לחיות עם פרשת השבוע – איך מבקשים את ירושלים?
בימים אלה, לפני 54 שנים, עמדנו בכוננות שלפני מלחמת ששת הימים. בהמשך פרצה המלחמה, ששיאה היה בכ"ח באייר – יום שחרור ירושלים. חווינו חויה מיוחדת במינה שבה כל עם ישראל היה שותף לשמחה ולהתרגשות על שחרור ירושלים והכותל המערבי. שאלה מתבקשת בימים אלו – כיצד אנו צריכים לבקש את ירושלים ואת בית המקדש? ננסה להתבונן בשאלה זו לאור פרשת השבוע. בתוך הפסוקים הקשים של פרשת התוכחה, יש שני פסוקים דומים, שבהם הקב"ה מזהיר שחטאי עם ישראל יובילו לשממה. פסוק אחד […]
פרשה ל – סימן ט
בראשית רבה (וילנא) פרשת נח פרשה ל סימן ט ט בדורותיו, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר בדורותיו היה צדיק, הא אלו היה בדורו של משה או בדורו של שמואל לא היה צדיק, בשוק סמייא צווחין לעווירא סגי נהור, משל לאחד שהיה לו מרתף אחד של יין, פתח חבית אחת ומצאה של חומץ, שניה כן, שלישית ומצאה קוסס, אמרין ליה קוסס הוא, אמר להון ואית הכא טב מינה א"ל לא, כך בדורותיו היה צדיק הא אלו היה בדורו של […]
לחיות עם פרשת השבוע – איזו מתנה אתה מבקש?
בפרשת השבוע אנו קוראים את פרשת המועדות. לאחר מצוות הפסח, מופיע ענין מנחת העומר הבאה מן השעורים, ובעקבותיה ספירת העומר. ביום החמישים מקריבים מנחת חיטים, וזהו יום מקרא קודש. לאחר מכן מופיע פסוק שלא קשור, לכאורה, לפרשת המועדות (ויקרא כ"ג, כ"ב): וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. מיד אחר כך מופיע עניינו של ראש השנה (ויקרא כ"ג, כ"ג-כ"ה): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי […]
פרשה ל – סימן ח
תמים היה בדורותיו בר חטייא אמר: כל מי שנאמר בו תמים, השלים שניו למידת שבוע היה. אמר רבי יוחנן: כל מי שנאמר בו היה, מתחלתו ועד סופו הוא צדיק. התיבון ליה: והכתיב אחד היה אברהם וירש את הארץ, מעתה הוא תחלתו והוא סופו?! אמר להון: אף היא לא תברא. דהא רבי לוי בשם ריש לקיש אמר: בן שלוש שנים הכיר אברהם את בוראו וכו'. ר' חנינא ור' יוחנן תרוויהון אמרין: בן ארבעים ושמונה שנה הכיר אברהם את בוראו. ומה אני […]
לחיות עם פרשת השבוע – רוצה להיות קדוש?
נקודה שמקיפה חלק ניכר מן הפרשה, היא ענין הקדושה. הפרשה השניה שנקרא השבת נקראת "קדושים", על שם הפתיחה (ויקרא י"ט, ב'): דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. אך גם בתחילת פרשת אחרי מות אנו קוראים על הקדושה (ויקרא ט"ז, א'-ג'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי […]
פרשה ל – סימן ז
כל מקום שנאמר איש צדיק ומומחה, שכל מאה ועשרים שנה היה נח נוטע ארזים וקוצצן. אמרו: למה כדין? אמר להון: כך אמר מאריה דעלמא, דהוא מייתי מבולא על עלמא. אמר לו: אין איתי מבולא, לא אתי אלא על ביתיה דההוא גברא. כיון שמת מתושלח, אמרו ליה: הא לא אתי מבולא, אלא על ביתיה דההוא גברא, הה"ד (איוב יב) לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל. אמר רבי אבא בר כהנא: כרוז אחד עמד לי בדור המבול, זה נח. תמן אמרין: […]