לחיות עם פרשת השבוע – איך מתאחדים?
אנו קוראים השבת שתי פרשות מחוברות, "ויקהל" ו"פקודי". מעניין לשים לב לביטוי החוזר בתחילת שתי הפרשות. פרשת ויקהל פותחת (שמות ל"ה, א'): וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם. ופרשת פקודי פותחת (שמות ל"ח, כ"א): אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. חז"ל דרשו את המילה אלה בשני המקומות הללו. בתחילת פרשת ויקהל דרשו (שבת ע' ע"א): לפי שנאמר "ויקהל משה […]
לחיות עם פרשת השבוע – למה שוברים את הכלים?
"פרשיות השבוע" בתקופה האחרונה הן המחאות נגד הרפורמה במערכת המשפט. ננסה להתייחס לכך ולבחון מה מקומה ביחס לזה. נתחיל בהערה מתוך הפרשה. ר' צדוק קושר לפרשת השבוע פסוק בספר משלי (כ"ז, ט'): שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב וּמֶתֶק רֵעֵהוּ מֵעֲצַת נָפֶשׁ. סוף הפסוק עוסק במיתוק – כשאדם מעניק לחברו עצה טובה – הוא ממתיק את חייו. ר' צדוק אומר שגם תחילת הפסוק עוסקת במיתוק – השמן והקטורת ממתקים, ושניהם נמצאים בפרשת השבוע. הפרשה פותחת בשמן (שמות כ"ז, כ'): וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת […]