אורך השיעור: בינוני

אנו מתחילים השבת לקרוא את ספר ויקרא. לאור דברי חז"ל, ננסה להתבונן על עניינו של הספר. כך נאמר במדרש (בראשית רבה פרשה ג', ה'): אמר ר' סימון: ה' פעמים כתיב כאן אורה, כנגד חמשה חומשי תורה. "ויאמר אלהים יהי אור", כנגד ספר 'בראשית', שבו נתעסק הקב"ה וברא את עולמו. "ויהי אור", כנגד ספר 'ואלה שמות', שבו יצאו ישראל מאפילה לאורה. "וירא אלהים את האור כי טוב", כנגד ספר 'ויקרא', שהוא מלא הלכות רבות. "ויבדל אלהים בין האור ובין החשך", כנגד […]

המדרש: כי טובות הנה, אמר רבי יודן טבת כתיב, משהיו מטיבין אשה לבעלה היה גדול נכנס ובועלה תחלה, הדא הוא דכתיב כי טבת הנה, אלו הבתולות ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו, אלו נשי אנשים, מכל אשר בחרו, זה זכר ובהמה, רבי הונא בשם רבי אמר דור המבול לא נימוחו מן העולם עד שכתבו גמומסיות לזכר ולבהמה, אמר רבי שמלאי בכל מקום שאתה מוצא זנות אנדרלומסיאה באה לעולם והורגת טובים ורעים, רבי עזריה ורבי יהודא בר רבי סימון שם ריב"ל […]

לפני שנתחיל בענייני הפרשה, שני דברים שקשורים לענייני השעה. כשאמרתי הבוקר את התהלים היומי (לכ"ב באדר), הגעתי לפרק של "ארבעה חייבים להודות", פרק ק"ז. ויש פסוק שחוזר כמה פעמים בצורות שונות: ו. וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם. יג. וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. יט. וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. כח. וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם. אמרתי לעצמי, שחייב להיות בפסוק הזה משהו שקשור לנגיף הקורונה. עלה בדעתי, שהמילים "בצר להם" בגימטריא (367) […]

המדרש: [ו, ב] ויראו בני האלהים, רבי שמעון בן יוחאי קרא להון בני דייניא רבי שמעון בן יוחאי מקלל לכל מאן דקרא להון בני אלהיא, תני רבי שמעון בן יוחאי כל פרצה שאינה מן הגדולים אינה פרצה, כומריא גנבו אלהיא מאן מומי ביה או מאן מקרב, ולמה קורא אותן בני האלהים רבי חנינא ורבי שמעון בן לקיש תרויהון אמרין שהרבו ימים בלא צער, ובלא יסורין, רבי חנא בשם רבי יוסי אמר כדי לעמוד על התקופות ועל החשבונות, רבנן אמרין כדי […]

במרכזה של פרשת כי תשא עומד חטא העגל, ואנו עוסקים בו בדרך כלל. הפעם נעסוק בענין אחר המופיע בפרשה – שמן המשחה. לאחר פרשות תרומה ותצוה שעסקו בכלי המשכן ובבגדי הכהונה, פרשת כי תשא עוסקת בכיור, בקטורת ובשמן המשחה, כהשלמה למלאכת המשכן. כך נאמר (שמות ל', כ"ב-ל"ג): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וּקְנֵה בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם. וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁמֶן זַיִת הִין. וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ […]

לחיות עם פרשת השבוע – תצוה – מי שמכיר… בספר מתוך התורה הגואלת (ח"א), מובאות שיחותיו של הרצי"ה זצ"ל במשך שנת ה'תשל"ח. נעיין בכמה נקודות לאור דבריו לפרשת תצוה. בפרשת תרומה מפורטים כלי המשכן והמשכן. לאחר מכן, פרשת תצוה עוסקת בבגדי הכהונה, ולאחר מכן ב"ימי המילואים", שבהם מתחילים הכהנים לעבוד במשכן. לאחר כל התיאור הארוך הזה, מופיעים כמה פסוקים העוסקים בהשראת השכינה בעם ישראל (שמות כ"ט, מ"ב-מ"ו): עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה לְדַבֵּר […]

המדרש: ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת והלא יפת הוא הגדול אלא בתחלה אתה דורש שהיה צדיק, ונולד כשהוא מהול, ושייחד הקדוש ברוך הוא שמו עליו, ושאברהם עתיד לצאת ממנו, ששמש בכהונה גדולה ושנבנה בית המקדש בתחומו, שמעון בר חוטה אמר שמנין אותיותיו תלה הקדוש ברוך הוא לדורות מן המבול ועד הפלגה, שלש מאות וארבעים שנה.

לחיות עם פרשת השבוע – תרומה – איך מורידים את בית המקדש מהשמים? כשקוראים את פרשת תרומה, "לחיות עם פרשת השבוע" פירושו לחשוב על בית המקדש ועל קישורו אלינו. איך אנו חיים את הפסוק (שמות כ"ה, ח'): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. התחושה שמלוה אותי בימים האחרונים היא, שהיום יותר מתמיד בית המקדש נראה קרוב אלינו. זה תלוי רק בנו. אם אנו היינו ראויים לכך – בניית בית המקדש כבר היתה מאחורינו. נשיא ארצות הברית כבר אמר שעם ישראל הוא […]

המדרש: אמר רבי חנינא אין מיתה לעתיד לבא אלא בעובדי כוכבים בלבד, ר' יהושע בן לוי אמר לא בישראל ולא בעובדי כוכבים, שנאמר (ישעיה כה) ומחה ד' אלהים דמעה מעל כל פנים, מה עביד ליה רבי חנינא מעל כל פנים, מעל פניהם של ישראל, והכתיב (שם /ישעיהו/ סה) כי הנער בן מאה שנה ימות והא מסייע ליה לר' חנינא, מה עביד ליה רבי יהושע בן לוי, ראוי לכל עונשים, והא כתיב (תהלים מט) כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם […]

לחיות עם פרשת השבוע – משפטים – איך מנצחים את הקורונה? אתמול הפיצו בחוסר אחריות שמועה, שגילו את וירוס הקורונה בגליל המערבי. אמנם אחרי שעה התברר שזה לא נכון, אבל במהלך השעה הזאת הספקתי לחשוב איפה זה נמצא בפרשה. "ומשנה לא זזה ממקומה", ויש מקום לעיין בנושא זה. הפסוק שחשבתי עליו מתוך הפרשה (שמות כ"ג, כ"ה): וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ. התורה אומרת לנו מה לעשות כדי להסיר את המחלה. חשוב לעסוק בכך, […]

לחיות עם פרשת השבוע – יתרו – נעשה ונשמע – כלל ופרטים מעמד הר סיני עומד במרכז הפרשה. נעמוד על פסקא אחת מדבריו של הרב קוק זצ"ל, שבה אומר הרב רעיון חשוב לחיים, ומיישם אותו ביחס למעמד הר סיני (שמונה קבצים א', תכ"ג): ההשגות הולכות בדרך הופעה ועבודה. כלומר, הופעה פתאומית המזרחת אור על תכנים ידועים, ולפעמים מזרחת הופעה אחת עולמות מלאים, ואחר כך בא זמן העבודה לברר את הפרטים הכלולים בההופעה. וכשם שאצל כל יחיד באה הופעה המצריכה אחר […]

לחיות עם פרשת השבוע – בשלח – יוצאים, יוצאים ויוצאים פרשת השבוע כוללת עניינים רבים – יציאת ישראל ממצרים, קריעת ים סוף ושירת הים, המעשה במרה, מסה ומריבה, ירידת המן, השבת, מלחמת עמלק. הרצי"ה זצ"ל מתייחס לענין זה (שיחות הרצי"ה שמות, עמ' 158): כל האומר והשפע הגדול הזה של דבר ד' מרוכז בפרשה שלנו, הנקראת פרשת שירה מאז ועד הנה. כל הענינים שבה הם ענין אחד המרוכז סביב השירה. הפסוק הראשון בפרשה מלמד את האתגר המיוחד שעם ישראל מתמודד איתו […]