לחיות עם פרשת השבוע – אך עושים צום קל?
אנו רגילים בדרך כלל לעסוק לקראת יום הכיפורים בעניינו של הצום – איך עושים "צום קל". אין הכוונה להסחת הדעת מהצום או לאכילת מאכלים שעוזרים לגוף לצום, אלא על הבנת הערך הרוחני של הצום. כשמבינים את המשמעות של הצום, הוא הופך להיות קל. בספרים הקדושים מבואר, שהצום הוא בעצם "אכילה עליונה". אין אנו אוכלים לחם, בשר ודגים, אבל אנו אוכלים ביום כיפור דברים במישור אחר. נבאר את הדברים. אמרו בגמרא (ברכות ח' ע"ב): …תנא ליה חייא בר רב מדפתי: כתיב […]
לחיות עם פרשת השבוע – לא סיפורי סבתא
לקראת ראש השנה הבא עלינו לטובה, אנו נזכרים בכל שנה בדברי הזוה"ק (ח"ג, קמ"ט ע"א בתרגום): ר' אלעזר ור' יוסי ור' יצחק היו הולכים בדרך, פגעו באלו הרי חושך. בעוד שהיו הולכים נשא עיניו ר' אלעזר וראה אלו הרים הרמים, והיו חשכים ונוראים באימה. אמר ר' אלעזר אל החברים: אִלו היה אבי כאן, לא הייתי מתיירא, אבל כיון שאנו שלשה, ודברי תורה בינינו, לא יהיה נמצא כאן דין. עוד קודם שנראה את דברי התורה שנאמרו על ידי החכמים, יש להתבונן […]
לחיות עם פרשת השבוע – שמרנות והתחדשות
ברוב השנים קוראים יחד את פרשות "נצבים" ו"וילך". הביטוי "נצבים וילך" הוא ביטוי מעניין, כי הוא מכיל שתי מילים עם הוראות הפוכות. נצבים – "בקומה זקופה", בעמידה. "וילך" – הליכה, תנועה ושינוי. פרשות אלו נקראות בכל שנה לפני ראש השנה, ויש בבחינת "נצבים וילך" הכנה לראש השנה. אנו עוברים משנה לשנה. יש כאן שינוי. "באחד באלול ראש השנה לישיבות", ואנו מתחילים שנה חדשה. התלמידים החדשים בישיבה, ולא רק הם, עוברים ממציאות חיים אחת למציאות אחרת. בישיבה יש צורת חיים שונה […]
דרכי לימוד – דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ומצורע
בשיעור היום נלמד להכיר את נושא הלימוד בי"ג מידות והקשר בין המידה לתוכן הנלמד ממנה לעומק דרך עיון בדוגמאות על פי דרכה של תורת ארץ ישראל. בברייתא של ר' ישמעאל שאומרים כל בוקר מונים 13 מידות שהתורה נדרשת בהם. יש לשאול ולהסתפק מה העניין המיוחד של המידות? מה תפקידן? אפשרות אחת היא שהמידות הם דרך טכנית להוציא את הדינים מתוך התורה. הרמב"ם הלך צעד קדימה עם העניין הזה, כפי שמשתמע מדבריו. התורה שבכתב היא סופית, מספר סופי של מילים. מצד […]
לחיות עם פרשת השבוע – תרגיע!
בכל שנה יש להתפעל מחדש מפרשת הביכורים. אדם לוקח פרי מהשדה שלו, וכך אומרת התורה (דברים כ"ו, ג'): וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ. התורה מדגישה שהכהן הוא "בימים ההם", בדור שלך, ואומרים לו: "הגדתי היום… כי באתי אל הארץ". יכול להיות שהאדם שאומר את זה הוא דור שביעי בארץ. איך הוא אומר כאילו היום הוא בא אל הארץ? התורה מלמדת אותנו שאנו […]
הסומך סוכתו בכרעי המיטה
השיעור יעסוק במשנה השנייה בפרק השני של מסכת סוכה ראשית נחבר את שתי המשניות הפותחות את הפרק ונקרא אותן יחדיו: משנת תנאים תלמוד בבלי מסכת סוכה דף כ עמוד ב משנה. הישן תחת המטה בסוכה – לא יצא ידי חובתו. אמר רבי יהודה: נוהגין היינו שהיינו ישנים תחת המטה בפני הזקנים ולא אמרו לנו דבר. אמר רבי שמעון: מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המטה, ואמר להן רבן גמליאל לזקנים: ראיתם טבי עבדי, שהוא תלמיד חכם ויודע […]