דרישת י"ג מידות בתורה שבכתב
שבת קל"ב (ע"א): אבל מילה גופה דברי הכל דוחה שבת מנלן אמר עולא הלכה וכן אמר רבי יצחק הלכה מיתיבי מניין לפיקוח נפש שדוחה את השבת רבי אלעזר בן עזריה אומר מה מילה שהיא אחת מאיבריו של אדם דוחה את השבת קל וחומר לפיקוח נפש שדוחה את השבת ואי סלקא דעתך הלכה קל וחומר מהלכה מי אתי והתניא אמר לו רבי אלעזר בן עזריה עקיבא עצם כשעורה מטמא הלכה ורביעית דם קל וחומר ואין דנין קל וחומר מהלכה אלא אמר […]
זהר רעיא מהימנא וארא דף כ"ה
ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים וידעתם כי אני ה' אלקיכם וגו'. פקודא דא קדמאה דכל פקודין. ראשיתא קדמאה דכל פקודין למנדע ליה לקב"ה בכללא מאי בכללא למנדע דאית שליטא עלאה דאיהו רבון עלמא וברא עלמין כלהו שמיא וארעא וכל חיליהון. ודא איהו בכללא. וסופא דכלא בפרט למנדע ליה בפרט וכלל ופרט איהו רישא וסופא רזא דכר ונוקבא כחדא ואשתכח בר נש בהאי עלמא דאתעסק בכלל ופרט בר נש בהאי עלמא איהו כלל ופרט. תקונא דהאי עלמא איהו כלל […]
הנהגת כלל ופרט, פרט וכלל, כלל ופרט וכלל – בירושלמי
בכמה מקומות בירושלמי1 אמרו שכלל ופרט ופרט וכלל שתיהן מידה אחת הן, שהכל בכלל. גם לדעה זו האומרת כן בדברי ר' ישמעאל, מכל מקום בכלל ופרט וכלל, נשארת דעתו של ר' ישמעאל שאי אתה דן אלא כעין הפרט. מתאימים הדברים לסגנון הברייתא דר' ישמעאל, שכללו כלל ופרט ופרט וכלל במידה אחת, אף לא אמרו מה תוכן מידה זו. ובהמשך אמרו כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט. סגנון הברייתא דר' ישמעאל מתאים אפוא גם לדעה זו שאף כלל […]
גזירה שוה – בשבח הקצוות ובשבח ההכרעה והאמצע – תהליך
כתב הרמ"ק בפרדס שער תשיעי: בהאציל הקב"ה אצילותו האציל שני מידות הפכיים שהם החסד והגבורה שהשכר והענש נמשך מהם. בהמשך דבריו דבר בשבח ההכרעה, הממתנת את הטוב והשכר כשאין העולם צריך אותו כל כך, ואת הדין והענש, כשאין העולם צריך אותו כל כך. על כל פנים בהאציל הקב"ה אצילותו האציל מידות הפכיות. אמנם ברור ומובן שראשית הכל היא אחדות פשוטה. אעפ"כ כבר ב"עתיק" יש בחי' של זכר ונקבה של פנים וחוץ וק"ו בא"א שכבר נבחנים שני צדדים אף כי הכל […]
קל וחומר, גזירה שוה ובנין אב – תהליך
בי"ג מידות התורה נדרשת קל וחומר, גזירה שוה, בנין אב וכתוב אחד, בנין אב ושני כתובים וכו' אפשר לראות בשלש המידות הראשונות תהליך של "שרי בפירודא וסיים בחיבורא" (זהר משפטים) שהוא תהליך של סטרא דקדושה. שלב ראשון הוא בחינת קל וחומר. האר"י מבאר את הנהגת מידת קל וחומר: כי פעם תקבל מחסד וגבורה שבתפארת, וזהו מקל וחומר. כי קל רמז לרחמים, המקילים את הדין, ומרחמים על העולם. וחומר, רומז אל הדין, המחמיר לדון את העולם, הרי מדה א'. ומדה […]
ביאור הרב קוק לי"ג מידות
רבי ישמעאל אומר, בשלש עשרה מדות התורה נדרשת בהן. המספר עשר הוא הרושם את הרבוי המתאחד, ומתעלה לכלל האחדות בכללותו, והמספר שלש מורה על הרבים, הרבוי המתפזר ומתרבה לפרטיו. אבל המספר המורה את האחדות הגמורה הוא הקבוץ של המספרים שלש ועשר, שיוצא מהם מספר שלש עשרה, המורה התאחדותו של המספר המתאחד עם המספר המתרבה, המספר המכלל עם המספר המפרט, ובשביל כך אחד עולה במספר י"ג. וכל התורה כולה, הנפלאה באחדותה, באחדות שאיפתה לרומם ולקדש הכל, לפאר ע"י הכל את שמו […]
ביאור בעל התולעת יעקב לי"ג מידות
סתרי שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהם. מקל וחומר זו כנגד המאור העלון שהוא קל בערך עלתו. והלא אתה רואה שכתר עליון הנקרא קל אין בריה יכולה לעלות ולחשוב שם ולידע מהותו, כ"ש וכ"ש עילת העילות שהוא חמור ונעלם ונסתר בהשגתו יותר שאין כל בריה יכולה להרהר בו. כענין דוגמא זו אנו למדין בתורתנו החמור מן הקל. כן פירש מדה זו בעל אור זרוע. מגזרה שוה כל הסבות הם גזרות לשי"ת, ואמר "שוה" שיזהר אדם שלא ליתן פחיתות באחת מהם. […]
מבוא למידת קל וחומר
כך היא לשון האר"י: מקל וחומר – דרשא זו מצד המלכות, שמקבלת מהתפארת פעם כך ופעם כך, כי פעם תקבל מחסד וגבורה שבתפארת, וזהו מקל וחומר. כי קל רומז לרחמים, המקילים את הדין, ומרחמים על העולם. וחומר, רומז אל הדין, המחמיר לדון את העולם, הרי מדה א'. ומדה זו, כשהעולם נידון קצת ממנו בדין גמור, וקצת ממנו ברחמים גמורים, ומרחם על העולם. האר"י אינו מרחיב מהי הנהגת הדין ומהי הנהגת הרחמים. בדברי הרב קוק על י"ג מידות יש הרחבת דברים […]
מבוא למידת גזירה שוה
שלש הוראות יש למילה גזירה. א. לשון מילה (ועי' בקול הנבואה עמ' פ"ה ובהערה מ"א). ב. לשון חיתוך וסירוס. ג. לשון דין כמו גזירת חכמים. לרב קוק1 גזירה לשון מילה, שהמילים שוות. לרמ"ע מפאנו2 גזירה שוה לשון סירוס הקליפות וגזירתם. לאר"י3 נראה שגזירה שווה היינו הדין שווה בשניהם וגזירה כמו גזירות חכמים. * * * לשון האר"י בהנהגת גזירה שוה: לפעמים תקבל מתפארת שבתפארת, שהוא מכריע בקו השוה בין חסד לגבורה, ואז יהיה העולם נידון בדרך ממוזג, לא רחמים גמורים […]