קטגוריה: שמות

אנו קוראים השבת שתי פרשות מחוברות, "ויקהל" ו"פקודי". מעניין לשים לב לביטוי החוזר בתחילת שתי הפרשות. פרשת ויקהל פותחת (שמות ל"ה, א'): וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם. ופרשת פקודי פותחת (שמות ל"ח, כ"א): אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. חז"ל דרשו את המילה אלה בשני המקומות הללו. בתחילת פרשת ויקהל דרשו (שבת ע' ע"א): לפי שנאמר "ויקהל משה […]

בפרשת השבוע אנחנו נפגשים עם חטא העגל. עם ישראל נמצא בשיא השיאים של מתן תורה, עליו דרשו חכמים את הפסוק (תהלים פ"ב, ז'): אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם. עם ישראל התעלה למדרגה אלוקית עליונה. וממנה נפל: אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ. מהמדרגה האלוקית ירדנו להיות כאחד האדם. בעקבות חטא העגל משה שובר את הלוחות. יש התייחסות מעניינת של חכמים לשבירת הלוחות. על הפסוק (שמות ל"ד, א'): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי […]

"פרשיות השבוע" בתקופה האחרונה הן המחאות נגד הרפורמה במערכת המשפט. ננסה להתייחס לכך ולבחון מה מקומה ביחס לזה. נתחיל בהערה מתוך הפרשה. ר' צדוק קושר לפרשת השבוע פסוק בספר משלי (כ"ז, ט'): שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב וּמֶתֶק רֵעֵהוּ מֵעֲצַת נָפֶשׁ. סוף הפסוק עוסק במיתוק – כשאדם מעניק לחברו עצה טובה – הוא ממתיק את חייו. ר' צדוק אומר שגם תחילת הפסוק עוסקת במיתוק – השמן והקטורת ממתקים, ושניהם נמצאים בפרשת השבוע. הפרשה פותחת בשמן (שמות כ"ז, כ'): וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת […]

במרכז פרשת השבוע נמצא מעמד הר סיני. לפניו מופיעות ההכנות למעמד הר סיני, ולאחריו הדברים שיש לעשות בעקבות מעמד הר סיני. מעמד הר סיני הוא שיא הפרשה, והשיא של ההיסטוריה העולמית. ננסה להתבונן במשמעות של מעמד הר סיני עבורנו. מה אנו לוקחים ממעמד גדול וחשוב זה. ראשית, חשוב שנזכור שצריך לזכור את מעמד הר סיני. הרמב"ן מונה זאת כמצוה מתרי"ג המצוות (הוספות למצוות לא תעשה, ב'): המצוה השניה שנמנענו שלא נשכח מעמד הר סיני ולא נסיר אותו מדעתנו, אבל יהיו […]

שתי פרשיות התחברו אצלי בלימוד פרשת השבוע. בתחילת הפרשה נאמר (שמות י"ג, י"ז): וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם… ב"פרי צדיק" (אות ה') מביא: והענין דבספר אור זרוע איתא דלשון 'עם הארץ' שנקרא כן מלשון גחלים עוממות שאין בהם אור תורה. גם ה"עם", הוא לשון גחלים עוממות, שהאור האלוקי לא מופיע בהם בצורה שלמה. בזוה"ק בתחילת הפרשה עומדים על ההבדל בין ביטויים כמו "עמי", "בני ישראל", "בני בכורי" וכדומה, המבטאים חביבות של ישראל בפני הקב"ה, ובין הביטוי "העם", שמכוון כלפי ה"ערב […]

לפני שנעסוק בפרשת השבוע בחומש, נדבר על פרשת השבוע והשבועות האחרונים בעולם – המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שהולכת ומתגלגלת ואין יודעים מה יהיה בסופה. רבים מרגישים, שמתרחש אירוע כלל עולמי. אנו מקוים שלא נגיע למלחמת עולם, אבל כבר עכשיו יש כאן טלטלה עולמית. כל מדינה שואלת את עצמה מה המלחמה הזו אומרת לה, וגם אנחנו שואלים את עצמנו: מה זה אומר לנו. גם מבחינה חיצונית, אבל בעיקר מבחינה פנימית. כיושבי בית המדרש אנחנו צריכים לשאול מה המשמעות של המלחמה הזו […]

פרשת ויקהל פותחת בכמה לשונות של אחדות בעם ישראל (שמות ל"ה, א'): וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשׂת אֹתָם. "ויקהל", "כל עדת", "בני ישראל". השל"ה על הפסוקים שבהמשך מביא ענין חשוב: "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת", רומז לאש המחלוקת ואש הכעס, שצריך האדם ליזהר שלא לבער אותו עולמית, ומכל שכן ביום השבת קודש שאין בוער בו אש של גיהנם, והכועס בשבת או עושה מחלוקות חס ושלום, גורם להיות חמת […]