם שהוא חייב על קישורן כך הוא חייב על היתרן…גמרא. מאי קשר הגמלין וקשר הספנין, אילימא קטרא דקטרי בזממא וקטרא דקטרי באיסטרידא, האי קשר שאינו של קיימא הוא, אלא קיטרא דזממא גופיה ודאיסטרידא גופה…משנה. יש לך קשרין שאין חייבין עליהן […]