קטגוריה: תזריע – מצורע

בתקופה שיש "נגע" שתוקף את כל העולם, זה מרגש ומיוחד לעסוק בפרשיות השבוע – תזריע מצורע – שעוסקות בפרשת הנגעים. נעמוד על תופעה מיוחדת בפרשיות אלו. עסקנו בעבר בהרחבה בענין י"ג המידות שהתורה נדרשת בהן, וביארנו, על דברי קדמונים, שהמידות הן שלוש עשרה הנהגות אלוקיות. כל פרשיה הכתובה במידה מסויימת, מלמדת שהיא שייכת להנהגה האלוקית שגנוזה במידה זו1. בדרשות חז"ל על ענייני נגע צרעת, דרשו חז"ל את הפסוקים במידות רבות. כמעט כל המידות שהתורה נדרשת בהן נמצאות בפרשיות אלו. אינני […]

לחיות עם פרשת השבוע – תזריע-מצורע – אין בעיה דמוגרפית! קשה לקרוא את פרשת השבוע. כל הפרשה עוסקת בנגעים, וזה לא נעים. בספר יצירה נאמר: "אין ברעה למטה מנגע". זה הדבר הגרוע ביותר, שכולל את כל הרוע שיש בעולם. פרשת השבוע עוסקת בטיפול ברע.גם שמה של הפרשה כולל את המילה "רע". בפרשת מצורע בצורה מפורשת, שאף נדרשה על ידי חז"ל1, וגם בתזריע מופיעות האותיות רע. בשנים האחרונות אנו משתדלים לעסוק בלימוד י"ג מידות, ובענין הזה יש שני דברים שפגשתי לראשונה […]

הנגע והעֹנג – הנתק והתִקון פרשות השבוע עוסקות בנגעים – נגעי אדם, נגעי בגדים ונגעי בתים, כהמשך לענייני טומאה וטהרה שהוזכרו בסוף פרשת שמיני."מצורע" הוא ביטוי לדבר דחוי, ואף התורה אומרת (ויקרא י"ג, מ"ו): בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ. נראה, אפוא, שהצרעת יכולה ללמד אותו על ההתייחסות הראויה לאנשים שנמצאים מחוץ למחנה – מחוץ לחברה. כפי שנראה, מגמת התורה איננה להוציאם מחוץ למחנה, אלא זו יציאה לצורך כניסה. הרחקת המצורע היא כדי לתקנו.מגמת התורה היא שגם ההרחקות, הנגעים, הקשיים – […]

"נגע הנתק" או "צר(ע)ת ההתנתקות" אחד מנגעי הצרעת המפורטים בתורה, הוא נגע בשער הראש, הנקרא "נתק". הרמב"ן1 מבאר את עניינו של נגע זה2: שהראש או הזקן בעוד שער בהן אינן מטמאין במראות נגעים כלל, אבל כאשר ימרט מקום בראש וינשר השער שבו מעיקרו, שנעשה המקום חלק ופנוי מכל שער, ונולד במקום הנתוק ההוא שער צהוב ודק, הוא הנגע הטמא ולכך נקרא נתק, בעבור שנתק משם השער, לא שהוא שם בלבד כמו שאמר הרב ז"ל (רש"י), אבל כשמו כן הוא, שצריך […]

רפואה פנימית פרשיות השבוע מפרטות את דין המצורע. ננסה להעמיק מעט בעניין זה. הגמ' במסכת שבת1 אומרת: אמר ריש לקיש: החושד בכשרים לוקה בגופו, דכתיב (שמות ד') 'והן לא יאמינו לי וגו", וגליא קמי קודשא בריך הוא דמהימני ישראל. אמר לו: הן מאמינים בני מאמינים, ואתה אין סופך להאמין. הן מאמינים – דכתיב (שמות ד') 'ויאמן העם', בני מאמינים (בראשית ט"ו) 'והאמין בה". אתה אין סופך להאמין – שנאמר (במדבר כ') 'יען לא האמנתם בי וגו". ממאי דלקה – דכתיב […]

מה בין נגע לענג? חלק ניכר מפרשיות תזריע – מצורע עוסקות בנגעים. בספר יצירה1 מובא קשר ענייני בין "נגע" ל"ענג", וז"ל: אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה מנגע. בספר "שערי הלשם"2 הוא מבאר משפט זה: וכמ"ש הספר יצירה פ"ב: "אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה לנגע". ושניהם הם מצד הגבורות. והאמת הוא כי הרעה הוא סבת הטובה והנגע הוא סבת הענג. כי ע"י הרעה יוצאים מציאת הגבורות על מציאותם היותר אפשרי שבהם. ואין תקנה להוציא כחות ותכונות הגבורות […]