אורך השיעור: קצר

המדרש: ואת הכוכבים א"ר אחא משל למלך שהיו לו שני אפוטרופין אחד שולט בעיר, ואחד שולט במדינה, אמר המלך הואיל ומיעט עצמו זה להיות שולט בעיר, גוזר אני עליו בשעה שהוא יוצא תהא כל אוכלסא יוצאה עמו, ובשעה שיהא נכנס תהא בולי ודימוס נכנסה עמו, כך אמר הקדוש ברוך הוא הואיל והלבנה הזו מיעטה עצמה להיות שולטת בלילה, גוזר אני עליה, בשעה שהיא יוצאת שיהו הכוכבים יוצאין עמה, בשעה שהיא נכנסת יהו הכוכבים נכנסים עמה, ודכוותה (בראשית י) ושם אחיו […]

המדרש: רבי יודן בשם רבי תנחום ב"ר חייא ורבי פנחס בשם ר' סימון אמר מאחר שהוא קורא אותן גדולים, הוא חוזר ופוגם אותם את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה, אתמהא, אלא על ידי שנכנס בתחומו של חבירו, אמר רבי פנחס בכל הקרבנות כתיב שעיר עזים אחד חטאת, ובראש חדש כתיב שעיר עזים אחד חטאת לה', אמר הקדוש ברוך הוא הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח, שאני הוא שגרמתי לו להכנס בתחומו של חבירו, ומה אם זה […]

המדרש: (תהלים עד) לך יום אף לך לילה, לך היום מקלס ולך הלילה מקלס, מה היום ברשותך אף הלילה ברשותך, בשעה שאתה עושה לנו נסים ביום לך יום, ובשעה שאתה עושה לנו נסים בלילה אף לך לילה, בשעה שאתה עושה לנו נסים ביום, אנו אומרים לפניך שירה ביום, ובשעה שאתה עושה לנו נסים בלילה אנו אומרים לפניך שירה בלילה, עשית לנו נסים ביום ואמרנו לפניך שירה ביום (שופטים ה) ותשר דבורה וברק בן אבינועם ביום וגו', עשית לנו נסים בלילה […]

המדרש: [א, יד] ויאמר אלהים יהי מאורות, ר' יוחנן פתח (תהלים קד) עשה ירח למועדים, אמר רבי יוחנן לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד, אם כן למה נבראת לבנה למועדים, כדי לחדש בחשבונה ראשי חדשים ושנים, רבי שילה דכפר תמרתה בשם ר' יוחנן אמר אף על פי שעשה ירח למועדים שמש ידע מבואו, משמש ידע מבואו, אין מונין ללבנה אלא משתשקע החמה, יוסטי חברא בשם רבי ברכיה אמר הרי הוא אומר (במדבר לג) ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר […]

המדרש: [א, יג] ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי, יום שנבראו בו גבורים, היך מה דאת אמר (יחזקאל כג) שלישים וקרואים רוכבי סוסים כולם, כיון שנברא הברזל התחילו האילנות מרתתים, אמר להן מה לכם מרתתין, עץ מכם אל יכנס בי, ואין אחד מכם ניזוק.

המדרש: [א, י] ויקרא אלהים ליבשה ארץ, למה נקרא שמה ארץ, שרצתה לעשות רצון קונה, רבי נתן בשם ר' אחא ור' ברכיה בשם רבי יצחק אמר אני אל שדי אני שאמרתי לשמים וארץ די, שאלמלא כן היו מותחים והולכין עד עכשיו, ולמקוה המים קרא ימים, א"ר יוסי ב"ר חלפתא והלא ים אחד הוא ומה ת"ל ימים אלא אינו דומה טעם דג העולה מעכו לעולה מצידון ולעולה מאספמיא.

המדרש: אמר ר' יוחנן תנאין התנה הקדוש ברוך הוא עם הים שיהא נקרע לפני ישראל הדא הוא דכתיב (שמות יד) וישב הים לאיתנו לתנאו שהתנה עמו, אמר רבי ירמיה בן אלעזר לא עם הים בלבד התנה הקדוש ברוך הוא אלא עם כל מה שנברא בששת ימי בראשית הה"ד (ישעיה מה) אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי מידי נטו שמים וכל צבאם צויתי, צויתי את הים שיהיה נקרע לפני ישראל, צויתי את השמים ואת הארץ שישתקו לפני משה שנאמר האזינו […]

המדרש: א"ר לוי יש מן הדרשנים שהם דורשין כגון בן עזאי ובן זומא נעשה קולו של הקדוש ברוך הוא מטטרון למשה בשעה שאמר לו (דברים לב) עלה אל הר העברים, נעשה קולו של הקדוש ברוך הוא מטטרון על המים הה"ד (תהלים כט) קול ה' על המים, אמר רבי ברכיה לא פירשו המים התחתונים מן העליונים אלא בבכיה הה"ד (איוב כח) מבכי נהרות חבש, ר' תנחום מייתי לה מן הכא עושה ארץ בכחו וגו', לקול תתו המון מים וגו', ואין לקול […]

המדרש: אל מקום אחד, רבי יודן בשם רבי לוי ורבי ברכיה בשם רבי יודן ב"ר שמעון אומר כל העולם כלו מים במים, ואתה אומר אל מקום אחד, אתמהא, משל לעשר נודות נפוחות מונחות בטרקלין נצרך המלך למקומן, מה הוא עושה להן מתירן ומוציא את רוחן ומסלקן בזוית אחד, כך דרך הקדוש ברוך הוא על מי בראשית וסילקן בים אוקיינוס הה"ד (איוב יב) הן יעצור במים ויבשו וגו' (שם /איוב/ ט) ודורך על במתי ים.

המדרש: בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה ה סימן א – ב א [א, ט] ויאמר אלהים יקוו המים, כתיב (תהלים קד) מן גערתך ינוסון מקול וגו', רבי ברכיה בשם רבי אבא בר אמי אמר יעשה מדה למים, והיך מה דאת אמר (זכריה א) וקו ינטה על ירושלים, רבי אבא בר כהנא בשם רבי לוי אמר, אמר הקדוש ברוך הוא יקוו לי המים, מה שאני עתיד לעשות בהם, משל למלך שבנה פלטרין והושיב בתוכה אלמים והיו משכימין ושואלים בשלומו של […]

המדרש: "ויקרא אלהים לרקיע שמים", רב אמר: אש ומים. רבי אבא בר כהנא אמר משום רב: נטל הקב"ה אש ומים ופתכן זה בזה ומהן נעשו שמים. דבר אחר, "שמים" כתיב, שהן שמים מעשיהן של בריות, אם זכו "והגידו שמים צדקו", ואם לאו "יגלו שמים עונו". דבר אחר, "שמים", שהבריות משתוממים עליהן, לאמר של מה הן, של אש הן, של מים הן, אתמהא. ר' פנחס בשם רבי לוי אמר: הוא אתא וקם עליו: "המקרה במים עליותיו", הוי של מים הן. סמים, […]

המדרש: הרקיע דומה לבריכה, ולמעלה מן הבריכה כיפה, ומחמת שהבריכה מזעת טיפים עבות והן יורדין לתוך מים המלוחים ואינן מתערבין. אמר ר' יונה: אל תתמה, הדין ירדנא עבר בימא דטבריא ולא מתערב ביה. מעשה נסים יש בדבר, אדם כובר חטים או תבן בכברה, עד שלא ירדו שתים ושלש אצבעות הן מתערבין, ואלו מהלכין מהלך כמה שנים ואין מתערבין. רבי יודן בר' שמעון אומר: שהוא מורידן במדה, שנאמר: "כי יגרע נטפי מים", היך מה דאת אמר: "ונגרע מערכך". כעוביה של ארץ […]

המדרש: כותי אחד שאל את ר' מאיר, אמר לו: אפשר המים העליונים תלוים במאמר, אמר לו: הן, אמר לו: הבא לי אפרכס, הביא לו אפרכס, נתן עליה טס של זהב, ולא עמדו מים, טס של כסף ולא עמדו מים, כיון שנתן אצבעו עמדו מים. אמר לו: אצבעך את נותן, אמר לו: מה אני, שאני בשר ודם, אצבעי מעמדת מים, אצבעו של הקב"ה על אחת כמה וכמה, הוי מים העליונים תלוים במאמר. אמר לו: אפשר אותו שכתוב בו: "הלא את השמים […]

המדרש: רבי פנחס בשם רבי הושעיא אמר: כחלל שבין הארץ לרקיע כך יש בין הרקיע למים העליונים, "יהי רקיע בתוך המים", ביניים ובנתיים. אמר ר' תנחומא: אנא אמרי טעמא, אלו נאמר: 'ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר על הרקיע', הייתי אומר על גופו של רקיע המים נתונים, וכשהוא אומר "ובין המים אשר מעל לרקיע", הרי המים העליונים תלוים במאמר. אמר רבי אחא: כהדין קנדילא. ופירותיהם אלו מי גשמים.

המדרש: "ויאמר אלהים יהי רקיע", כתיב: "המקרה במים עליותיו", בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין ומקרה באבנים ובעצים ובעפר, אבל הקב"ה לא קרה את עולמו אלא במים, שנאמר: "המקרה במים עליותיו".

המדרש: אמר ר' שמואל בר אמי: מתחלת ברייתו של עולם נתאוה הקב"ה לעשות שותפות בתחתונים. מה נפשך, אם לענין החשבון, לא היה צריך למימר אלא אחד, שנים, שלשה, או ראשון, שני, ושלישי, שמא אחד, שני, שלישי, אתמהא. אימתי פרע להם הקב"ה, להלן בהקמת המשכן, שנאמר: "ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו", ראשון לברייתו של עולם. אמר הקב"ה: כאילו באותו יום בראתי את עולמי. תני, עשר עטרות נטל אותו היום: ראשון למעשה בראשית, ראשון למלכים, ראשון לנשיאים, ראשון לכהונה, ראשון לשכינה, […]

המדרש: אמר ר' יהודה בר סימון: 'יהי ערב' אין כתיב כאן, אלא "ויהי ערב", מכאן שהיה סדר זמנים קודם לכן. אמר ר' אבהו: מלמד שהיה בורא עולמות ומחריבן, עד שברא את אלו, אמר: דין הניין לי, יתהון לא הניין לי. אמר ר' פנחס: טעמיה דר' אבהו, "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד", דין הניין לי, יתהון לא הניין לי.

אִישׁ חָמָס רָע יְצוּדֶנּוּ לְמַדְחֵפֹת – שיעור פרשת שבוע – תולדות חשבתי לעסוק בדברים אחרים, אך האירועים החשובים שהתרחשו לפני שעות אחדות – בחיסולו של ראש הזרוע הצבאית של החמאס, וההתכוננות של צה"ל למבצע נרחב – גרמו לי לשנות את תוכן הדברים. בזמנים מיוחדים כאלו, עלינו לבאר את משמעות המאורעות מתוך מבט אל הקודש. נוסף על זאת, ובעיקר, עלינו לברר את התפקיד הגדול המוטל על כתפינו בעת הזו. היום בבוקר, עוד לפני הפעולה הצבאית, שמתי לב שבתחילת התהלים של היום […]

המדרש: "ויקרא אלהים לאור יום", לא הוא אור ולא הוא יום, אתמהא, תני, אורה שנבראת בששת ימי בראשית להאיר ביום אינה יכולה, שהיא מכהה גלגל החמה, ובלילה אינה יכולה, שלא נבראת להאיר אלא ביום, והיכן היא, נגנזה והיא מתוקנת לצדיקים לעתיד לבוא, שנאמר: "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים", אתמהא, "שבעת", ולא שלשה הן, והלא ברביעי נבראו המאורות, אלא כאינש דאמר: כן וכן אנא מפקד לשבעת יומיא דמישתותי. רבי נחמיה אמר: אלו שבעת ימי […]

אמר ר' סימון: ה' פעמים כתיב כאן אורה, כנגד חמשה חומשי תורה. "ויאמר אלהים יהי אור", כנגד ספר 'בראשית', שבו נתעסק הקב"ה וברא את עולמו. "ויהי אור", כנגד ספר 'ואלה שמות', שבו יצאו ישראל מאפילה לאורה. "וירא אלהים את האור כי טוב", כנגד ספר 'ויקרא', שהוא מלא הלכות רבות. "ויבדל אלהים בין האור ובין החשך", כנגד ספר 'במדבר', שהוא מבדיל בין יוצאי מצרים לבאי הארץ. "ויקרא אלהים לאור יום", כנגד ספר משנה תורה, שהוא מלא הלכות רבות. מתיבין חברייא לרבי […]