על תפילה בציבור
על תפילה בציבור בדורות האחרונים עובר העולם תהליך של אינדיבידואליות. גם בעולם התורני תופסת עבודת הפרט וחייו מקום מרכזי יותר.על כן חשוב לשוב ולעסוק במושג ה"ציבור" ולחזקו. בגמרא מובא1: תניא, אבא בנימין אומר: אין תפלה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, שנאמר (מלכים א' ח') "לשמוע אל הרנה ואל התפלה", במקום רנה שם תהא תפלה. בית הכנסת הוא מקום רנה, ובמקום זה ראוי להשמיע את התפילה. על כן ראוי לתפילתו של אדם שתהיה בבית הכנסת.דברי הגמרא קשים – מדוע מגדירה […]
על קביעות עתים לתורה
על קביעות עתים לתורה בגמרא בברכות1 מובא: ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל הקובע מקום לתורתו2 אויביו נופלים תחתיו, שנאמר (שמואל ב' ז'): "ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה". הגמרא עוברת מן הכלל אל הפרט. הפסוק שמביאה הגמרא עוסק בכלל – אם יתקיים בעם ישראל "ונטעתיו ושכן תחתיו", ועם ישראל יקבע את מקומו בארץ ישראל – הרי שאויבינו יפלו תחתינו. הדבר תלוי אך ורק בנו, ובהחלטתנו […]
פרשה ג – פסקה טז
קהלת רבה פרשה ג', ט"ז דבר אחר, "את הכל עשה יפה בעתו", רבי ברכיה אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: מחלוקת שהיתה בין רחבעם וירבעם, בין דוד ושבע בן בכרי ראויה היתה להיות, אלא אמר הקב"ה: עדיין לא נבנה בית המקדש ואני מכניס מחלוקת במלכות בית דוד, אלא יבנה בית המקדש ואחר כך מה דהוי בסופא הוי (רבי אומר אפילו לדבר עבירה יפה בעתו). ר' בנימין בשם רבי לוי אמר: "גם את העולם נתן בלבם" – אהבת עולם נתן בלבם. […]