קטגוריה: מוסר

"תפוחי זהב במשכיות כסף" נאומו של יהודה המופיע בתחילת פרשת ויגש נדרש בכמה פנים על ידי חכמים, ויש בדרשות אלו כדי להעמידנו על עומקם של דברים. אמרו במדרש1: דבר אחר, "ויגש אליו יהודה", כתיב (משלי כ"ה) "תפוחי זהב במשכיות כסף", תרגם עקילס הגר: חזורין דדהב בגו דיסקרין דכסף. "דבר דבור על אופניו", מה אופן זה מראה פנים מכל צד, כך היו דבריו של יהודה נראים לכל צד בשעה שדבר עם יוסף. יש להבין את המדרש. מה פירוש האמירה שדבריו של […]

יום שאילת הגשמים מידי שנה אנו מקוים שנזכה לומר באחת השיחות את הברכה על ירידת הגשמים, ובשנים רבות אנו אכן זוכים לכך. לעתים אנו נאלצים, לצערנו, ללמוד את סוגיית עצירת גשמים. מן הראוי, אפוא, לעסוק ביום זה, בו מתחילים לשאול על הגשמים, בשאלה: מה מוטל עלינו לעשות כדי שנזכה לשנה גשומה. הדבר תלוי, כפי שנראה, במעשינו – ברקע התורני והחברתי שאנו יוצרים כאן, בעולם המצפה לגשם.בזוה"ק1 מובא: תניא אמר ר' יוסי: פעם אחת היה העולם צריך לגשמים, באו לפני ר' […]

הרוצה בתשובה בשיחה זו נעיין בברכת התשובה בתפילת שמונה עשרה: הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. יש להבין מהו חידושה של ברכה זו על פני ברכת הסליחה, בה אנו מתפללים ומבקשים שה' יסלח לחטאינו. בספר "פירוש הברכות והתפילות" מבאר ר' יהודה ברבי יקר (רבו של הרמב"ן) את הברכה, תוך דיוק במילותיה.תחילת הברכה מחולקת לשתי בקשות: השיבנו אבינו לתורתך. קרבנו מלכנו לעבודתך. ביחס לתורה שייכת תשובה, ופניה לקב"ה כְּאָב, וביחס לעבודה שייכת […]

הרוצה בתשובה בשיחה זו נעיין בברכת התשובה בתפילת שמונה עשרה: הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. יש להבין מהו חידושה של ברכה זו על פני ברכת הסליחה, בה אנו מתפללים ומבקשים שה' יסלח לחטאינו. בספר "פירוש הברכות והתפילות" מבאר ר' יהודה ברבי יקר (רבו של הרמב"ן) את הברכה, תוך דיוק במילותיה.תחילת הברכה מחולקת לשתי בקשות: השיבנו אבינו לתורתך. קרבנו מלכנו לעבודתך. ביחס לתורה שייכת תשובה, ופניה לקב"ה כְּאָב, וביחס לעבודה שייכת […]

אהבת החברים בסידורים רבים מופיע שיש לומר בכל בוקר: הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "וְאָהֲבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". אהבת ישראל היא הפתיחה הראויה לתפילה.מקור הדברים הוא בדברי האר"י ז"ל בשער הכוונות1: קודם שהאדם יסדר תפילתו בבית הכנסת מפרשת העקידה ואילך צריך שיקבל עליו מצות "ואהבת לרעך כמוך", ויכוין לאהוב כל אחד מבני ישראל כנפשו, כי על ידי זה תעלה תפילתו כלולה מכל תפילות ישראל ותוכל לעלות למעלה ולעשות פרי… תפילה הכלולה מתפילותיהם של כל ישראל היא תפילה העושה פרי. הגמרא […]

יש גבול! אחד הנושאים החושבים ביותר בחינוך – ומי מאיתנו איננו מחנך של עצמו ושל משפחתו – הוא הגבולות.אנו חיים בעולם פוסט מודרני, שחלק מרכזי בתפיסתו היא התנגדות לגבולות, מתוך מחשבה שהם כולאים את הרוח האנושית. דווקא משום כך יש לעמוד על חשיבותם של הגבולות.הצבת גבולות היא דבר קשה. כאשר ילד מבקש מאביו סוכריה והוא נענה ב"לא!", התגובה של הילד היא בכי וצעקות. זה לא נעים לילד ולאביו. ילדים – וגם מבוגרים – אינם שמחים לקבל גבולות. זה מעיק, זה […]

היחס לחלשים וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר1. הכותרת שיש לתת לפסוקים אלה היא: היחס לחלשים. הפסוקים פותחים במילים "וגר לא תלחץ", ומסיימים במילים "וינפש בן אמתך והגר", ובתווך נמצאת המצוה לשמוט את הקרקע בשביעית, בשביל […]

ביטול תורה בשיחה זו נבחן את היחס הראוי למושג "ביטול תורה".בעת לימודי בישיבה היו הרבה שיחות על ביטול תורה. החשש מביטול תורה היה מורגש באויר, והודגש שכל דקה וכל שניה יקרה. הגר"א אומר שכל אות של לימוד תורה היא קיום מצוה, וממילא כל הפסד של לימוד אפילו של אות זו עברה. זו היתה האוירה.כשהגיע זמני לומר שיחות לתלמידים, התלבטתי כיצד לגשת לנושא, והרגשתי שהגישה הזו איננה בלעדית. היא גורמת לאדם לחץ ועצבנות. הוא איננו יכול להנות בצורה ישרה, נכונה ואמיתית. […]