הכל תלוי בנקודת המבט
הכל תלוי בנקודת המבט פתיחת הפרשה היא בפניה של ה' אל משה, המופיעה בצורה כפולה1: וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה'. חציו הראשון של הפסוק משתמש בביטויים של מידת הדין "וידבר" – שזו לשון קשה2, ושם "אלוקים" המבטא את מידת הדין.חציו השני של הפסוק הוא במידת הרחמים: "ויאמר", לשון רכה3, ושם "הוי"ה" שהוא מידת הרחמים.כפילות זו מתבארת בדברי חז"ל בפתיחת הפרשה4 בכמה פנים. א. הדא הוא דכתיב (קהלת ב') 'ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם […]
מספרים, שמות וכוכבים
מספרים, שמות וכוכבים בפתיחת ספר שמות דורשים חז"ל את ענין השמות שנקראו בהם ישראל1: 'ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו איש וביתו באו', שקולים הן ישראל כצבא השמים. נאמר כאן שמות ונאמר בכוכבים שמות שנאמר (תהלים קמ"ז) 'מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא', אף הקב"ה כשירדו ישראל למצרים מנה מספרם כמה היו, ולפי שהם משולים לכוכבים קרא שמות לכולם, הדא הוא דכתיב 'ואלה שמות בני ישראל וגו". מהי משמעות דימויים של ישראל לכוכבים?בזוה"ק מבארים חז"ל את עניינם של […]
אני ואתה נשנה את העולם…
אני ואתה נשנה את העולם… בפרשת השבוע מופיע שלוש פעמים ביטוי שאינו מצוי בדרך כלל בתורה: ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד1.ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן2.ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי3. יש להבין מדוע דברה בלשון זו ולא כפי שמופיע בדרך כלל: "וידבר ה' […]
מצווים ועושים
מצווים ועושים פרשת השבוע מתארת את עשיית המשכן, ומפרטת כיצד נעשה כל כלי וכלי. כל תיאור כזה מסתיים במילים "כאשר ציוה ה' את משה".יש מקום לברר, מדוע נאמר פעמים כה רבות שהמשכן נעשה כאשר ציווה ה' את משה, הרי מספיק לומר זאת פעם אחת?כותב על כך האור החיים הקדוש1: וטעם כפל הדבר בכל פרט ופרט, להראות שכל פרט הוא חשוב מצוה בפני עצמו, וראוי ליאמר עליו לבדו צוה ה' את משה. כל חלק ממעשה המשכן חשוב בפני עצמו, ולכן ראוי […]
מכה ורפואה
מכה ורפואה המדרש בפרשתנו דורש את הקשר בין הפסוק "ויעש בצלאל את הארון עצי שטים", לבין הפסוק "וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות את בנות מואב". כך דרשו1: דבר אחר 'ויעש בצלאל' הדא הוא דכתיב 'כי אעלה ארוכה לך' אין מדותיו של הקב"ה כמדת בשר ודם. מדת בשר ודם מכה באיזמל ומרפא ברטייה, אבל הקב"ה במה שהוא מכה הוא מרפא שנאמר 'ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה' למה? 'כי מרים הם'. אמר ר' לוי הדור היה מר במעשיו, 'ויצעק […]
"על נטילת ידיים"
"על נטילת ידיים" בפרשת השבוע מופיע הציווי על עשיית הכיור, שממנו רוחצים הכהנים את ידיהם ואת רגליהם.הרב קוק זצ"ל מסביר את עניינו של הכיור – את מקומו ואת תפקידו1: ונתת אותו בין אהל מועד ובין המזבח. הטהרה מוכרחת להיות באה מתוך ההשפעה של השכל ושל הרצון. יסוד אור השכל במקורו הוא הדבור האלהי, אשר אוהל מועד הוא נוסד עליו. "אהל מועד אשר אועד לך שמה". והמזבח הוא מקור העלאת הרצון, יסוד ההקרבה, "לרצון לפני ד'". ונתת אותו בין אהל מועד […]
המקום גורם
המקום גורם המדרש הראשון על הפרשה דורש את הפסוק "ועשו לי מקדש"1: 'ויקחו לי תרומה' הדא הוא דכתיב 'כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו' – אל תעזובו את המקח שנתתי לכם. יש לך אדם שלוקח מקח יש בו זהב אין בו כסף, יש בו כסף אין בו זהב, אבל המקח שנתתי לכם יש בו כסף, שנאמר 'אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף', יש בו זהב, שנאמר 'הנחמדים מזהב ומפז רב'. יש אדם לוקח שדות אבל לא כרמים, כרמים […]
לאן אתה רץ?
לאן אתה רץ? במדרש תנחומא בפרשת משפטים1 דרשו את הקשר בין סוף פרשת יתרו לתחילת פרשת משפטים: ודיינים צריכין לחמוצי דינייהו (=להיות מתונים בדין) כדדרש בר קפרא מנא הא מילתא דאמרו רבנן הוו מתונים בדין שנאמר 'לא תעלה במעלות' וסמיך ליה 'ואלה המשפטים', ותנא 'אשר לא תגלה ערותך' וכי ערותן של כהנים מגולות היו והלא כבר נאמר 'ועשה להם מכנסי בד' אלא לומר לך כשם שהזהיר הקב"ה את הכהנים שלא יפסעו פסיעות גסות במקדש, כך הזהיר את הדיינים שלא יפסיעו […]
תורה מן השמים
תורה מן השמים אחד מיסודות היהדות המבוסס על פרשת השבוע הוא האמונה בתורה מן השמים.בעיוננו ננסה להעמיק ביסוד זה מכמה היבטים: א. המצוה להאמין בתורה מן השמיםהרמב"ן בהוספותיו לספר המצוות להרמב"ם1 כותב: שנמנענו שלא נשכח מעמד הר סיני ולא נסיר אותו מדעתנו אבל יהיו עינינו ולבנו שם כל הימים והוא אמרו יתעלה 'השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך […]
"ככר הלחם" או "לחם מן השמים"
"ככר הלחם" או "לחם מן השמים"כיצד פינה משה את "ככר הלחם" הראשונה? לאחר שישראל מתלוננים כי הם רעבים ללחם, מבטיח ה'1: הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. חז"ל במדרש עמדו על ביטוי מיוחד זה2: דבר אחר 'הנני ממטיר לכם לחם מן השמים' הדא הוא דכתיב 'פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון'. בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מדת בשר ודם כל זמן שהספוג בידו פותח ידו אין טיפה יורד קפץ ידו הוא מוריד מים, אבל הקב"ה אינו […]
הכל שפיט…
הכל שפיט… שלש הפרשיות הראשונות של ספר שמות מהוות יחידה אחת, העוסקת בשעבוד מצרים ובדרך כיצד יוצאים ישראל ממצרים.נראה, שכל פרשה עוסקת בצד אחד של העניין:פרשת שמות – עוסקת בתיאור עם ישראל במצרים – שעבודו, הגזירות עליו וכד', וכך היא פותחת: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה"1.פרשת וארא – עוסקת בשליחותו של משה על כל מרכיביה: "וידבר אלוקים אל משה … לכן אמור לבני ישראל …"2.פרשת בא – עוסקת בטיפול בפרעה, ובדרך בה הכניע אותו ה' כדי שיוציא את ישראל […]
עם מי עושים שלום?
עם מי עושים שלום? בסיום פרשת שמות אנו קוראים על עיכובים קשים בתהליך גאולתם של ישראל, דבר שמביא את משה לטעון כלפי ה'1: למה הרעות לעם הזה למה זה שלחתני. בתגובה לכך מתגלה הקב"ה אל משה בתחילת פרשתנו, ומוסר לו דברים לומר לעם, הכוללים את "ארבע לשונות גאולה"2: לכן אמר לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים. ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים וידעתם כי אני ה' אלקיכם […]
שפת האותות
שפת האותות כאשר מביע משה את ספקותיו, האם יאמינו ישראל לדבריו, נותן לו ה' אותות, שיחזקו את אמונתם של ישראל בדבריו1: ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליך ה'. ויאמר אליו ה' מה זה בידך ויאמר מטה. ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו. ויאמר ה' אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו. למען יאמינו כי נראה אליך ה' אלהי אבתם אלהי אברהם […]
"מי ברא אלה"
"מי ברא אלה" על המילים הפותחות את פרשת פקודי: "ואלה פקודי המשכן" אומר המדרש1: אמר הקב"ה לישראל בשעה שעשיתם את העגל הכעסתם אותי ב"אלה אלהיך", עכשיו שעשיתם המשכן ב"אלה" אני מתרצה לכם הוי "אלה פקודי המשכן", אמר הקב"ה לישראל בעוה"ז באלה נתרציתי לכם וכן לעתיד לבא שנאמר (ישעיה מ"ט) "הנה אלה מרחוק יבאו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים", ואומר (ישעיהו ס') "מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארבותיהם". המדרש עומד על המילה "אלה", ורואה בה ביטוי לעניינו של […]
החלום ושברו
החלום ושברו הזוה"ק בפרשת כי תצא1 מבאר את היחס בין הלוחות השניים ללוחות הראשונים: תרגום הסולם: והתורה שנתנה, נשברו הלוחות שלה שהם משולים לבתולים. והקב"ה חזר ונתנה לישראל לשמרה, והתורה שבע"פ נקראת הלכה למשה מסיני. והחתן של התורה שיבר הבתולים שלה, ומי שמוציא שם רע עליה, ויאמר שהתורה ההיא אינה כראשונה, שהרי הלוחות שלה נשברו, הקב"ה יאמר לו… ונפתחת יריעה מן ספר התורה, ויראו שנאמר בה, פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על […]
חופש, מסגרת ולבושים
חופש, מסגרת ולבושים – מבגדי כהונה ועד שיער ארוך בפרשת השבוע מתואר בהרחבה ענין בגדי הכהונה. כך אומר הכתוב1: ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת. ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי. ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצפנת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי. הקשו רבים מן המפרשים, מדוע נמנו מתוך שמונת הבגדים רק ששה, ושני בגדים לא הוזכרו: הציץ והמכנסיים. יש […]
יחס הנגלה והנסתר
יחס הנגלה והנסתר בזוה"ק על הפרשה ישנן כמה דרשות על הפסוק1: וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים. וכך דורשים בזוה"ק: תרגום הסולם: בוא וראה, יש נשמה שנקראת אמה, ויש נשמה שנקראת שפחה ויש נשמה שנקראת בת מלך, וכאן יש איש, שנאמר בו: "ה' איש מלחמה", ויש איש שנאמר בו: "והאיש גבריאל". ומשום זה, נשמה שנתחייבה בגלגול, אם היא בת הקב"ה, אל תאמר שנמכר בגוף נכרי, ששם שליטת היצר הרע… וגוף ההוא הוא אמה של השכינה, ואע"פ […]
הבחירה בבית הבחירה
הבחירה בבית הבחירה פרשת השבוע פותחת את פרשיות המשכן, התופסות חלק מרכזי בחומש שמות ובכל חמשת החומשים.ננסה להעמיק את המבט בעניין המקדש.הרמב"ם מנה את בנין בית המקדש כמצות עשה1, וכך כתב בפתיחת הלכות בית הבחירה2: מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש… הלכה זו מעוררת שאלה בהשוואה לדברי הרמב"ם בהלכות מלכים3: שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ, למנות להם מלך שנאמר שום תשים עליך מלך, ולהכרית זרעו […]
למה תינוק נופל – וקם?
למה תינוק נופל – וקם? קריעת ים סוף, ושירת הים שבאה בעקבותיה, היו עליה רוחנית עצומה לעם ישראל.חז"ל אומרים1 שאפילו שפחה ראתה על הים מראות שהנביאים לא זכו להם. היה זה גילוי שכינה עליון ביותר, שרומם את העם לדרגות גבוהות.עם סיום שירת הים, מתחיל העם לצעוד, וכך מתארת התורה את תחילת המסע2: ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים. ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על […]