קטגוריה: מוסר

שפע טובה והצלחה – ע"פ הרצון בפרשת השבוע מופיע ענין המן. פרשיה זו בתורה, מלמדת אותנו לימוד יסודי בגישה למזונות האדם ולירידת השפע האלוקי גם בחיי היום-יום. אנו אף מוצאים ביטוי לכך בהלכה לגבי הפרשיות שנכון לאומרם בכל יום (שו"ע,או"ח,א,ה) : טוב לומר פרשת העקדה ופרשת המן טעמו של דבר הוא בכך שפרשה זו הינה מודל לצורת בקשת המזונות של האדם, שכן היא בונה בנו את היחס לשפע האלוקי. ננסה לעמוד על נקודה מסוימת העולה מדברי חז"ל בעניין המן שממנה […]

הכרת הטוב על הגשמים אחת התכונות החשובות בעבודת ה', הן מבחינה מוסרית והן מבחינה אמונית, היא הכרת הטוב. יש מקום לברר את מקורה ואת משמעותה בחיינו. את רגישות התורה להכרת הטוב, אנו מוצאים אפילו בעת הנהגה של יד חזקה. כך למשל, משה נזהר מלהלקות דברים שגמלוהו טובה כמו היאור והעפר1. פרעה לעומת זאת, נוהג בחוסר הכרת הטוב (שמות,א,ח): "לא ידע את יוסף", כאשר שורש הרע להתנהגות זו נובע מתפיסה של כפירה בטוב האלוקי, כפי שהתגלה בהמשך, באומרו (שמות,ה,ב): "לא ידעתי […]

שיחת מוסר – פתיחה לתוכנית הלכה יומית לרגל פתיחת המחזור החדש של לימוד ההלכה היומית, יש מקום לברר את המקור של מושג ה 'הלכות' בחז"ל ואת משמעותו.חז"ל חותמים את הש"ס בדרשה המפורסמת (נדה עג ע"א): תנא דבי אליהו: כל השונה הלכות בכל יום – מובטח לו שהוא בן העולם הבא, שנאמר 'הליכות עולם לו', אל תקרי הליכות אלא הלכות. המקור של הפסוק בדרשת חז"ל, הוא מתפילתו של חבקוק (ג, ו-ז): עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד שַׁחוּ […]

ערכם של מעשים כשאנו ניגשים ללמוד את דרשות חז"ל עלינו להתבונן בהן בין מצד הגישה הכללית לתורה ובין מצד תוכן הדרשה. דורשים חז"ל בספרא (ספרא ויקרא – דבורא דחובה פרשה יב): רבי עקיבא אומר האוכל חלב מביא חטאת בסלע, ספק אכל ספק לא אכל מביא אשם תלוי בשתי סלעים, אם כך ענש הכתוב למי שבא לידו ספק עבירה על אחת כמה וכמה שישלם שכר לעושה מצוה. רבי מנחם ברבי יוסי אומר הנהנה שוה פרוטה מן הקודש מביא מעילה וחומשה, ומביא […]

קביעות והתחדשות בתורה ובתפילה אומרת הגמרא (ברכות ז ע"ב): אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל הקובע מקום לתפלתו אויביו נופלים תחתיו, שנאמר: "וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיו וְשָׁכַן תַּחְתָּיו וְלֹא יִרְגַּז עוֹד וְלֹא יֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְעַנּוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה" בפשט הגמרא יש מקום להתבונן בשתי נקודות: א. הרי"ף שם גורס "כל הקובע מקום לתורתו אויביו נופלים תחתיו". ייתכן שהרי"ף גורס כך דוקא בתורה, כיוון שבתפילה לא ברור האם הקביעות היא חיובית או שלילית, שהרי "העושה תפילתו קבע […]

מחילה בלב שלם בפרשיית המועדות שבפרשת אמור אנחנו מוצאים דבר מעניין (ויקרא כ"ג, כ"ב-כ"ד): וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ: באמצע פרשת המועדות התורה עוברת לדון בפרשת פאה. זה אמנם קצת קשור לקציר שנאמר לפני כן לגבי חג השבועות, אבל צריך להבין מה הקשר בין […]

ענוותנותו של הלל נתבונן בדרכיו של נשיא ישראל, הלל הזקן, וננסה ללמוד מהם על משנתו החינוכית1 . מספרת הגמרא (שבת ל ע"ב – לא ע"א): תנו רבנן: לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי. מעשה בשני בני אדם שהמרו זה את זה אמרו כל מי שילך ויקניט את הלל יטול ד' מאות זוז. אמר אחד מהם: אני אקניטנו. אותו היום ערב שבת היה והלל חפף את ראשו. הלך ועבר על פתח ביתו, אמר: מי כאן הלל מי כאן […]