קטגוריה: בראשית

לפעמים, תוך כדי קריאת "שנים מקרא ואחד תרגום", שמים לב למילה שחוזרת על עצמה כמה פעמים בפסוק. תופעה כזאת "מדליקה נורה אדומה", וגורמת להתבונן עוד בהופעתה של המילה בפרשה. כך ניתן לשים לב למילים שהתורה מדגישה אותן. בפרשתנו המילה "פנים" חוזרת פעמים רבות. כבר בתחילת הפרשה נאמר (בראשית ל"ב, ד'): וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם. ה"שם משמואל" עומד על המילה "לפניו" בפסוק (וישלח, תרע"ב): ויש לדקדק בתיבת "לפניו" שנראית לכאורה מיותרת, שלפניו לא יצדק […]

ה"שפת אמת" מביא דבר מעניין, שמיוחד בפרשת "ויצא" (ויצא תר"נ): בסדר ויצא לא נמצא שום פרשה פתוחה וסתומה. וכן הוא בספרי מסורות, כי לא יש סדר כזה בתורה זולת ויצא. ונראה דהרמז שלא פסק אבינו יעקב ולא הוסח דעתו מיציאתו לחו"ל עד שחזר "ויפגעו בו מלאכי" כו'. פרשת ויצא היא הפרשה היחידה שאין בה הפסקה של פרשה סתומה או פתוחה, וכולה רצף אחד. משמעות הדברים, נראה שקשורה לדברי המהר"ל (נצח ישראל פי"א): ודבר שהוא על ענין שתחלתו טוב וסופו טוב, […]

הרצי"ה קוק זצ"ל היה חוזר הרבה על כך שפרשיות ספר בראשית מחולקות לזוגות. פרשות בראשית ונח עוסקות בראשיתו של העולם. פרשות לך לך וירא – באברהם אבינו. פרשות חיי שרה ותולדות – ביצחק. פרשות ויצא וישלח – ביעקב. בפרשיות הללו, בהן אנו עוסקים בדמותו של יצחק אבינו, מביא הרצי"ה את דברי הגמרא (שבת פ"ט ע"ב): אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מאי דכתיב "כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה ה' אבינו גואלנו מעולם […]

בכל שנה מחדש, כשקוראים את פרשת חיי שרה, אנו משתוממים על האריכות הרבה שיש בפרשה, בסיפורו של עבד אברהם ההולך לחפש אשה ליצחק. אמנם אנו זוכרים זאת משנים קודמות, ובכל זאת זה מרשים בכל פעם מחדש, ובעיון נוסף מגלים בכל שנה דברים חדשים. התורה מתארת את מעשיו של העבד באריכות ובפירוט, ולאחר מכן העבד חוזר שוב על כל הסיפור, וכבר עמדנו על כך בשנים קודמות. בתוך האריכות הרבה, יש לשים לב לביטויים מיוחדים ולעמוד על משמעותם. השנה שמתי לב לדרך […]

"פרשת השבוע" היא הבחירות לנשיאות ארצות הברית. לא שמעתי עדיין מי נבחר, וכנראה עדיין אין הכרעה. זה בדיוק הדבר שיש ללמוד מן הפרשה – זה לא כל כך משנה מי יהיה הנשיא. רבים בתוכנו רצו מאוד שייבחר שוב הנשיא טראמפ, וימשיך במה שעשה – יגמור עם המשטר באיראן, יאשר את החלת הריבונות ביהודה ושומרון, ויבנה את בית המקדש… כך אנו היינו מציעים לקב"ה להנהיג את העולם – תדאג שטראמפ ייבחר, והכל יסתדר. יהיה נהדר. לאחרונה, כשדברו על כך שהסיכויים גבוהים […]

אנו פוגשים בפרשה את אברהם אבינו כבונה האומה הישראלית. הקב"ה מבטיח לאברהם בתחילת דרכו (בראשית י"ב, ב'): "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל". בהמשך, הקב"ה מפרט את הריבוי והעוצמה שיהיו לעם ישראל בעתיד. על כך מובאים שני דימויים בפרשה. הדימוי הראשון מופיע אחרי שאברהם נפרד מלוט (בראשית י"ג, י"ד-י"ז): וַה' אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה. כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם. וְשַׂמְתִּי […]

יש תופעה מעניינת – אנשים וקבוצות קוראים לעצמם בשמות שיש להם משמעות שלילית. הדוגמא הבולטת היא "המתנגדים" – למה קבוצה קוראת לעצמה בשם שמבטא שלילה? מדוע לא לקרוא לעצמכם על שם מה שאתם בעדו, אלא על שם ההתנגדות? יש ישיבה שבה יש שתי קבוצות שנאבקות זו בזו. שם האחת "מחבלים" ושם השניה "שונאים". איך אדם יכול לקרוא לעצמו "מחבל" או "שונא"? כך יש גם קבוצה המכנה את עצמה "הפלג הירושלמי". לקרוא לעצמך "פלג", על שם הפילוג והמחלוקת?! בפרשה רואים שהם […]

השנה אנחנו לומדים באמצעות ה"זום", וזו הזדמנות להתחיל את השיחות מפרשת בראשית, שבדרך כלל נקראת ב"בין הזמנים". בקריאת הפסוקים בתחילת הפרשה, חשבתי על משהו שאנחנו חוזרים עליו פעמים רבות. כהקדמה לענין – הרצי"ה קוק זצ"ל היה נוהג לחזור על יסודות השקפת עולמו פעמים רבות. סיפר הרב אבי שוורץ, שלפני שנים הוא לימד במכון מאיר לבעלי תשובה, ובכל פעם הגיעו תלמידים חדשים שעדיין לא מכירים את השיעורים הקודמים, והיה צורך לחזור בשבילם שוב על דברים שהתלמידים הותיקים כבר שמעו. כדי למנוע […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויחי – לגלות את הקץ המגולה במדרש שואלים חז"ל שאלה על פתיחת הפרשה: למה פרשה זו סתומה? כך מובא במדרש (בראשית רבה פרשה צ"ו, א'): "ויחי יעקב בארץ מצרים", למה פרשה זו סתומה מכל הפרשיות של תורה, אלא כיון שנפטר אבינו יעקב התחילה שעבוד מצרים על ישראל. דבר אחר, למה הוא סתומה, מפני שבקש יעקב אבינו לגלות את הקץ ונסתם ממנו. דבר אחר, למה היא סתומה, מפני שסתם ממנו כל צרות שבעולם. בכל פרשיות השבוע, […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויגש – לצלול בעמוקים חז"ל קושרים את ההתרחשויות בפרשת השבוע בשלוש דרכים שונות, לפסוק במשלי (משלי כ', ה'): מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה. יש במציאות ובאדם מים עמוקים – כוחות, תכונות וכשרונות שנמצאים בצורה עמוקה. איש תבונה יודע לדלות מהאדם את הכשרונות והדברים הטובים שנמצאים אצלו בצורה עמוקה, ולהוציא אותם אל הפועל. כשם שדולים בדלי מים טובים ורעננים מן הבאר, כך ניתן לדלות מהאדם את כוחותיו – על ידי חבר טוב, הרב […]