וירא בשכינה, וירא במלאכים
"וירא בשכינה, וירא במלאכים" פתיחת הפרשה מתארת את התגלות ה' לאברהם1: וירא אליו ה' באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום. וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה. הכתוב מדגיש את ראייתו של אברהם. חז"ל במדרש עמדו על כך2: הדא הוא דכתיב 'וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו', 'וירא' בשכינה 'וירא' במלאכים. המדרש מסביר שהיתה כאן ראיה כפולה של אברהם, בשכינה ובמלאכים, ויש להבין את משמעות הדברים.נראה, וכך הבין […]
למנין שאנו מונים
"למנין שאנו מונים" בפרשת השבוע אנו נפגשים מחדש עם ראשית התאריך העברי, המונה את השנים לבריאת העולם. בספר הכוזרי מצאנו התייחסות מעניינת לענין זה. בתארו את מעלותיו של משה רבינו אומר החבר1: נביא זה הוא אשר הסיר פני הלוט מעל העבר בהודיעו איך היתה בריאת העולם, וכיצד התיחשו האנשים שלפני המבול אל אדם, ואיך היה המבול, וכיצד התיחשו שבעים האומות אל שם חם ויפת בני נח, איך נפרדו הלשונות, והיכן התישבו בני האדם, וכיצד צצו המלאכות ונבנו הערים, ושנות העולם […]
תיבת נח – מודל התנהגות בעת סערה
תיבת נח – מודל התנהגות בעת סערה חטאי האדם והשחתת דרכו גרמו להבאת המבול לעולם. רק נח ומשפחתו זכו להינצל, ועימם נציגים של מיני בעלי החיים השונים. כולם נכנסו אל התיבה, שסגרה עליהם מפני מי המבול.לענין זה משמעות עמוקה, לדרך התיקון של העולם כולו ושל האדם הפרטי.הרב קוק זצ"ל מתייחס לכך בספרו "מוסר אביך"1: והדבר הפרטי באדם נלמד הוא מהכלל כולו, שלמדנו החסיד רמ"ח לוצאטו ז"ל בפירושו לאדרא רבה מענין המבול ותיבת נח. שדומה לו היה האידרא דרשב"י ע"ה, שהתיקונים […]
ציפית לישועה
ציפית לישועה? ברכתו של יעקב לבנו דן מסתיימת בפסוק1: לישועתך קיויתי ה'. חז"ל במדרש2 מבארים את עניינו של הפסוק: כך שאלו ישראל לבלעם אימתי תהיה ישועה, אמר להם (במדבר כ"ד) 'אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב'. אמר להם הקב"ה זו היא דעתכם אין אתם יודעין שסוף בלעם יורד לגיהנם ואינו רוצה שתבא ישועתי, אלא היו דומים לאביכם שאמר (בראשית מ"ט) 'לישועתך קויתי ה" צפה לישועה שהיא קרובה לכך נאמר (ישעיה נ"ו) 'כי קרובה ישועתי לבא'. פסוק זה מחנך אותנו לציפיה […]
מי גדול ממי
מי גדול ממי? לאחר שנים אחדות של מאבק סמוי, עומדים יהודה ויוסף פנים אל פנים. כל העוצמה הטמונה בכל אחד מהם מופיעה כעת בגלוי.חז"ל, במדרש ובזוהר, מאריכים מאד בתיאור המפגש והשלכותיו השונות, ורואים בו סמל למאבק בין שני כוחות בעם ישראל.מה שהחל כמאבק בין יהודה ליוסף, המשיך לאורך כל ההיסטוריה כשני מהלכים מקבילים שפועלים בעם ישראל. כך נגרם הפילוג במלוכה בין מלכות דוד, שבאה מיהודה, ומלכות ישראל שנשלטה על ידי ירבעם שבא ממנשה, מצאצאי יוסף.היחס בין שני כוחות אלו אינו […]
צא ולמד
צא ולמד! בשיחה זו נדון בשתי דרשות שדרשו חז"ל כפתיחה לפרשת ויצא1: א. 'ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה' רבי פנחס בשם רבי הונא בר פפא פתח (משלי ג') 'אז תלך לבטח דרכך… אם תשכב לא תפחד' 'אז תלך לבטח' – זה יעקב דכתיב 'ויצא יעקב', 'אם תשכב לא תפחד' מעשו ומלבן 'ושכבת וערבה שנתך' – 'וישכב במקום ההוא'.ב. רבי שמואל בר נחמן פתח (תהלים קכ"א) 'שיר למעלות אשא עיני אל ההרים' אשא עיני אל ההורים למלפני ולמעבדני [=למלמדי ולעושי], […]
אם אין (דרך) אז יש (דרך)
אם אין (דרך) אז יש (דרך) כאשר אחי יוסף מחליטים להשאירו בחיים, הם מטילים אותו לבור, אשר כפי שמעידה התורה1: והבור רק אין בו מים. דרשו על כך חז"ל בגמ'2: ואמר רב כהנא דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרב תנחום מאי דכתיב 'והבור רק אין בו מים' ממשמע שנאמר 'והבור רק' איני יודע שאין בו מים אלא מה תלמוד לומר 'אין בו מים' מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו. מהכפילות "רק" – "אין בו מים", מבינים חז"ל […]
מים קרים על נפש עיפה
"מים קרים על נפש עיפה" המדרש בתחילת הפרשה1 דורש את הפסוק: "ויהי מקץ שנתיים ימים": דבר אחר 'בכל עצב יהיה מותר' כל דבר שנצטער יוסף עם אדונתו – היה לו יתרון ממנה. למה? שנטל את בתה. 'ודבר שפתים אך למחסור' על ידי שאמר לשר המשקים 'זכרתני והזכרתני' ניתוסף לו שתי שנים שנאמר 'ויהי מקץ וגו". צערו של יוסף באשת פוטיפר הפך ליתרון – כאשר לקח את בתה, ודוקא נסיונו להקל מעל קשייו – גרם לאריכות מאסרו.מהי משמעות הדברים?נראה להסביר את […]
הגאולה לא נתקעה בפקק…
הגאולה לא נתקעה בפקק… או עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה כאשר יעקב ועשו נפרדים, מציע עשו ללכת יחד עם יעקב. עונה לו יעקב1: יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה. חז"ל ראו בפסוק זה ביטוי להבדל בין ישראל לאומות ביחס לדרך התנהלותם בעולם.כך דרשו חז"ל בזוה"ק2: בשעה שאמר עשו 'נסעה ונלכה', נחלק את העולם הזה בינינו, ונשלוט בו יחד. מה אמר יעקב? 'יעבר נא אדוני לפני […]
הקול קול יעקב והידיים ידי עשו
הקול קול יעקב והידיים ידי עשו כאשר יצחק ממשש את יעקב ומרגיש שהוא שעיר הוא מביע את תמיהתו: הקול קול יעקב והידיים ידי עשו1. בפשט הכתוב, היה זה ביטוי לתחושתו מלכתחילה, שכן סגנון דיבורו של העומד לפניו לא נשמע כסגנונו של עשו. זו גם היתה הסיבה שהוא ביקש לבדוק אם אמנם זה בנו עשו אם לאו.חז"ל במדרשים ראו בפסוק זה מקור לכל מערכת היחסים שבין יעקב לעשו. בהקשבתם לביטוי זה בפסוק הבינו חז"ל שהוא מקפל בתוכו הרבה יותר ממה שהוא […]
מה לא כתוב בתורה
מה לא כתוב בתורה? בשיחה זו ברצוננו לדון במה שלא נכתב בתורה.ספר בראשית משופע ברשימות של תולדות: זה ספר תולדות אדם…1אלה תולדות נח…2ואלה תולדות בני נח, שם חם ויפת, וילודו להם בנים אחר המבול3.אלה תולדות שם…4ואלה תולדות תרח…5ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם…6ואלה תולדות יצחק בן אברהם…7ואלה תולדות עשו הוא אדום…8אלה תולדות יעקב…9 על רקע רשימה ארוכה ומפורטת זו, בולטת בחסרונה רשימת תולדות אברהם.מהי הסיבה לחיסרון זה?ברשימת התולדות הראשונה בתורה נאמר10: אלה תולדות השמים והארץ בהבראם… "הבראם" אותיות "אברהם", ונראה שרשימה […]
ככה בונים עם
ככה בונים עם בפרשת השבוע אנו קוראים על ברית בין הבתרים, הכוללת את שעבוד עם ישראל במצרים1: ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה. וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול. המילים האחרונות "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", מעוררות שאלה ידועה: מדוע כה חשוב להזכיר, כבר לאברהם, כי זרעו יצא לאחר שעבוד מצרים ברכוש גדול?השאלה מתעצמת בכך שענין זה חוזר עוד מספר פעמים. בהתגלות הסנה, […]
כופין על מידת סדום
כופין על מידת סדום פרשת השבוע מספרת את סיפורה של סדום.נראה, כי רשעת סדום היא שלב נוסף בהדרדרות העולם, והיא מהוה המשך לדור המבול ולדור הפלגה. ננסה להבין את עניינה של סדום לאור שרשרת החטאים. 'אני חומה ושדי כמגדלות'. אמרה כנסת ישראל אני איני כדורות הראשונים. לא כדור המבול ולא כדור הפלגה ולא כאנשי סדום. כי חכמים יש בי. צדיקים יש בי. מכלכלים ומפרנסים יש בי. שנאמר 'אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום'1. בדור המבול ההשחתה היתה עקב הסתאבות חומרית. התאוות […]
תכל'ס
תכל'ס אומר המדרש1: תני בשם ר' נתן ג' נכנסו לדין וד' יצאו מחוייבין, ואלו הן אדם וחוה ונחש נכנסו לדין, ונתקללה הארץ עמהן, שנאמר (בראשית ג'): 'ארורה האדמה בעבורך…' ולמה נתקללה… ר"י בר' שלום אמר שעברה על הצווי שכך אמר לה הקב"ה: 'תדשא הארץ דשא וגו", מה הפרי נאכל אף העץ נאכל, והיא לא עשתה כן, אלא 'ותוצא הארץ דשא וגו" הפרי נאכל והעץ אינו נאכל. כך מביא גם רש"י2: עץ פרי – שיהא טעם העץ כטעם הפרי, והיא לא […]
צדיק יסוד עולם
צדיק יסוד עולם אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח. פסוק זה מעורר שאלה. הפתיחה "אלה תולדות…" מביאה אחריה בדרך כלל את שמות הצאצאים, וכאן מתארים את אישיותו של נח1.נראה, ששאלה זו עמדה בפני בעל המדרש הראשון בפרשה2: 'אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים', הדא הוא דכתיב (משלי י') 'כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם', 'כעבור סופה ואין רשע', זה דור המבול, 'וצדיק יסוד עולם', זה נח. (משלי י"ב) 'הפוך רשעים ואינם […]