קטגוריה: במדבר

פר(ש)ה אדומה הצבע האדוםפרשת חוקת צבועה באדום. לא רק: "פרה אדומה תמימה – שתהא תמימה באדמימות1", אלא גם בהמשך הפרשה פוגשים אנו את הצבע האדום: המפגש המחודש עם מלך אדום מוליד איום של יציאה בחרב לקראת ישראל. בגבול ארץ אדום מת אהרן, וכשישראל סובבים את ארץ אדום קצרה נפשם, וה' משלח בם את הנחשים השרפים. כרפואה למכת הנחש, משה עושה נחש נחושת – לשון נופל על לשון, אך גם מצד המראה – ניתן לראות כאן את אדמימותה של הנחושת. צבעם […]

קורח בן יצהר ויקח קורח דבר אחר: ויחלק, ויקבץ, וידבר, ויצו קרח – אינו אומר, אלא: 'ויקח'. מה לקח? לא כלום לקח, אלא לבו נטלו – אמר הכתוב: (איוב טו) 'מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך'. אמר ר' לוי: למה חלק קרח על משה? אמר: אני בנו של שמן, בן יצהר, שנאמר: (דברים ז) 'ותירושך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרות צאנך על האדמה אשר נשבע לאבותיך לתת לך'. תירוש, זה יין. ויצהרך, זה השמן. ובכל משקים שתתן את השמן, הוא נמצא […]

דברים שרואים משם לא רואים מכאן בין חטא העגל לחטא המרגליםבחטא המרגלים, כבחטא העגל, מודיע הקב"ה למשה שבכוונתו לכלות את עם ישראל, ומציע לו להפוך לאביה של אומה חדשה, שתהיה נאמנה לה'. גם טענתו של משה כנגד הגזרה, דומה בשני המקומות, ועניינה תיאור של חילול ה' שינבע מהשמדת ישראל, חלילה. ובכל זאת, ניתן למצוא הבדלים בין שתי הפרשיות: חטא העגל (שמות ל"ב, ז-יד) חטא המרגלים (במדבר י"ד, יא-כא) האיום על כילוי עם ישראל וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי […]

"בהעלותך" מה הקשר?פרשת בהעלותך מציבה במלוא חריפותה את בעיית ההקשר והכרונולוגיה של הנושאים המופיעים בה.ראשית, עניין: "בהעלותך את הנרות". מה ראה הכתוב ללמדנו את הלכות הדלקת המנורה דווקא, יותר משאר כלי המשכן? מה ראה הכתוב לתאר את "מעשה המנורה", לאחר שעשה זאת בהרחבה בפרשת תרומה? גם הלכות ההדלקה נאמרו כבר בפרשות תצוה ואמור1! בקיצור: מה עניין: "בהעלותך את הנרות" לפרשת בהעלותך , בחומש במדבר- הרבה אחרי הפרשות העוסקות בהקמת המשכן ובעבודה בו, בחומשים: שמות וויקרא?שנית, עניין: טהרת הלויים והכשרתם לעבודה […]

המניין הכפול שני מניינים ועוד אחדחומש במדבר פותח בציווי לקיים מנין של כל זכר בישראל, מבן עשרים שנה ומעלה. גם התאריך שבו התקיים המניין, מצוין בתורה: באחד לחודש השני, בשנה השנייה לצאת בני ישראל ממצרים. אולם אין זה המניין הראשון שבו מונים את בני ישראל. המניין הראשון נזכר עם יציאת ישראל ממצרים, בלי לתאר את התהליך שבו התבצע המניין, אלא רק נמסר המספר הסופי, ובלא פרטים רבים1: וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף. המספר […]

ה' שומר את גרים גזל הגר וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה' וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא: וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ: וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו1: פרשיה זו עוסקת באדם שגזל את חברו ונשבע על שקר, ולאחר מכן התחרט ורצה לכפר על חטאו. […]

פנים אל פנים – חוב ישן עם ישראל עובר ימים קשים מאוד. ארץ ישראל נקנית ביסורים1, ואלו חלק מן היסורים שעלינו לעבור בדרך לקנינה של הארץ. יסורי גוף ונפש, הנובעים מהתנכרותם של חלקים מעמנו לארץ ישראל וליושביה.אולם, הקושי הרב נובע מן העוצמה הגדולה שיש בימים אלה.אנו רואים בעינינו כיצד קורסת הציונות החילונית. אנשים שינקו עם חלב אימם את חזון: "שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן", מוכנים עתה לסגת מחבלי ארץ ישראל. החזון הציוני הפך לגישה פרגמטית לארץ ישראל, […]

הקשר בין הארץ לכיס המדרש אומר, בקשר לפרשת בני גד ובני ראובן1: 'ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד', הלכה ג' מתנות נבראו בעולם זכה באחת מהן נטל חמדת כל העולם, זכה בחכמה זכה בכל, זכה בגבורה זכה בכל, זכה בעושר זכה בכל, אימתי בזמן שהן מתנות שמים ובאות בכח התורה אבל גבורתו ועשרו של בשר ודם אינו כלום שכן שלמה אומר (קהלת ט') 'שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם […]

לפרשת בלק המניע של בלק התרעומת על דמותו של בלעם מובנת. בלעם שגר בפתור ליד ארם נהריים, רחוק מאזור ההתרחשות של הפרשה, אינו מאויים בידי עם ישראל וכל פעולתו היא תמורת בצע כסף. העניין מתבטא בכבוד שהוא מבקש והכסף שהוא רומז עליו כבר מתחילת הדרך. את בלק לעומתו ניתן להבין, עם ישראל מגיע וחונה לידו והוא מרגיש מאויים, כמון שכתוב (כ"ב,א') "ויחנו בערבות מואב" ולכן "וירא בלק … ויגר מואב מפני בני ישראל". לגבי הדרך שבא נקט בלק כנגד עם […]

להסתכל בלי לראות פסוקים רבים בפרשה מתייחסים לעיניו של בלעם.בלעם לא ראה את המלאך שגרם לאתון לסטות מדרכה, עד שה' הראה לו את המלאך1: ויגל ה' את עיני בלעם וירא את מלאך ה' נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו. חז"ל במדרש אומרים2: 'ויגל ה' את עיני בלעם', וכי סומא היה, להודיע שאף העין ברשותו. עינו של בלעם, ואף של כל אחד, היא ברשות הקב"ה. ברצותו תראה, וברצותו לא תראה.בהמשך הפרשה מעיד בלעם על עצמו פעמיים3: וישא משלו ויאמר […]

"אלו ואלו דברי אלוקים חיים" חז"ל מגנים את קורח על כך שחלק על משה, ורואים במחלוקת דבר שלילי שיש להתרחק ממנו. אולם, אנו רואים שחז"ל התייחסו למחלוקות בצורה חיובית. ראשית, כל התורה שבעל פה מלאה במחלוקות, על כל צעד ושעל. על בית שמאי ובית הלל אמרו למשל1: אלו ואלו דברי אלוקים חיים. חכמים לא גינו אותם על מחלוקתם אלא ראו בכך גילוי אלוקי. הכיצד?יתירה מזאת. פעמים, שאם אין מחלוקת, רואים בכך חכמים בעיה2: אמר רב כהנא סנהדרי שראו כולן לחובה […]

מי אתה כָּלֵב? שני מרגלים בלבד תמכו בכניסה לארץ: יהושע וכלב, ושניהם זכו להיכנס אל הארץ בתום ארבעים שנות הנדודים.עיון בפסוקים מעלה מספר הבדלים בין דמויותיהם של יהושע וכלב, וננסה לעמוד על משמעות הדברים.על הפסוק1: ויקרא משה להושע בן נון יהושע. כותב רש"י בעקבות חז"ל: התפלל עליו, יה יושיעך מעצת מרגלים. אין אנו מוצאים תפילה דומה של משה על כלב.כשחזרו המרגלים ממשימתם והוציאו את דיבת הארץ רעה, עמד מולם כלב לבדו2: ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה […]

כלל הצריך לפרט שלוש הפרשיות הראשונות של ספר במדבר – במדבר, נשא ובהעלותך – עוסקות בסידור מחנה ישראל סביב המשכן, בצורת ההליכה במדבר ובחלוקת הדגלים ותפקידי הלויים. בקריאת פרשת נשא אנו תמהים לגלות מספר פרשיות העוסקות בעניינים שאינם קשורים לכאורה לנושא הכללי: שילוח טמאים, גזל הגר, אישה סוטה ודיני נזיר1. נעיין בביטוי מיוחד הפותח שתים מן הפרשיות, ודרכו ננסה לעמוד על מהות הענין. בפתיחת פרשת גזל הגר מופיע2: דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם […]

מי, איפה ומתי נעיין בפסוק הפותח את הפרשה והספר כולו: וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר. מצאנו, שדרשו חכמים את הפסוק בדרשות רבות, הדורשות כל מילה בפסוק.על המילים "וידבר ה' אל משה" דרשו1: דבר אחר 'וידבר ה' אל משה' אשריו של משה שששים רבוא עומדים, והכהנים והלוים והזקנים הכל עומדים שם, ומכולם לא נדבר אלא עם משה. על המילים "במדבר סיני" דרשו2: 'וידבר ה' אל משה במדבר סיני' למה […]

די לכיבוש?1 האם ישנה מצוה לשבת בארץ ישראל?הרמב"ם, כידוע, לא מנה מצוה זו כאחת מתרי"ג המצוות.הרמב"ן, לעומתו, מנה את ירושת הארץ וישיבתה, וזו לשונו2: מצוה רביעית שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה. והוא אמרו להם (מסעי ל"ג ורמב"ן שם) 'והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה והתנחלתם את הארץ'. ונכפל כזה העניין במצוה זו במקומות אחרים כאמרו יתברך (דברים א) 'באו […]

"מדרשע" – בית המדרש על שם בלעם הרשע כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו, מתלמידיו של אברהם אבינו. ושלשה דברים אחרים, מתלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה, מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה, מתלמידיו של בלעם הרשע. מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע. תלמידיו של אברהם אבינו, אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא, שנאמר (משלי ח'): 'להנחיל אהבי יש, ואצרתיהם אמלא'. אבל תלמידיו של בלעם הרשע יורשין […]

פרשת פרה הפרשה פותחת בפסוק – "זאת חקת התורה…"1 -לכאורה היה צריך לכתוב "זאת חקת הפרה"! על כך בא פירושו של רש"י1: זאת חקת התורה – לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה לפיכך כתב בה חקה גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה. אולם בהמשך הפרשה רש"י אכן מביא טעם2… פרה אדמה – משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך אמרו תבא אמו ותקנח הצואה כך תבא פרה ותכפר על […]

קו פרשת המים פרשת חוקת "טבולה" כולה במים. תחילתה של הפרשה ב"מי חטאת", המטהרים את טמאי המת, בהמשך מופיע עניין "מי מריבה", ולקראת סיום הפרשה מופיעה "שירת הבאר". ננסה להבין את עניין המים, וקישורם לפרשה ולתקופתה. המהר"ל1 מסביר את שמו של משה, שנקרא כך "כי מן המים משיתהו": ואומר אני כי שם משה הוא הוראה על עיקר ענין משה ומעלתו, אשר הוא מסולק ומוסר מן המים. וזה כי המים אין להם צורה עומדת קיימת כמו שהתבאר למעלה אצל 'כל הבן […]

קורח – ראשון הציניקנים בישראל מבט מוסרי על פרשת קרח פרשת קרח נדרשה על ידי רבותינו בפנים רבות ושונות. בשיחה זו ננסה להתבונן בדברי חז"ל בענין קורח, ולדלות מתוכם תוכן מוסרי. חז"ל דורשים1: 'ובמושב לצים לא ישב' – זה קרח שהיה מתלוצץ על משה ואהרן. מה עשה? כינס עליהם כל הקהל שנאמר 'ויקהל עליהם קרח את כל העדה', התחיל לומר לפניהם דברי ליצנות. אמר להן אלמנה אחת היתה בשכנותי ועמה שתי נערות יתומות והיה לה שדה אחת. באת לחרוש, אמר […]