קטגוריה: מאגר תורני

"היום שאחרי" 4 נעיין במדרש חז"ל, שאנו נוהגים להזכירו פעמים רבות, ובימים אלה יש לעיין בו מחדש (איכה רבה, פתיחתא ב'): רבי אבא בר כהנא פתח (שם ט') "מי האיש החכם ויבן את זאת וגו'", תני ר' שמעון בר יוחאי אם ראית עיירות נתלשות ממקומן בארץ ישראל, דע שלא החזיקו בשכר סופרים ובשכר משנים, שנאמר (שם) "על מה אבדה הארץ ויאמר ה' על עזבם את תורתי". תלישתן של עיירות רבות בארץ ישראל ממקומן, אף שהיו אכסניא לבתי מדרש ולקהילות תורניות […]

מעשי אבות – סימן או סיבה? משפט ידוע, שמקורו בדברי חז"ל וביאורו והרחבתו בדברי הרמב"ן: "מעשי אבות סימן לבנים". נעמיק בביטוי זה לאור דברי חז"ל בזוה"ק בפרשתנו1: אמר ר' יצחק: אוי לרשעי העולם, שלא יודעים ולא משגיחים בפעולתו של הקב"ה, ולא מסתכלים שכל מה שיש בעולם – מעִם הקב"ה הוא, שהוא ידע בתחילה מה שיהיה בסוף, שכתוב: "מגיד מראשית אחרית", והוא צופה ועושה מעשים בתחילה, כדי לחזור עליהם לאחר ימים. בוא וראה, אלמלא נלקחה שרי אל פרעה, לא לקה הוא […]

תהיה טוב – תראה טוב שמה של הפרשה, "וירא", מעורר לעיין בעניינה של הראיה.חז"ל במדרש עומדים על משמעות עניין זה1: "וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחוה לו", אמר ר' איבו (תהלים ס"ט) "תחשכנה עיניהם" של רשעים "מראות", לפי שמראית עיניהם של רשעים מורידות אותם לגיהנם, הדא הוא דכתיב (בראשית ו') "ויראו בני האלהים את בנות האדם", (בראשית ט') "וירא חם אבי כנען", (בראשית כ"ח) "וירא עשו כי רעות בנות כנען", (במדבר כ"ב) "וירא בלק בן צפור", (במדבר כ"ד) "וירא […]

עניינה של סמיכות פרשיות בשני מדרשים בפרשה דורשים חכמים סמיכות פרשיות. האחד בתחילת הפרשה1: "וזרח השמש ובא השמש", אמר ר' אבא בר כהנא: וכי אין אנו יודעין שזרח השמש ובא השמש, אלא עד שלא ישקיע הקב"ה שמשו של צדיק הוא מזריח שמשו של צדיק חבירו. יום שמת ר' עקיבא נולד רבינו, וקראו עליו "וזרח השמש ובא השמש". יום שמת רבינו נולד רב אדא בר אהבה, וקראו עליו "וזרח השמש ובא השמש". יום שמת רב אדא בר אהבה נולד רבי אבון, […]

"היום שאחרי" 3 ההתנתקות העמידה אותנו בפני שאלות רבות וקשות. התחושה היא, שאלו הן שאלות שאין עליהן תשובה. כל תשובה נראית קטנה ומצומצמת, ואיננה מתיישבת על הלב הסוער.יש מצבים בחיים בהם אנו צריכים לחוות את העמידה מול שאלות ללא תשובות. זוהי חוויה הדורשת בגרות מן האדם. ילד איננו יכול לקבל את העובדה שאין תשובה לשאלתו. אמנם אין הוא יכול להבין את התשובות לכל שאלותיו, אך הוא דורש תשובות, ופעמים שהמחנכים משמשים כמי שיש בידם את התשובות לכל השאלות, על מנת […]

עליה ראשונה ועליה שניה ה"מפטיר" שכמעט נשכחאם ישאלו אותך: היכן מופיע לראשונה בתורה, הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל1? רבים הסיכויים שתשובתך תהיה: "בפרשת לך לך". כך חשבתי אף אני משבקשתי לעמוד על עניינה של ארץ ישראל. פרשיות "בראשית" הן פרשיות ראשונות וחביבות, כולנו קשובים אליהן, ולכאורה מעטים הסיכויים לפספס משהו. לכן גדולה היתה התדהמה כשמצאנו שהקשר בין אברהם לארץ כנען מופיע כבר בסוף פרשת נח2: וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ […]

הסרת הלוט מאישיותו של לוט שני פונדקאותשלושה מלאכים מתארחים באוהלו של אברהם, ומבשרים לו ולשרה על הולדת יצחק כעת חיה. שני מלאכים ממשיכים לסדום, מתארחים בביתו של לוט, משחיתים את סדום ומצילים את לוט ומשפחתו. האם במקרה נזדמנו מלאכים אלו לשני הפונדקאות בסמיכות, או שמא חוט קושר בין סיפור הבשורה על הולדת יצחק ובין סיפור הפיכת סדום והצלת לוט?נראה שאת קצהו של החוט הקושר בין שני הסיפורים נמצא במכנה המשותף לשניהם, פרשיית האירוח. נשווה בין שני התיאורים: המלאכים אצל אברהם […]

שיחת עבדי בתי אבות, רחיצת רגליהם – ותורתם של בנים כפל הדרשות של רב אחא "ויתן תבן ומספוא וגו'", אמר ר' אחא יפה שיחת עבדי בתי אבות מתורתן שלבנים, פרשת אליעזר שנים ושלשה דפין הוא אומרה ושונה והשרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מרבוי המקרא, ר' שמעון בן יוחי אומר טמא הטמא (ויקרא יא כט) , ר' לעזר בר' יוסי אומר זה וזה (שם). "ומים לרחוץ רגליו", אמר ר' אחא יפה רחיצת רגלי עבדי בתי אבות מתורתן שלבנים […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק ח', "כנסתי לי", א' "כנסתי לי גם כסף וזהב", הדא הוא דכתיב "ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים". אפשר כאבנים בדרכים ובחצרות ולא היו נגנבות, אלא היו גדולות, אבני שמונה אמות ואבני עשר אמות. תנא אפילו משקלות שהיה בימי שלמה של זהב היו, והיו משתמשין בכלי משקלות של זהב קנטרין, וכל משקל ומשקל גדול וקטן של זהב היו. "וסגולת מלכים", שנאמר: "וכל מלכי הארץ מבקשים את שלמה". "והמדינות", זו מלכת שבא שהיתה מדיינת עמו בחכמתה […]