קטגוריה: בראשית רבה

המדרש: אמר רבי יוחנן הבל היה גבור מקין, שאין ת"ל ויקם אלא מלמד שהיה נתון תחתיו, אמר לו שנינו בעולם מה את הולך ואומר לאבא, נתמלא עליו רחמים, מיד עמד עליו והרגו, מן תמן אינון אמרין טב לביש לא תעביד וביש לא ימטי לך, ויהרגהו, במה הרגו, רשב"ג אמר בקנה הרגו שנאמר וילד לחבורתי דבר שעושה חבורה, ורבנן אמרי באבן הרגו, שנאמר כי איש הרגתי לפצעי, דבר שהוא עושה פצעים, רבי עזריה ורבי יונתן בר חגי בשם רבי יצחק אמר […]

המדרש: [ד, ח] ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם וגו', על מה היו מדיינים, אמרו בואו ונחלוק את העולם אחד נטל הקרקעות ואחד נטל את המטלטלין, דין אמר ארעא דאת קאים עליה דידי, ודין אמר מה דאת לביש דידי, דין אמר חלוץ, ודין אמר פרח, מתוך כך ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו, רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר שניהם נטלו את הקרקעות, ושניהן נטלו את המטלטלין, ועל מה היו מדיינין, אלא זה אומר בתחומי בהמ"ק =בית המקדש= […]

המדרש: סוף פסקה ח ומי קברו א"ר אלעזר בן פדת עופות השמים וחיות טהורות קברוהו, ונתן להן הקדוש ברוך הוא שכרן ב' ברכות שמברכים עליהן, א' לשחיטה, וא' לכיסוי הדם. סימן ט רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר כתיב (שם /תהלים/ לז) חרב פתחו רשעים וגו', חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם זה קין להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך זה הבל (שם /תהלים ל"ז/) חרבם תבא בלבם וגו', נע ונד תהיה בארץ, [ד, ט – י] ויאמר ה' אל […]

המדרש: (בראשית ד) וישע ה' אל הבל ואל מנחתו, נתפייס ממנו, [ד, ה] ואל קין ואל מנחתו לא שעה, לא נתפייס ממנו, ויחר לקין מאד ויפלו פניו, נעשו כאור, [ד, ו – ז] ויאמר ה' לקין למה חרה לך ולמה נפלו פניך הלא אם תטיב שאת, ברכה, כד"א (ויקרא ט) וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם, ואם לא תטיב שאת, קללה דכתיב (שם /ויקרא/ כב) והשיאו אותם עון אשמה, ד"א אם תטיב אני מוחל לך על עונותיך ואם לאו […]

המדרש: ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה' מן הפסולת, לאריס רע שהיה אוכל את הבכורות, ומכבד למלך את הסייפות, [ד, ד] והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן, ר"א ורבי יוסי בר חנינא, ר"א אמר הקריבו בני נח שלמים ורבי יוסי אמר עולות הקריבו, אתיב ר"א לרבי יוסי בר חנינא והכתיב והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן דבר שחלבו קרב מה עבד ליה לר' יוסי, עביד ליה מן שמניהון, אתיב ר"א לרבי יוסי והא כתיב (שמות כד) וישלח את […]

המדרש: [ד, ג] ויהי מקץ ימים ר"א ורבי יהושע, ר"א אמר בתשרי נברא העולם, רבי יהושע אמר בניסן נברא העולם, מאן דאמר בתשרי נברא העולם עשה הבל קיים מן החג ועד החנוכה, מ"ד בניסן נברא העולם עשה הבל קיים מן הפסח ועד העצרת, בין לדברי אלו בין לדברי אלו הכל מודים שלא עשה הבל בעולם יותר מחמשים יום.

המדרש: [ד, ב] ותוסף ללדת את אחיו את הבל הדא מסייעא לרבי יהושע בן קרחה דאמר עלו למטה שנים וירדו שבעה, ותוסף ללדת תוספת ללידה, ולא תוספת לעיבור, ויהי הבל רועה צאן וקין היה עובד אדמה, שלשה הן שהיו להוטים אחר האדמה, ולא נמצא בם תועלת, ואלו הן, קין עובד אדמה נח (בראשית ט) ויחל נח איש האדמה, עוזיהו (ד"ה =דברי הימים= ב' כ"ו) אכרים וכורמים בהרים ובכרמל כי אוהב אדמה היה.

המדרש: אר"א בן עזריה ג' פלאים נעשו באותו היום, בו ביום נבראו, בו ביום שמשו, בו ביום הוציאו תולדות, א"ל רבי יהושע בן קרחה עלו למטה שנים וירדו שבעה, קין ותאומתו, והבל ושתי תאומותיו, ותאמר קניתי איש את ה', חמת לה הא איתתא בנין, אמרה הא קנין בעלי בידי, רבי ישמעאל שאל את רבי עקיבא אמר לו בשביל ששימשת נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה, אכין ורקין מיעוטים, אתין וגמין רבויים, האי את דכתיב הכא מהו, אמר אלו נאמר […]

המדרש: והאדם ידע וגו' רבי הונא ור' יעקב ברבי אבין בשם ר' אבא בר כהנא אמר לא שמשה בריה קודם לאדם הראשון, וידע אין כתיב כאן, אלא והאדם ידע את חוה אשתו הודיע דרך ארץ לכל, ד"א והאדם ידע, ידע מאיזו שלוה נשלה, ידע מה עבדת ליה חוה, א"ר אחא חיויא חיויך ואת חיויא דאדם, ותהר ותלד את קין, אר"א בן עזריה ג' פלאים נעשו באותו היום, בו ביום נבראו, בו ביום שמשו, בו ביום הוציאו תולדות, א"ל רבי יהושע […]

המדרש: [ד, א] והאדם ידע את חוה אשתו וגו' (שם /תהלים/ כה) זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה, לא מן דכדון אלא כי מעולם המה, א"ר יהושע בר נחמיה שבם ניהגת עם אדם הראשון, שכך אמרת לו כי ביום אכלך ממנו מות תמות, ואילולי שנתת לו יום אחד משלך שהוא אלף שנה, היאך נזקק להעמיד תולדות.

המדרש: מקדם, רב אמר בכל מקום רוח מזרחית קולטת, אדם הראשון, ויגרש את האדם וישכן מקדם לג"ע, קין, ויצא קין מלפני ה' וישב בארץ נוד קדמת עדן, הרוצח (דברים ד) אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש, ד"א מקדם קדם לג"ע נבראו המלאכים הה"ד (יחזקאל י) היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה, ואת להט, ע"ש (תהלים קד) ומשרתיו אש לוהט, המתהפכת, שהם מתהפכים פעמים אנשים פעמים נשים, פעמים רוחות, פעמים מלאכים, […]

המדרש: [ג, כד] ויגרש את האדם, רבי יוחנן ור"ש בן לקיש, רבי יוחנן אמר כבת כהן שנתגרשה ואינה יכולה לחזור, ר' שמעון בן לקיש אמר כבת ישראל שנתגרשה והיא יכולה לחזור, על דעתיה דרבי יוחנן הקשה עליו, על דעתיה דר"ש ריתה עליו, ד"א ויגרש הראה לו חורבן ב"ה =בית המקדש=, היך מה דאת אמר (איכה ג) ויגרס בחצץ שני, רבי לוליאני בר טברי בשם ר' יצחק אמר למגרשה של עדן גרשו, והושיב עליו שומרים שישמרו אותו הה"ד (ישעיה ה) ועל […]

המדרש: [ג, כג] וישלחהו ה' אלהים מגן עדן, רבי יהודה ור' נחמיה, רבי יהודה אמר שלחו מגן עדן בעולם הזה, ושלחו מג"ע =מגן עדן= לעולם הבא, ר' נחמיה אמר שלחו מג"ע בעולם הזה, ולא לעוה"ב, על דעתיה דר' יהודה הקשה עליו, ועל דעתיה דר' נחמיה ריתה עליו, א"ר הונא איתפלגון רבי אדא בר אהבה ורבי המנונא חד אמר כר"י, וחד אמר כדר' נחמיה, והא מסייע לרבי נחמיה (תהלים יז) אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך, לכשיקיץ אותו שנברא בדמותך […]

המדרש: ועתה פן ישלח ידו, א"ר אבא בר כהנא מלמד שפתח לו הקדוש ברוך הוא פתח של תשובה, ועתה, אין ועתה אלא תשובה, שנאמר (דברים י) ועתה ישראל מה ה' אלהיך וגו', והוא אומר פן ואין פן אלא לאו, אמר הקדוש ברוך הוא ישלח ידו ואכל גם מעץ החיים, אתמהא, ואם אוכל הוא חי לעולם, לפיכך וישלחהו ה' אלהים מגן עדן כיון ששלחו התחיל מקונן עליו ואמר הן האדם היה כאחד ממנו.

המדרש: דרש רבי פפוס הן האדם היה כאחד ממנו, כאחד ממלאכי השרת, א"ל ר"ע דייך פפוס, א"ל מה אתה מקיים הן האדם היה כאחד ממנו, א"ל שנתן לו המקום לפניו שני דרכים, דרך החיים, ודרך המות, ובירר לו דרך אחרת, רבי יהודה בר סימון אמר כיחידו של עולם שנאמר (דברים ו) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, רבנן אמרי כגבריאל שנאמר (דניאל י) והנה איש אחד לבוש הבדים, כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה, ריש לקיש אמר כיונה מה זה בורח […]

המדרש: (איוב יד) תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו, תוקף שנתן הקדוש ברוך הוא באדם הראשון לנצח לעולם היה, כיון שהניח דעתו של הקדוש ברוך הוא והלך אחר דעתו של נחש, משנה פניו ותשלחהו, כיון ששלחו התחיל מקונן עליו, ואומר הן האדם היה כאחד ממנו.

המדרש: (איוב כ) אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע, אם יעלה לשמים שיאו רומיה, וראשו לעב יגיע, עד מטי ענניא, א"ר יהושע בר' חנינא ור"י ברבי סימון בשם ר"א מלא כל העולם כלו בראו מן המזרח למערב שנאמר (תהלים קלט) אחור וקדם צרתני, מן הצפון לדרום מניין (דברים ד) ולמקצה השמים ועד קצה השמים, ומניין אף כחללו של עולם ת"ל (תהלים קלט) ותשת עלי כפכה (שם /תהלים קל"ט/) כגללו לנצח יאבד, על שגלל מצוה קלה נטרד מגן עדן, (שם […]

המדרש: הה"ד (משלי כד) על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב, א"ר הונא הרי שקנה שדה וקנה כרם קרוי איש, וקרוי אדם, ונקרא עצל, מה הנייה לו, אלא על שדה איש עצל עברתי, זה אדם הראשון, על כרם אדם חסר לב, זו חוה, א"ר הונא היכן מצינו שנקראת חוה אדם (ישעיה מד) כתפארת אדם לשבת בית, (משלי כד) והנה עלה כולו קמשונים, וקוץ ודרדר תצמיח לך, (שם /משלי כ"ד/) כסו פניו חרולים, בזעת אפיך תאכל לחם, (שם […]

פרשה כ סימן י אמר רבי לוי למדתך תורה דרך ארץ לפום חילך אכול, ופרא מן מה דאת לביש ויתיר ממה דאת שרי, לפום חילך אכול, מכל עץ הגן אכול תאכל, ופרא מן מה דאת לביש, ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו, ויתיר ממה דאת שרי, שהרי שנים היו שרוין בכל העולם כולו. פרשה כא סימן א [ג, כב] ויאמר ה' אלהים הן האדם היה כאחד ממנו וגו', כתיב (דניאל ח) ואשמע אחד קדוש מדבר ויאמר [אחד קדוש] לפלמוני המדבר וגו', […]

המדרש: [ג, כא] ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם בתורתו של ר"מ מצאו כתוב כתנות אור אלו בגדי אדם הראשון שהן דומים לפיגם רחבים מלמטה וצרין מלמעלה ר' יצחק רביא אומר חלקים היו כצפורן ונאים כמרגליות, א"ר יצחק ככלי פשתן הדקים הבאים מבית שאן, כתנות עור שהן דבוקים לעור, ר"א אמר איגיאה, רבי איבו אמר אגנייה, רבי יהושע בן לוי אמר לגאי, רבי יוסי בר חנינא אמר סיסרטון, ר"ש בן לקיש אמר גלי קסינון ובהם היו בכורות משתמשין, […]