קטגוריה: פרשת שבוע

"לא תעמוד על דם רעך" הרבי מלובביץ'1 מציין את חשיבות הדיוק בלימוד פרשת השבוע עם רש"י, וכך הוא כותב: על הפסוק "לא תעמוד על דם רעך" – מפרש רש"י: "לראות במיתתו ואתה יכול להצילו, כגון טובע בנהר וחיה או ליסטים באים עליו". והנה, פירוש זה – מקורו בתורת כהנים על אתר: "ומניין אם ראית טובע בנהר או ליסטים באים עליו או חיה רעה באה עליו, חייב אתה להצילו, בנפשו וכו'". ועל דרך זה בגמרא סנהדרין (ע"ג ע"א): "מנין לרואה את […]

סחר בסמים המדרש למד על עניין לשון הרע ממעשה בר' ינאי1: דבר אחר 'זאת תהיה תורת המצורע' הדא הוא דכתיב (תהלים ל"ד) 'מי האיש החפץ חיים'. מעשה ברוכל אחד שהיה מחזיר בעיירות שהיו סמוכות לציפורי והיה מכריז ואומר מאן בעי למזבן סם חיים אודקין עליה ר' ינאי הוה יתיב ופשט בתורקליניה שמעיה דמכריז מאן בעי סם חיים אמר ליה תא סק להכא זבון לי אמר ליה לאו אנת צריך ליה ולא דכוותך אטרח עליה סליק לגביה הוציא לו ספר תהלים […]

ארבע על ארבע המדרש האחרון בפרשת השבוע דורש את ארבע המלכויות כנגד ארבעה סוגי צרעת1: שאת זו בבל על שום (ישעיה י"ד) 'ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נוגש שבתה מדהבה' רבי אבא בר כהנא אמר 'שבתה מדהבה' מלכות שהיא אומרת מדוד והבא, ר' שמעון בר נחמן אמר מלכות שהיא מדהבת פנים של אדם בשעה שבא אצלה, ורבנן אמרי על שום רישיה דדהב (דניאל ב') 'אנת הוא ראשה די דהבא'.ספחת זו מדי שהעמידה המן הרשע ששף כנחש […]

רוח הנעורים הסוער פרשת השבוע מתארת את חטאם של בני אהרן1: ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקרבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אתם. ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימתו לפני ה'. ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר ה' לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן. מה היה חטאם של בני אהרן?בחז"ל מצאנו דעות רבות בעניין. הגמרא2 מספרת: וכבר היו משה ואהרן מהלכין בדרך ונדב ואביהוא […]

זבח השלמים – מלחמה ושלום בפרשת השבוע מפורטים דיני הקרבנות, ובכללם קרבן השלמים.הספרא1 מבאר את עניינם של השלמים: 'ואם זבח שלמים קרבנו'. ר' יהודה אומר כל המביא שלמים מביא שלום לעולם… דבר אחר שלמים שהכל שלום בהן – הדם והאימורין למזבח, החזה ושוק לכהנים, העור והבשר לבעלין. שתי דעות מובאות במדרש זה בעניינו של השלמים: האם הם מביאים שלום או שהשלום נמצא בהם.לדעת ר' יהודה, העולם נמצא בפירוד. האדם לחוד, הבהמה לחוד, המזבח לחוד – כל דבר נפרד מחבירו. השלמים […]

אני ואתה נשנה את העולם… בפרשת השבוע מופיע שלוש פעמים ביטוי שאינו מצוי בדרך כלל בתורה: ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד1.ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן2.ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי3. יש להבין מדוע דברה בלשון זו ולא כפי שמופיע בדרך כלל: "וידבר ה' […]

מצווים ועושים פרשת השבוע מתארת את עשיית המשכן, ומפרטת כיצד נעשה כל כלי וכלי. כל תיאור כזה מסתיים במילים "כאשר ציוה ה' את משה".יש מקום לברר, מדוע נאמר פעמים כה רבות שהמשכן נעשה כאשר ציווה ה' את משה, הרי מספיק לומר זאת פעם אחת?כותב על כך האור החיים הקדוש1: וטעם כפל הדבר בכל פרט ופרט, להראות שכל פרט הוא חשוב מצוה בפני עצמו, וראוי ליאמר עליו לבדו צוה ה' את משה. כל חלק ממעשה המשכן חשוב בפני עצמו, ולכן ראוי […]

מכה ורפואה המדרש בפרשתנו דורש את הקשר בין הפסוק "ויעש בצלאל את הארון עצי שטים", לבין הפסוק "וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות את בנות מואב". כך דרשו1: דבר אחר 'ויעש בצלאל' הדא הוא דכתיב 'כי אעלה ארוכה לך' אין מדותיו של הקב"ה כמדת בשר ודם. מדת בשר ודם מכה באיזמל ומרפא ברטייה, אבל הקב"ה במה שהוא מכה הוא מרפא שנאמר 'ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה' למה? 'כי מרים הם'. אמר ר' לוי הדור היה מר במעשיו, 'ויצעק […]

"על נטילת ידיים" בפרשת השבוע מופיע הציווי על עשיית הכיור, שממנו רוחצים הכהנים את ידיהם ואת רגליהם.הרב קוק זצ"ל מסביר את עניינו של הכיור – את מקומו ואת תפקידו1: ונתת אותו בין אהל מועד ובין המזבח. הטהרה מוכרחת להיות באה מתוך ההשפעה של השכל ושל הרצון. יסוד אור השכל במקורו הוא הדבור האלהי, אשר אוהל מועד הוא נוסד עליו. "אהל מועד אשר אועד לך שמה". והמזבח הוא מקור העלאת הרצון, יסוד ההקרבה, "לרצון לפני ד'". ונתת אותו בין אהל מועד […]

המקום גורם המדרש הראשון על הפרשה דורש את הפסוק "ועשו לי מקדש"1: 'ויקחו לי תרומה' הדא הוא דכתיב 'כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו' – אל תעזובו את המקח שנתתי לכם. יש לך אדם שלוקח מקח יש בו זהב אין בו כסף, יש בו כסף אין בו זהב, אבל המקח שנתתי לכם יש בו כסף, שנאמר 'אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף', יש בו זהב, שנאמר 'הנחמדים מזהב ומפז רב'. יש אדם לוקח שדות אבל לא כרמים, כרמים […]

לאן אתה רץ? במדרש תנחומא בפרשת משפטים1 דרשו את הקשר בין סוף פרשת יתרו לתחילת פרשת משפטים: ודיינים צריכין לחמוצי דינייהו (=להיות מתונים בדין) כדדרש בר קפרא מנא הא מילתא דאמרו רבנן הוו מתונים בדין שנאמר 'לא תעלה במעלות' וסמיך ליה 'ואלה המשפטים', ותנא 'אשר לא תגלה ערותך' וכי ערותן של כהנים מגולות היו והלא כבר נאמר 'ועשה להם מכנסי בד' אלא לומר לך כשם שהזהיר הקב"ה את הכהנים שלא יפסעו פסיעות גסות במקדש, כך הזהיר את הדיינים שלא יפסיעו […]

תורה מן השמים אחד מיסודות היהדות המבוסס על פרשת השבוע הוא האמונה בתורה מן השמים.בעיוננו ננסה להעמיק ביסוד זה מכמה היבטים: א. המצוה להאמין בתורה מן השמיםהרמב"ן בהוספותיו לספר המצוות להרמב"ם1 כותב: שנמנענו שלא נשכח מעמד הר סיני ולא נסיר אותו מדעתנו אבל יהיו עינינו ולבנו שם כל הימים והוא אמרו יתעלה 'השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך […]

"ככר הלחם" או "לחם מן השמים"כיצד פינה משה את "ככר הלחם" הראשונה? לאחר שישראל מתלוננים כי הם רעבים ללחם, מבטיח ה'1: הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. חז"ל במדרש עמדו על ביטוי מיוחד זה2: דבר אחר 'הנני ממטיר לכם לחם מן השמים' הדא הוא דכתיב 'פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון'. בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מדת בשר ודם כל זמן שהספוג בידו פותח ידו אין טיפה יורד קפץ ידו הוא מוריד מים, אבל הקב"ה אינו […]

הכל שפיט… שלש הפרשיות הראשונות של ספר שמות מהוות יחידה אחת, העוסקת בשעבוד מצרים ובדרך כיצד יוצאים ישראל ממצרים.נראה, שכל פרשה עוסקת בצד אחד של העניין:פרשת שמות – עוסקת בתיאור עם ישראל במצרים – שעבודו, הגזירות עליו וכד', וכך היא פותחת: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה"1.פרשת וארא – עוסקת בשליחותו של משה על כל מרכיביה: "וידבר אלוקים אל משה … לכן אמור לבני ישראל …"2.פרשת בא – עוסקת בטיפול בפרעה, ובדרך בה הכניע אותו ה' כדי שיוציא את ישראל […]

עם מי עושים שלום? בסיום פרשת שמות אנו קוראים על עיכובים קשים בתהליך גאולתם של ישראל, דבר שמביא את משה לטעון כלפי ה'1: למה הרעות לעם הזה למה זה שלחתני. בתגובה לכך מתגלה הקב"ה אל משה בתחילת פרשתנו, ומוסר לו דברים לומר לעם, הכוללים את "ארבע לשונות גאולה"2: לכן אמר לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים. ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים וידעתם כי אני ה' אלקיכם […]

שפת האותות כאשר מביע משה את ספקותיו, האם יאמינו ישראל לדבריו, נותן לו ה' אותות, שיחזקו את אמונתם של ישראל בדבריו1: ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליך ה'. ויאמר אליו ה' מה זה בידך ויאמר מטה. ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו. ויאמר ה' אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו. למען יאמינו כי נראה אליך ה' אלהי אבתם אלהי אברהם […]

ציפית לישועה? ברכתו של יעקב לבנו דן מסתיימת בפסוק1: לישועתך קיויתי ה'. חז"ל במדרש2 מבארים את עניינו של הפסוק: כך שאלו ישראל לבלעם אימתי תהיה ישועה, אמר להם (במדבר כ"ד) 'אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב'. אמר להם הקב"ה זו היא דעתכם אין אתם יודעין שסוף בלעם יורד לגיהנם ואינו רוצה שתבא ישועתי, אלא היו דומים לאביכם שאמר (בראשית מ"ט) 'לישועתך קויתי ה" צפה לישועה שהיא קרובה לכך נאמר (ישעיה נ"ו) 'כי קרובה ישועתי לבא'. פסוק זה מחנך אותנו לציפיה […]

מי גדול ממי? לאחר שנים אחדות של מאבק סמוי, עומדים יהודה ויוסף פנים אל פנים. כל העוצמה הטמונה בכל אחד מהם מופיעה כעת בגלוי.חז"ל, במדרש ובזוהר, מאריכים מאד בתיאור המפגש והשלכותיו השונות, ורואים בו סמל למאבק בין שני כוחות בעם ישראל.מה שהחל כמאבק בין יהודה ליוסף, המשיך לאורך כל ההיסטוריה כשני מהלכים מקבילים שפועלים בעם ישראל. כך נגרם הפילוג במלוכה בין מלכות דוד, שבאה מיהודה, ומלכות ישראל שנשלטה על ידי ירבעם שבא ממנשה, מצאצאי יוסף.היחס בין שני כוחות אלו אינו […]