קטגוריה: מאגר תורני

הגאולה לא נתקעה בפקק… או עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה כאשר יעקב ועשו נפרדים, מציע עשו ללכת יחד עם יעקב. עונה לו יעקב1: יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה. חז"ל ראו בפסוק זה ביטוי להבדל בין ישראל לאומות ביחס לדרך התנהלותם בעולם.כך דרשו חז"ל בזוה"ק2: בשעה שאמר עשו 'נסעה ונלכה', נחלק את העולם הזה בינינו, ונשלוט בו יחד. מה אמר יעקב? 'יעבר נא אדוני לפני […]

הקול קול יעקב והידיים ידי עשו כאשר יצחק ממשש את יעקב ומרגיש שהוא שעיר הוא מביע את תמיהתו: הקול קול יעקב והידיים ידי עשו1. בפשט הכתוב, היה זה ביטוי לתחושתו מלכתחילה, שכן סגנון דיבורו של העומד לפניו לא נשמע כסגנונו של עשו. זו גם היתה הסיבה שהוא ביקש לבדוק אם אמנם זה בנו עשו אם לאו.חז"ל במדרשים ראו בפסוק זה מקור לכל מערכת היחסים שבין יעקב לעשו. בהקשבתם לביטוי זה בפסוק הבינו חז"ל שהוא מקפל בתוכו הרבה יותר ממה שהוא […]

עד מתי עצל תשכב? נעיין בכמה פסוקים בספר משלי העוסקים בעצל1: לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם. אשר אין לה קצין שטר ומשל. תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה. עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך. מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב. ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן. ישנן כמה נקודות שיש ללמוד מפסוקים אלו. א. חז"ל דרשו2: מה ראה שלמה ללמד לעצל מן הנמלה? רבנן אמרי הנמלה הזו שלשה בתים יש לה ואינה כונסת בעליון מפני […]

למה יש גלגלים למכונית? לא מזמן יצא לי לשמוע "מחזיר בתשובה" מקצועי, באחד מ"ערוצי הקודש":– אני ניגש לאדם ברחוב, ושואל אותו: למה יש גלגלים למכונית?– כדי להתקדם, גלגל הוא הצורה הטובה ביותר.– והגה למה יש?– כדי לכוון את הרכב לכיוון הרצוי.– בלמים?– כדי לעצור.– ולמה יש רכב?– כדי לעבור ממקום למקום.– ולמה יש לאדם עיניים?– כדי שיוכל לראות.– ואזניים?– לשמוע.– ופה?– לדבר.– ואדם, למה יש אדם?– …לשאלה זו אין תשובה.מטרת הדיאלוג היא להראות שכשם שלכל דבר בעולם ובאדם יש תפקיד […]

למה האדם רעב? אדם נשאל על דרכו, על מעשים שעושה וצורת הבילוי שהוא מבלה. תשובתו היא: "אני נהנה, מה הבעיה?".האם ישנה סיבה, מלבד סיבות הלכתיות, שלא לעשות דבר שנהנים ממנו?ננסה לעיין בעניין זה דרך פסוקים במשלי1: בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח: יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות: גם בשחוק יכאב לב ואחריתה שמחה תוגה: מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב. פסוקים אלה, המהוים יחידה בפני עצמה בתוך הפרק, מדברים על אדם הבטוח בעצמו, דרכו ישרה בעיניו, […]

סבא, גם אתה צפית במשחקי האליפות? הפסוק אומר במשלי1: כי חנם מְזֹרָה הרשת בעיני כל בעל כנף. הציפור, תוך מעופה בשמים, רואה על הארץ זרעונים טובים לאכילה. מה מבינה הציפור? אם ישנם שם זרעונים, כנראה הם בשביל שאני אוכל אותם, אחרת לְמה הניחו זרעונים במקום כה מוצלח?כאשר היא נלכדת ברשת שהוכנה בשבילה, מבינה הציפור שיתכן שישנן עוד סיבות להנחת זרעונים על הארץ מלבד דאגה צרופה לציפור…נראה, שאף בעולמנו ישנם דברים כאלה. לנו נראה כי דברים אלה נועדו להנאתנו, אולם מבט […]

מה לא כתוב בתורה? בשיחה זו ברצוננו לדון במה שלא נכתב בתורה.ספר בראשית משופע ברשימות של תולדות: זה ספר תולדות אדם…1אלה תולדות נח…2ואלה תולדות בני נח, שם חם ויפת, וילודו להם בנים אחר המבול3.אלה תולדות שם…4ואלה תולדות תרח…5ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם…6ואלה תולדות יצחק בן אברהם…7ואלה תולדות עשו הוא אדום…8אלה תולדות יעקב…9 על רקע רשימה ארוכה ומפורטת זו, בולטת בחסרונה רשימת תולדות אברהם.מהי הסיבה לחיסרון זה?ברשימת התולדות הראשונה בתורה נאמר10: אלה תולדות השמים והארץ בהבראם… "הבראם" אותיות "אברהם", ונראה שרשימה […]

ככה בונים עם בפרשת השבוע אנו קוראים על ברית בין הבתרים, הכוללת את שעבוד עם ישראל במצרים1: ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה. וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול. המילים האחרונות "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", מעוררות שאלה ידועה: מדוע כה חשוב להזכיר, כבר לאברהם, כי זרעו יצא לאחר שעבוד מצרים ברכוש גדול?השאלה מתעצמת בכך שענין זה חוזר עוד מספר פעמים. בהתגלות הסנה, […]

כופין על מידת סדום פרשת השבוע מספרת את סיפורה של סדום.נראה, כי רשעת סדום היא שלב נוסף בהדרדרות העולם, והיא מהוה המשך לדור המבול ולדור הפלגה. ננסה להבין את עניינה של סדום לאור שרשרת החטאים. 'אני חומה ושדי כמגדלות'. אמרה כנסת ישראל אני איני כדורות הראשונים. לא כדור המבול ולא כדור הפלגה ולא כאנשי סדום. כי חכמים יש בי. צדיקים יש בי. מכלכלים ומפרנסים יש בי. שנאמר 'אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום'1. בדור המבול ההשחתה היתה עקב הסתאבות חומרית. התאוות […]

מי שהיו לו בתים שדות וכרמים (ז. – ז:) נאמר בגמרא בדף ז' ע"א – דף ז' ע"ב: אלא אמר אביי כדמר דתניא הרי שהיו לו בתים שדות וכרמים ואינו מוצא למוכרן מאכילין אותו מעשר עני עד מחצה והוי בה מר היכי דמי אי הוזל ארעתא דכ"ע ודידיה נמי זל בהדייהו אפילו טובא נמי ליספי ליה דהא זול דכ"ע נמי אלא דאוקיר ארעתא דכולי עלמא ודידיה אפילו פורתא נמי לא ליספו ליה ואמר מר עלה לא צריכא דביומי ניסן יקרא […]

סוגית מיטב שדהו (ו: – ז.) הגמ' בדף ו' ע"ב מביאה ברייתא: תנו רבנן מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם מיטב שדהו של ניזק ומיטב כרמו של ניזק דברי רבי ישמעאל ר' עקיבא אומר לא בא הכתוב אלא לגבות לנזקין מן העידית וק"ו להקדש. ומבאר רב אחא בר יעקב את המחלוקת בברייתא: אמר רב אחא בר יעקב הכא במאי עסקינן כגון שהיתה עידית דניזק כזיבורית דמזיק ובהא פליגי רבי ישמעאל סבר בדניזק שיימינן ורבי עקיבא סבר בדמזיק שיימינן. יש לעיין בדברי […]

נזקי בור (ה: – ו:) בגמ' בדף ה ע"ב נאמר: אמר רבא וכולהו כי שדית בור בינייהו אתיא כולהו. ויש לדון בדברי רבא, האם במקרה המלמד המשותף לכולם הוא דוקא בור או שמא מיוחד הוא הבור כאב נזיקין שדוקא הוא מהווה מקור לשאר האבות? בהמשך דנה הגמ'1 מה בא ללמדנו הצד השווה המוזכר במשנה2: הצד השוה שבהן: לאתויי מאי אמר אביי לאתויי אבנו סכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה… רבא אמר לאתויי בור המתגלגל ברגלי אדם וברגלי בהמה… […]

חצי נזק צרורות שאלות בגמ' דף ג' ע"ב נאמר: כי קאמר רב פפא אתולדה דרגל רגל הא אוקימנא תולדה דרגל כרגל בחצי נזק צרורות דהלכתא גמירי לה ואמאי קרי לה תולדה דרגל לשלם מן העלייה והא מבעיא בעי רבא דבעי רבא "חצי נזק צרורות" מגופו משלם או מן העלייה משלם לרבא מבעיא ליה לרב פפא פשיטא ליה לרבא דמבעיא ליה אמאי קרי לה תולדה דרגל לפוטרה ברשות הרבים. והקשה הרשב"א1: תמיהא לי כיון דמיבעיא לרבא מי הזקיקם לשום מחלוקת בין […]

היזק שאינו ניכר (ה.) הגמ'1 בהתייחסה לאבות הנזיקין של ר' חייא דנה בסוגיית היזק שאינו ניכר וזו לשונה: המטמא והמדמע והמנסך דממונא הוא ליתני מה נפשך אי היזק שאינו ניכר שמיה היזק הא תנא ליה נזק אי היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק הוה ליה קנסא ובקנסא לא קמיירי לימא קסבר ר' חייא היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק דאי שמיה היזק הא תנא ליה נזק תנא היזקא דמינכרא ותנא היזקא דלא מינכרא. ישנם מספר שאלות העולות מסוגיה זו:מה פירוש […]

כוונה להזיק בשור ועבד (ד.) הגמ' בדף ג' ע"ב ובדף ד' ע"א דנה בשאלה מדוע צריך למנות גם שן וגם קרן כאבות נזיקין לשיטת רב יהודה הסובר ש"מבעה" זה הקרן: אמר רב יהודה: תנא שור לקרנו ומבעה לשינו, והכי קאמר: לא ראי הקרן שאין הנאה להזיקו כראי השן שיש הנאה להזיקה, ולא ראי השן שאין כוונתו להזיק כראי הקרן שכוונתו להזיק. ולאו ק"ו הוא? ומה שן שאין כוונתו להזיק – חייב, קרן שכוונתו להזיק – לא כ"ש! איצטריך, ס"ד אמינא […]

"מבעה" (ד.) גרסת הגמ' וגרסת רב שרירא גאון הגמ' בדף ד' ע"א דנה במחלוקת שמואל ורב מהו "מבעה": ושמואל מאי טעמא לא אמר כרב אמר לך אי סלקא דעתך אדם הא קתני סיפא שור המועד ושור המזיק ברשות הניזק והאדם וליתני ברישא בנזקי ממון קמיירי בנזקי גופו לא קמיירי ורב נמי הא קתני אדם בסיפא אמר לך רב ההוא למחשביה בהדי מועדין הוא דאתא. ודברי הגמ' תמוהים הן ביחס לשמואל והן ביחס לרב:בתחילה מביאה הגמ' הוכחה לשמואל הסובר "מבעה" זה […]

פטור שן ורגל ברשות הרבים בגמ' בדף כ"א ע"ב נאמר: דתניא אכלה מתוך הרחבה משלמת מה שנהנית מצידי הרחבה משלמת מה שהזיקה דברי ר"מ ורבי יהודה רבי יוסי ור"א אומרים אין דרכה לאכול אלא להלך ר' יוסי היינו תנא קמא אלא מחזרת איכא בינייהו תנא קמא סבר מחזרת נמי משלם מה שנהנית ורבי יוסי סבר משלמת מה שהזיקה לא דכולי עלמא מחזרת אי כרב אי כשמואל והכא בביער בשדה אחר קא מיפלגי מר סבר ובער בשדה אחר ולא ברשות הרבים […]

כיצד מתייחסים לגנב? כאשר אדם גונב שור או שה, וטובח אותו או מוכר אותו, הדין הוא: "חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה"1.אומרת על כך הגמרא2: אמר רבי מאיר: בא וראה כמה גדול כח של מלאכה, שור שביטלו ממלאכתו – חמשה, שה שלא ביטלו ממלאכתו – ארבעה.אמר רבן יוחנן בן זכאי: בא וראה כמה גדול כבוד הבריות, שור שהלך ברגליו – חמשה, שה שהרכיבו על כתיפו – ארבעה. ראשית, עלינו ללמוד מכאן התייחסות עקרונית לדרך לימוד התורה. מעבר […]

צופים ומקשיבים כאשר יש מתיחות בין אומות העולם, אנו נזכרים במאמר חז"ל1: אמר רבי אלעזר בר אבינא אם ראית מלכיות מתגרות אלו באלו צפה לרגלו של משיח. תדע שכן, שהרי בימי אברהם על ידי שנתגרו המלכיות אלו באלו באה הגאולה לאברהם. משמעות דברי המדרש היא, כי מאבקים בין אומות אינם רק כפי שנראה במבט החיצוני אלא הם נובעים מתסיסה שישנה בעולם – ובעולם הרוחני בפרט. המאבקים שאנו רואים הם ראי להתגרות שקיימת בין שרי האומות, הם תוצאה של מאבק בין […]