אורך השיעור: בינוני

שני פסוקים עוסקים בקשר בין האמונה למצוות, וניתן ללמוד מהם על מרכזיותה של האמונה בבנין האישיות של האדם. א. פסוק בחבקוק, שהגמרא מביאה אותו (מכות כ"ד ע"א): בא חבקוק והעמידן (את תרי"ג המצוות) על אחת, שנאמר: "וצדיק באמונתו יחיה". יש שורש אחד לכל תרי"ג המצוות, והוא האמונה. הפסוק בשלמותו (חבקוק ב', ד'): הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה. המילה "עֻפְּלָה" קשה, אבל ניתן לנסות להבינה מההקשר. מי שקשור ל"עופלה" – לא ישרה נפשו. ולעומתו הצדיק – באמונתו […]

השנה בלימוד הפרשה היתה לי הפתעה גדולה. ביום שני קראתי את "שני" של הפרשה, וכשקראתי את הפסוק הראשון – לא הבנתי איך קראתי את הפסוק הזה עשרות שנים ולא שמתי לב לתופעה מיוחדת בו (בראשית כ"ג, י"ז): וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ וְכָל הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בְּכָל גְּבֻלוֹ סָבִיב. חמש פעמים מופיעה המילה "אשר" בפסוק. זוהי הפעם היחידה בתנ"ך. בכל התנ"ך אין פסוק שיש בו יותר משלוש פעמים "אשר", וכאן חמש פעמים. […]

בפרשת השבוע מאריכה התורה בסיפור על סדום וחורבנה. אנו רואים שהתורה מתארת לנו את החטאים שהיו בדורות הראשונים, ואת ההתערבות של הקב"ה. בדור המבול ה' מוריד מבול כדי למחות את האדם. בדור הפלגה נאמר (בראשית י"א, ז'): הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. וביחס לסדום נאמר (בראשית י"ח, כ"א): אֵרֲדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם לֹא אֵדָעָה. הקב"ה יורד ומתערב במהלך ההיסטוריה. אירועים מרכזיים אלו לא מתוארים בתורה בשביל ההיסטוריה – רק […]

המדרש הפותח את דרשות חז"ל על פרשת לך לך, מאיר את דמותו של אברהם אבינו. הרבה עסקו במדרש זה, וננסה גם אנו לעיין בו: "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וגו'", ר' יצחק פתח (תהלים מה, יא): "שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך", אמר רבי יצחק: משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת, אמר: תאמר שהבירה זו בלא מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו: אני הוא בעל הבירה. כך לפי שהיה אבינו […]

בחלק של היום בפרשה (רביעי), יש פסוק מוכר ומפורסם, שננסה להתבונן בו (בראשית ח', כ"א): וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי. רש"י מסביר: מנעוריו – "מנעֻריו" כתיב, משננער לצאת ממעי אמו ניתן בו יצר הרע. יש כאן אמירה יסודית וחשובה. מרגע שאדם יוצא ממעי אמו, מרגע הלידה – יצר הרע מתלוה אליו. הוא נולד […]

פרשה לא' ט' קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה (בראשית ו, יד), קִילִין וּמְדוֹרִין, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מַה הַקֵּן הַזֶּה מְטַהֵר אֶת הַמְצוֹרָע, אַף תֵּבָתְךָ מְטַהֲרָתְךָ. (בראשית ו, יד): וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר, הָכָא אַתְּ אָמַר: וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ וגו', וּלְהַלָּן אַתְּ אָמַר (שמות ב, ג): וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת, אֶלָּא לְהַלָּן עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ הַמַּיִם תַּשִּׁים, וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת, בַּחֵמָר מִפְּנֵי הָרֵיחַ, וּבַזָּפֶת מִפְּנֵי הַמַּיִם.

אנו מתקרבים לימים הנוראים – ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום הכפורים. אחת הדרכים שבהן ימים אלו באים לידי ביטוי היא באמירה שאנו מוסיפים בתפילה החל מראש השנה: זכרנו לחיים, מלך חפץ בחיים, וכתבנו בספר החיים למענך אלהים חיים. אנו מתפללים שה' יכתוב אותנו בספר החיים. כך אנו גם מאחלים איש לרעהו: "כתיבה וחתימה טובה". מהי משמעות הכתיבה בספר החיים? בצורה ילדותית מבינים שיש בשמים ספרים – ספר חיים טובים, ספר גאולה וישועה, ספר פרנסה וכלכלה. בספרים האלו כותבים את […]

כך פותח המדרש הראשון על הפרשה (דברים רבה פרשה ח', א'): הלכה, אדם מישראל שלא התפלל תפלת השחר או תפלת מוסף או תפלת המנחה, הרבה פעמים שלא פנה להתפלל, או מקוצר שהיה עושה צרכיו או שהיה מהלך בדרך ושכח להתפלל, אי זו שעה מותר לו להתפלל ויצא בה ידי חובתו, כיצד הוא צריך לעשות, כך שנו חכמים: תפלת השחר עד חצות, תפלת המנחה עד הערב, תפלת הערב אין לה קבע, אבל של מוספין כל היום. אר"א שכח ולא התפלל תפלת […]

כתב הרב קוק זצ"ל באורות התשובה (ה', א'): התשובה היא ההרגשה היותר בריאה של הנפש. נשמה בריאה בגוף בריא מוכרחת היא לבא לידי האושר הגדול של תשובה, והיא מרגשת בה את העונג הטבעי היותר גדול. פליטת החמרים המזיקים פועלת פעולתה הטובה והמבריאה בגוִיה כשהיא שלמה בתכונתה, והרקה רוחנית של כל מעשה רע וכל רשומים רעים ומקולקלים הבאים ממנו, של כל מחשבה רעה ושל כל רחוק מהתוכן האצילי האלהי בכלל, שהוא יסוד לכל רע, לכל גסות וכעור, מוכרחת היא לבא, כשהאורגן […]

הפרשה הקודמת נקראת "כי תצא", והפרשה שלנו "כי תבוא". בשבוע שעבר למדנו מהפרשה כיצד מתנהגים כשיוצאים, "בדרך בצאתכם ממצרים". מהי הדרך הנכונה להגיב לקלקולים שפוגשים בחוץ. הפרשה שלנו מלמדת כיצד באים אל הארץ, כיצד מתנהגים "בפנים". כיצד מתכוננים ל"אתם נצבים" – איך שומרים על היציבות בארץ ישראל ובמדינת ישראל. בדור שלנו עם ישראל נכנס לארץ בפעם השלישית. גם החזרה השלישית לארץ לא קלה, ואנו צריכים הרבה תפילות והרבה מעשים כדי שהחזרה לארץ לא תתקלקל, כדי שנישאר יציבים ונצבים בארץ. יש […]

לפני שבוע נפטר הרב יהושע צוקרמן, ונעסוק מעט בדמותו ובדרכו. הרב נולד בבלגיה, היה קושר לבני עקיבא, וכשעלה לארץ למד בישיבת מרכז הרב והיה מתלמידיו המובהקים של הרצי"ה זצ"ל. הרב צוקרמן הקים את תנועת אל עמי, מתוך מחשבה שצריך לפנות אל העם, להשפיע ולהחזיר את עם ישראל אל הדרך. הרצי"ה זצ"ל ביקש מהרב צוקרמן להיות ר"מ בישיבת מרכז הרב של השיעור לבוגרי צבא. דוגמא לתלמידי השיעור ההוא הוא אפי איתם, שהיה מתלמידיו המובהקים של הרב צוקרמן, חזר בתשובה דרכו ולמד […]

פרשת כי תצא מיוחדת במצוות הרבות שיש בה. כל הפרשה מלאה במצוות, ללא סיפורים ודברים אחרים. נראה, שניתן ללמוד מבט כללי על המצוות מן הפרשה. שמה של הפרשה מלמד הרבה בענין המצוות. "כי תצא" – היציאה מסדר החיים. יש סדר חיים רגיל ונורמלי. אדם קם בבוקר, מתפלל, הולך לעבודה, חוזר הביתה למשפחתו, "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ" (תהלים קכ"ח, ג'). אך הפרשה מתארת משהו אחר לחלוטין (דברים כ"א, י'): "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ". מי […]

בראשית רבה (וילנא) (פרשת נח) פרשה לא סימן ו דבר אחר כי מלאה הארץ חמס אמר רבי לוי חמס זה עבודת כוכבים, חמס זה גילוי עריות, חמס זה שפיכות דמים, חמס זה עבודת כוכבים שנאמר כי מלאה הארץ חמס, חמס זה גילוי עריות, שנאמר (ירמיה נא) חמסי ושארי על בבל, חמס זה שפיכות דמים, שנאמר (יואל ד) מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקי, חמס כמשמעו.

השבוע הלך לבית עולמו הרב אברהם דוב אוירבך זצ"ל, בנו וממשיך דרכו של רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שהיה מגדולי הדור. הרב אברהם דוב, היה רב בטבריה, ואב בית דין בבתי הדין בטבריה ובצפת. קיבלתי ממנו הרבה תורה וחכמה, ויש צורך שלא להתעצל בהספדו של חכם וצדיק (עי' שבת ק"ה ע"ב), וללמוד מדמותו. נראה, שהתואר המתאים ביותר לתאר את אישיותו של הרב אוירבך כפי שאני קלטתי אותה הוא: "זקן חדש". מקורו של ביטוי זה במדרש (בראשית רבה פרשה ס"ג, ט'): […]

נפתח בכמה עניינים של הכרת הטוב. אנו עומדים היום בג' באלול, שהוא יום פטירתו של הרב קוק זצ"ל, שממנו למדנו את כל היחס לדור, לתורה ולארץ. היום נפטר הרב יהושע צוקרמן זצ"ל, שידיו רב לו בהרבה תחומים ומעשים, בנוסף לגדלותו בתורה. אני חש הכרת הטוב כלפיו באופן אישי. הרב צוקרמן הקים את תנועת אל עמי בירושלים, והוקם במעלות סניף של תנועת אל עמי. הרב צוקרמן ביקש ממני לסייע בהקמת הסניף, להשתתף בישיבות ולהעביר שיעורים. כך נוצר הקשר שלי עם העיר […]