לחיות עם פרשת השבוע – והאמת והשלום אהבו
"והאמת והשלום אהבו" פרשות "בהר" ו"בחוקותי", שנקראות בתקופת ההכנות לקראת חג מתן תורה, נקראות במחובר בחלק מן השנים, וגם השנה. גם מבחינת התוכן יש קשר בין שתי הפרשות.פרשת בהר פותחת בפסוק (ויקרא כ"ה, א'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. פרשת התוכחה אשר בפרשת בחוקותי מסיימת במילים (ויקרא כ"ו, מ"ו): אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן ה' בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד משֶׁה. החיבור להר סיני מקיף את ענייניהן של שתי הפרשות. הפסוק המסיים את פרשת התוכחה […]
פרשת המועדות
פרשת המועדות במרכז הפרשה התורה מביאה את פרשת המועדות. היא פותחת בשבת ועוברת על המועדים ע"פ סדר השנה – מפסח בחודש הראשון והלאה. השבת באה כעין כותרת למועדים. והרי השבת היא קביעא וקיימא ולא תלויה בנו, לעומת שאר המועדים התלויים בסנהדרין. בכל אופן, השבת היא התשתית הרוחנית של המועדים בכלל. הרס"ג מסביר שכל תרי"ג מצוות כלולות בעשרת הדיברות, וממילא כל המועדים כלולים במצות השבת המופיעה בעשרת הדיברות. חידושה של השבת הוא קדושת הזמנים – לא כל הזמנים שווים. יש קדושה […]
לחיות עם פרשת השבוע – עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה
עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה ביטוי זה נאמר בהשראת מקורות הקשורים לפרשת השבוע. כך נאמר (ויקרא כ"ב, כ"ז): שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַה'. דרשו חכמים (בבא קמא ס"ה ע"ב): אמר רבא: שור בן יומו קרוי שור, איל בן יומו קרוי איל. האדם מתקדם במדרגות – בתחילה הוא קרוי תינוק, אחר כך הופך לאיש. כאשר התורה אומרת "איש", זה ממעט קטן. השור – מן היום שבו […]
לחיות עם פרשת השבוע – כופין אותו עד שיאמר רוצה אני
כופין אותו עד שיאמר רוצה אני אנו פותחים בקריאת ספר ויקרא, ספר הקרבנות, שבועיים לפני חג הפסח, בעיצומה של השאלה והדרישה בהלכות הפסח. מפסוקי הפרשה עולה נקודה חשובה, שיש בה להאיר את עניינו של חג הפסח – חג החרות (ויקרא א', א'-ג'): וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם. אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ […]
עניין הערכין
פרשת הערכין פרשת בחוקותי קשורה ישירות לפרשת בהר1. שתי הפרשיות הללו נאמרו יחד בהר סיני וזהו ספר הברית הגדול. על דעת זה מקבלים את הארץ ואם לא עושים זאת כראוי מאבדים את הארץ וגולים ממנה. המסגרת כאן היא בפריסה יותר רחבה, כולל הפרק האחרון בספר ויקרא, פרק כ"ז, אשר הקשרו לא ברור, אך המסגרת שלו מראה לנו משהו, בסיומו נאמר (כ"ז,ל"ד): אֵלֶּה הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינָי: טבלת הערכין יש כאן מן מסגרת כפולה, […]
אש תמיד
מצוה כ"ט – אש תמיד מצוה כ"ט היא שצונו להבעיר אש על המזבח בכל יום תמיד, והוא אמרו יתעלה "אש תמיד תוקד על המזבח". וזה לא יתכן אלא במה שצוה בהתמדת שום האש על העצים בבקר ובין הערבים, כמו שנתבאר בשני של יומא ובמסכת תמיד. ובבאור אמרו אף על פי שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט. וכבר התבארו דיני מצוה זו ביומא ותמיד, רוצה לומר מצות מערכת האש אשר יעשו בכל יום במזבח.פירוש המצוהמצוה כ"ט היא שצונו – […]
גדול המצווה ועושה
גדול המצווה ועושה חטא נדב ואביהוא המוזכר בפרשת השבוע, מעורר למחשבה על היחס למצוות ולציוויים בכללם. חז"ל אומרים1: דאמר ר' חנינא: גדול מצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה. ננסה לבחון את היחס לענין בעקבות דבריו של הרב קוק זצ"ל2. ודע עוד, שהחזיון של הכחות המתפתחים לטובה ולאורה מצד כח התורה הוא הולך במערכה, עד כמה ראוי שיהי' נובע מכח הדין והמשפט ועד כמה ראוי שיהי' נובע דוקא מטוב הלב ומהסכמה פנימית בלא שום מעיק כלל, אפילו מועקה מוסרית. וזהו היסוד […]
התורה והארץ
התורה והארץ הדיבר הראשון בהר סיני – מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני, כך שנויה בתורת כהנים. ונראה לי שכך פירושה לפי שלא מצינו שמיטת קרקעות שנשנית בערבות מואב במשנה תורה, למדנו שכללותיה ופרטותיה כולן נאמרו מסיני, ובא הכתוב ולמד כאן על כל דבור שנדבר למשה שמסיני היו כולם כללותיהן ודקדוקיהן, וחזרו ונשנו בערבות מואב1. שאלת חז"ל: "מה עניין שמיטה אצל […]