קטגוריה: מאגר תורני

לחיות עם פרשת השבוע – שלח – תורה וחול במדינה פרשת שלח היא פרשת הקשר שלנו לארץ ישראל. השאלה הגדולה שיש לעסוק בה בלימוד הפרשה היא: מה בדיוק היה חטאם של המרגלים? בהקשר לכך יש להבין גם את חטאם של המעפילים. אנו רגילים למילה מעפילים בהקשר חיובי, אולם התרגום מתרגם את המילים (במדבר י"ד, מ"ד): וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר" – "וארשיעו למסק לריש טורא". התרגום רואה בהם רשעים.יש להבין, אפוא, במה חטאו המעפילים בעקבות חטא המרגלים. כבר עמדנו על […]

המדרש: [א, יא] ויאמר אלהים תדשא הארץ, תני בשם ר' נתן ג' נכנסו לדין וד' יצאו מחוייבין, ואלו הן אדם וחוה ונחש נכנסו לדין, ונתקללה הארץ עמהן, שנאמר (בראשית ג) ארורה האדמה בעבורך, שתהא מעלה לך דברים ארורים, כגון יתושים וזבובין פרעושין, א"ר יצחק מגדלאה אף הן יש בהן הנאה, ולמה נתקללה, ר"י ב"ר (שמעון) [שלום] ור"פ, ר"י בר' (שמעון) [שלום] אמר שעברה על הצווי שכך אמר לה הקדוש ברוך הוא תדשא הארץ דשא וגו', מה הפרי נאכל אף העץ […]

פרשת בהעלותך – יתרו ועין טובה בשיחה הקודמת עסקנו בערכה של "עין טובה", וכעת נמשיך בענין זה.המחשבות על עין טובה עוררו אותי לשים לב לביטויים מיוחדים בפרשת השבוע, פרשת בהעלותך.כך נאמר (במדבר י', כ"ט-ל"ד): וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ: וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל […]

התמודדות עם בעיות – לחיות עם פרשת השבוע – בהעלותך פרשת בהעלותך מתייחדת בכך שגם היא מחולקת באמצעה לשלושה חלקים, והחלוקה הזו באה לידי ביטוי אפילו בצורה החיצונית. פרשת "ויהי בנסוע" מוקפת לפניה ולאחריה באות נ הפוכה, וכך יוצרת הפסקה בין מה שנאמר לפניה ובין מה שנאמר אחריה.לפניה – הסדר המיוחד של מחנה ישראל במדבר, "איש על דגלו", כל שבט במקומו ומחנה ישראל באמצע. התורה מתארת את הדרך שבה נסעו ישראל במדבר, כיצד הודיעו על המסע על ידי החצוצרות, ומה […]

המדרש: [א, י] ויקרא אלהים ליבשה ארץ, למה נקרא שמה ארץ, שרצתה לעשות רצון קונה, רבי נתן בשם ר' אחא ור' ברכיה בשם רבי יצחק אמר אני אל שדי אני שאמרתי לשמים וארץ די, שאלמלא כן היו מותחים והולכין עד עכשיו, ולמקוה המים קרא ימים, א"ר יוסי ב"ר חלפתא והלא ים אחד הוא ומה ת"ל ימים אלא אינו דומה טעם דג העולה מעכו לעולה מצידון ולעולה מאספמיא.

עין טובה מובא בפרקי אבות (פ"ב מ"ט): אמר להם (רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו): צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם. רבי אליעזר אומר: עין טובה, רבי יהושע אומר: חבר טוב, רבי יוסי אומר: שכן טוב, רבי שמעון אומר: הרואה את הנולד, רבי אלעזר אומר: לב טוב. אמר להם: רואה אני את דברי אלעזר בן ערך, שבכלל דבריו דבריכם. המשנה פותחת ב"עין טובה", ומסיימת ב"לב טוב". הלב והעין יכולים להוביל את האדם לטוב או חלילה להיפך, ככתוב (במדבר ט"ו, […]

עוצמה פנימית מול אתגרי הדור בפרקי אבות מובא (פ"ג מ"י): רבי דוסא בן הרכינס אומר: שינה של שחרית, ויין של צהרים, ושיחת ילדים, וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ מוציאין את האדם מן העולם. "מוציאין את האדם מן העולם" הוא ביטוי מיוחד, הבא ללמד שאדם שאלו הם חייו – יצא מן העולם. כביכול הוא איננו חלק מן העולם, אלא הוא "ליד העולם". הוא חולף ליד מציאות החיים האמיתית, וחי בהחמצה כללית של "העולם". שינה של שחריתהגמרא מספרת, שלרבי אלעזר ברבי […]

הכל לשם שמים בפרקי אבות מובא (פ"ב מי"ב): רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יְהִי מָמוֹן חֲבֵרָךְ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ. וְהַתְקֵן עַצְמָךְ לִלְמוֹד תּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָךְ. וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם. שלוש המימרות שבמשנה בנויות בהדרגה – מן החוץ אל הפנים. ההתחלה היא ב"ממון חברך" – המלמד את ההתייחסות שמה שנמצא מחוץ לאדם. ההמשך עוסק באדם עצמו – "התקן עצמך". ולבסוף – מה שיוצא מהאדם, פעולותיו ומעשיו – "וכל מעשיך". יהי ממון חברך חביב עליך כשלך יש תכלית לבריאה, ולכל דבר יש […]